[1] מברייתא זו פשטינן לר' יהודה דירך אחת היא ימין, וגם רבנן דר' יהודה כאן ס"ל כר' יהודה שאינו חייב אלא בירך אחת ימנית מכל בהמה, ולקמן יתבאר במה נחלקו.

[2] כלומר דמיירי שיש כזית כדי להתחייב, אכן רבנן ס"ל שגיד הנשה חשוב בריה בפני עצמה ולוקה בכל שהו.

[3] כן אמר ר' יוחנן, ומטעם שהעמידו חכמים דבריהם על דין תורה בארבעה פרקים אלו - ומעות קונות, ואפי' בלא משיכה זכה הלוקח על ידי מעותיו בבשר שכנגד מעותיו, ולכך כשקיבל הטבח ממנו מעות - חייב לשחוט את כל הבהמה כולה אפי' ששוה הרבה יותר ממעותיו, כדי לתת לו בשר כנגד מעותיו. אולם ר' שמואל בר' יצחק ס"ל שמשנתנו מיירי בזיכה לו הטבח ללוקח ע"י אחר, ובארבע פרקים זכות לו לאדם לזכות בבשר, ולכך לא יכול הטבח לחזור בו, משא"כ בכל השנה דלא חשוב זכות ללוקח ולא זכה - יכול הטבח לחזור בו.

[4] והראיה דמצינו שחלוק הדין בין אם כסהו ונתגלה - שאין צריך לכסות שוב, לבין כסהו הרוח ונתגלה - שצריך לחזור ולכסות, שמע מינה דרק ע"י כיסויו מקיים את המצוה, ואחר שקיים לא צריך לכסות אפי' נתגלה, אולם כשכיסהו הרוח לא נתקיימה המצוה, אלא שכל זמן שהוא מכוסה אין את מה לכסות, אבל כשנתגלה חייב שוב לכסות.