ב) שוטה לרב הונא - יחידי בלילה ולן בבית הקברות ומקרע כסותו
כולן כא' דרך שטות, ר' יוחנן - אפי' א' מהן דרך שטות

ג) קטן אא"כ הגיע לחינוך (ב"ש - יכול לרכוב על אביו, ב"ה - לאחוז ביד אביו ולעלות מירושלים)
(אבל לא חיגר וסומא אפי' יתפתח לפני שיגדיל)

ד) טומטום (אפי' ביציו בחוץ) ואנדרוגינוס [זכורך]

ה) נשים [זכורך] וחייבת בשמחה [אתה וביתך] ולא בחגיגה

ו) עבדים [לה,לה] לרבינא אפי' חצי עבד חצי בן חורין (רק לפני שהודו ב"ה שחייב לשחררו) [האדון ה' - שיש לו אדון אחד]

ז) חיגר אפי' ברגל א' [רגלים] ולמ"ד כולן תשלומין לראשון אפי' נתפשט ביום שני, בעלי קבין [פעמים]

ח) סומא לר"י אפי' בעין א' [יֵרָאֶה יִרְאֶה - לֵיראות כמו לִראות]

ט) חולה וזקן ומפונק שהולך במנעלים [רגלים]

י) מקמץ, מצרף נחשת, בורסי [כל זכורך - שיכול לעלות עם כל זכורך]

יא) אין לו קרקע

יב) טמא [ובאת שמה והבאתם שמה - שאינו בביאה אינו בהבאה]

יג) ערל [איש איש - כטמא, גמ' יבמות - דמאיס]

ספק אם עולות בה"ס היו כבשים או פרים

הראיון אין לו שיעור: ר' יוחנן - ראיית פנים בעזרה כמה פעמים
ל"ק - וא"צ קרבן בכל פעם חוץ מיו"ט ראשון
לל"ב - בשאר פעמים אסור
ר"ל - בקרבן לל"ק - חייב קרבן על כל ראייה
לל"ב - אם רוצה [יראה יראה בחנם]

ק' ראייה עולת בהמה [כחגיגה דראוי להדיוט כן ראייה בראוי לגבוה, שלא יהא שולחנך מלא ורבך ריקם] מן החולין [מסת]

יוצאין חובת שמחה באכילת כל בשר קדשים [ושמחת]

מי שיש נכסים הרבה מביא עולות מרובות [איש כמתנת ידו]

כל הרגל תשלומין לחגיגת יום ראשון [וחגותם אותו חג לה' שבעת ימים]
ואף שמ"ע [עצרת עצרת מז' של פסח, בחודש השביעי תחגו אותו]

לר"פ לר' יוחנן לילה אינו מחוסר זמן

התרת נדרים - משנתינו - אין על מה לסמוך, ר"א - כי יפליא כי יפליא (רש"י = פירש) - א' להיתר,

תלויין בשערה: הל' של מלאכת מחשבת [סמיכות למשכן], חגיגות [וחגותם - ויחוגו לי במדבר - הזבחים הגשתם לי במדבר], מעילות - ששליח מעל כשנזכר בעה"ב [שוגג הגם דלא ידע כלל דיש כאן הקדש]