חולין דף כד. א

מה ממעטים מהפסוקים דלהלן שכתוב בהם "וזאת", ומה לא מעטים? [תוד"ה וזאת].

ממעטים לא ממעטים
"וזאת ללוים" ששנים פוסלים בהם
 
ולא מומים
שבלוים פוסלים שנים
 
אבל לא בכהנים
וזאת טומאתו בזובו" זב תלוי בראיות
 
ואין זבה תלויה בראיות
זב תלוי בראיות
 
ואין זב תלוי בימים [1]

כמה שנים צריכים לדברים דלהלן?

ללמוד עבודת הלוים לתלמיד שלא ראה סימן ברכה בלמודו ללשון וחכמת כשדים
לת"ק חמש שנים חמש שנים [2] שלש שנים
לר' יוסי חמש שנים שלש שנים [3] שלש שנים

חולין דף כד: א

מה חילוקי הדינים בנשיאת כפים לקטן? [תוד"ה נתמלא].

קטן שלא הביא ב' שערות קטן שלא נתמלא זקנו כשנתמלא כבר זקנו
לישא כפיו בקביעות אינו רשאי אינו רשאי רשאי
לישא כפיו באקראי לבד אינו רשאי -
 
רק עם כהניםגדולים
רשאי [4] רשאי

איזה פסול או הרחקה יש בקטן שלא הביא ב' שערות לעבוד במקדש?

אחיו הכהנים מרחיקים אותו פסול מדרבן
איכא דאמרי לרבי: יש
 
לרבנן: אין
אין
ואיכא דאמרי יש לרבי: יש
 
לרבנן: אין

חולין דף כד: א

מהיכן כלי חרס מקבל טומאה, ומהיכן הוא מטמא אחרים? [תוד"ה וגבו].

לקבל טומאה לטמא אחרים
מתוכו מקבל טומאה מטמא
מגבו אינו מקבל טומאה אם נטמא כבר מתוכו: מטמא

ידות כלי חרס או ידות הזרעים, האם מועילים לקבל דרכם טומאה,
והאם מועילים לטמא אחרים? [תוד"ה וגבו].

לקבל טומאה לטמא אחרים
ידות הזרעים מועילים מועילים
ידות כלי חרס אינם מועילים מועילים

האם כלים דלהלן מטמאים מאוירם, והאם מטמאים ע"י צירוף [5]? [תוד"ה התורה].

כלי חרס כלי שטף בחולין כלי שטף בקדשים
מאויר מטמא אינו מטמא אינו מטמא
ע"י צירוף מטמא אינו מטמא מטמא
-------------------------------------------------

[1] הוקשה לתוס' שמסוגיין מבואר דממעטים מ"וזאת ללוים" בדין לוים עצמם שלא יפסול בהם מום, ואילו לענין שדוקא בלוים פוסל שנים ולא בכהנים, לא ילפינן מ"וזאת" אלא מ"אשר". וקשה דבב"ק (דף כד.) ילפינן להיפך, שמ"וזאת" הכתוב בזב ממעטים לזבה, במקום למעט לזב עצמו מימים (לומר שאם ראה ג' ראיות בג' ימים אינו נעשה בזה זב - אלא כן נעשה בזה זב).

[2] וס"ל שאין מביאים ראיה מלשון כשדים שהוא קל.

[3] וס"ל שאין מביאים ראיה מעבודת הלוים שהיתה קשה.

[4] כן משמע בסוגיא במגילה (דף כד.) שמשהביא ב' שערות רשאי לישא כפיו, וקשה מסוגיין שכתוב שלא רשאי, ועל כרחך שזה החילוק כמו שחילקו תוס' לענין שליח ציבור. וכן מפורש בתוס' הרא"ש ובמהר"מ.

[5] פי', כשהכלי מלא חרדל, אין כל גרעיני החרדל נוגעים בדפנותיו, ולכאורה אין לטמא (בכלים שאינם מטמאים מאוירם) אלא לגרגירים שנוגעים בדפנות אבל לא לכל הגרגירים שבאמצע. אמנם בכל אופן יש לדון שיהיו טמאים, מחמת שהכלי מצרף לכל הגרגירים להחשב כאחד.

-------------------------------------------------

עוד חומר לימוד על הדף