[1] וה"ה מחט או גבעול של חיטה. עוד נזכרו בסוגיא שהיו בודקים לאור השמש, או ע"י מים שמכניסים דרך נקב המוח לחוט השדרה ורואים אם יוצא מים דרך הנקב שניקב ע"י הדריסה. עוד אמרו שבעוף המים שקרומו דק, אין לו בדיקה.

[2] כן כתבו תוס' (ד"ה ורבי יוחנן), דאע"ג שלכאורה הגמ' אמרה בלשון "ובפלוגתא" וכו', מ"מ ר' יוחנן שאמר אף במסמר, אינו לא כדברי ר' יהודה ולא כר' נחמיה.

[3] לב וקורקבן פסולים מחמת עצמם, דכיון שהוריקו הוי כמו ניקבו וטרפה, וכבד כשהוריק מקצתו לצד בני מעיים הוי טריפה, דכיון שהוריק בידוע שנפלה לאור ונחמרו בני מעיים וטרפה, ואם הוריק כולו, הוא פסול מצד עצמו, דהוי כאילו ניטל הכבד.

[4] ואם שלקן וחזרו והאדימו - כשרים, וכן להיפך אם הוריקו רק ע"י שליקה, ג"כ הוי טרפה.

[5] רש"י ור"ח גורסים שהספק הוא האם הורו בטרפחת לאיסור וכר' טרפון שסבר שהיא טרפה, וזהו תימה דהרי חשבינן לר' טרפון טועה בדבר משנה. ועוד קשה על ר"ח שפסק בטרפחת לחומרא. ועל זה כתבו תוס' דיש לחלק בין טרפחת של בהמה לשל עוף, דעוף שחיותו מועטה נטרף מהר, ולכך פסק לחומרא.

[6] תוס' גורסים בצדדי הספק, שבטרפחת שני הצדדים הם להיתירא, והספק הוא רק בזפק אם ס"ל כרבי להיתירא או חולקים ואוסרים.