TOSFOS DH Mah she'Nasan Nasan
תוספות ד"ה מה שנתן נתן
(SUMMARY: Tosfos explains that this is like Rebbi.)
אתיא כר' דאמר בפרק הגוזל [בתרא] (ב"ק דף קיד.) סתם גנב וגזלן הוי יאוש בעלים.
Explanation: This is like Rebbi, who says in Bava Kama (114a) that the owner despairs when something was taken by a Stam Ganav or Gazlan (covert thief or open robber).
TOSFOS DH Mah she'Nasan Nasan
תוספות ד"ה מה שנתן נתן
(SUMMARY: Tosfos explains that if he did not pursue, this shows that he despaired.)
ה"ג אם נתיאשו הבעלים הרי אלו שלו וצ"ל דמיירי ביכול להציל בקל אם רודף בשעת שטיפה
Version #1: The text says "if the owner despaired, they are his (the finder's). We must say that the case is, he can save easily if he pursues at the time [that the river] overflows they are washed away;
דאי לאו הכי הוה כזוטו של ים שאבוד ממנו ומכל אדם ועל זה לא היה אומר הא סתם לא
If not, this is like a high tide. It is lost from him and from everyone. Regarding this, we would not say "Stam, no (he does not despair)";
אלא איירי ביכול להציל בקל בשעת שטיפה ואפילו אין בהן סימן ולפי שיעכבן עקולי ופשורי ויקחם שם
Rather, the case is, he can save easily at the time of overflow, and even if there is no Siman, for rocks or stagnant places in the river will detain them, and he will take them.
ואפי' יקדמו אחרים ויקחו יחזירום לו לפי שניכר שהוא בעליו לפי שרדף מיד
And even if others will come first and take them, they will return them to him, for it is recognized that he is the owner, since he pursued immediately.
וס"ד דמיירי דאם לא רדף מיד בשעת שטיפה שלא יכול עוד כלל להציל
One might have thought that the case is, if the owner did not pursue immediately at the time of overflow, afterwards he cannot save at all;
כדמוכח בסיפא לפי שיקחום אחרים כשיעכבום עקולי ופשורי ולא יחזירו לפי שאין בהן סימן
The Seifa proves like this, for others will take them when rocks or stagnant places will detain them, and the finders will not return them, for there is no Siman in them.
וה"פ אם נתיאשו הבעלים דהיינו שהיו שם בשעת שטיפה ולא רדפו
Explanation: It means as follows. If the owner despaired, i.e. he was there at the time of overflow, and he did not pursue...
ואפילו אומרים שאין מתיאשים אין בכך כלום דודאי הן מתיאשים בלבן
Even if he says that he does not despair, his words have no effect. Surely he despairs in his heart!
הא סתמא שלא היו בעלים בשעת שטיפה ולא נתיאשו עד שידעו הבעלים ששטפה נהר ואז כבר אינו יכול להציל לפי שאין בהם (כן הוא בדפוס ישן) סימן לא
Stam, when the owner was not there at the time of overflow, and he did not despair until he knew that the river washed it away, and then he cannot save. [He despairs because] he does not have a Siman in them, no (the finder may not keep it).
דכשמצאן באיסורא אתא לידיה שהבעלים לא ידעו עדיין אלמא יאוש שלא מדעת לא הוי יאוש
This is because when he found them, they came to his hand b'Isur , for the owner did not yet know about the overflow. This shows that Yi'ush she'Lo mi'Da'as is not Yi'ush!
ומשני ביכול להציל אפי' אחר שטיפה כגון שיש באבידה סימן שהבעלים אינן מתיאשין כשידעו
Explanation (cont.): The Gemara answers that [the case is,] he could save even after the overflow, e.g. there is a Siman on the Aveidah, so the owner does not despair when he finds out.
ופריך אי הכי אימא סיפא ואם היו הבעלים מרדפין כו'
The Gemara asks "if so, [what will you] say [to explain] the Seifa? If the owner was pursuing..."
מאי אריא מרדפין אפילו היו בעלים שם בשעת שטיפה ולא רדפו נמי יחזיר
Why must we say that he was pursuing? Even if the owner was there at the time of overflow, and did not pursue, he must return it!
ומשני ביכול להציל אחר שטיפה ע"י הדחק דאע"פ שיש בו סימן בטורח יכול להציל לפי שיתרחקו הרבה שהנהר מוליכן ברחוק
The Gemara answers that he could save even after the overflow with difficulty. Even though there is a Siman on it, he could save [only] through toil, for it will go very far, for the river takes it far away;
ולכך אם היה בשעת שטיפה ואינו מרדף ודאי מתיאש כיון שעתה יכול להציל בלא דוחק ואינו מציל
Therefore, if [the owner] was there at the time of overflow, and did not pursue, surely he despairs, for now he could save without difficulty, and he does not save.
אבל אין הבעלים בשעת שטיפה יחזיר דכשידעו הבעלים לא יתיאשו ויצילו על ידי הדחק
Distinction: However, if he was not there at the time of overflow, he returns, for when the owner finds out, he will not despair, and he will save with difficulty.
וא"ת מנלן הא סתמא חייב להחזיר דלמא נתיאשו אתא לאפוקי שהיו שם ורדפו דחייב להחזיר
Question: What is the source of this, that Stam he must return? Perhaps "he despaired" comes to exclude if [the owner] was there and pursued. Then, he must return!
וי"ל דא"כ לא ליתני אם נתיאשו אלא לתני סתמא שטף נהר קוריו עציו ואבניו הרי אלו שלו
Answer: If so, it should not teach "if he despaired." Rather, it should teach Stam "if a river washed away his beams, wood and rocks, they belong to [the finder]";
דפשיטא דלא מיירי ברדפו בשעת שטיפה דהא קתני סיפא דאם היו הבעלים מרדפים חייב
It is obvious that we do not discuss when [the owner] pursued at the time it overflowed, for the Seifa teaches "if the owner pursued, he must [return]!
ואין להקשות דמצי דייק מסיפא טעמא דמרדפין הא סתמא הרי אלו שלו
Question: We could infer from the Seifa! [He must return] because [the owner] pursues, but Stam, the finder keeps it.
דלעולם נימא דהוא הדין סתמא דיחזיר ולא נקט מרדפין אלא לאפוקי שהיו הבעלים בשעת שטיפה ולא רדפו
Answer: Really, I can say that the same applies to Stam, he must return. It mentions pursuing only to exclude when the owner was there at the time it overflowed, and did not pursue;
וע"י סיפא ידעינן דמיירי באין יכול להציל
Through the Seifa, we know that we discuss when he cannot save.
אבל רש"י דגרס מפני שנתיאשו הבעלים
Version #2: Rashi's text says "because the owner despaired."
משמע לישנא דפשיט ליה דנתיאשו א"כ מרישא גופיה מצי לאוכוחי דמיירי באין יכול להציל ולא היה צריך להביא סיפא
Question #1: The words connote that it is obvious he despaired. If so, from the Reisha itself we can prove that we discuss when he cannot save. There was no need to bring the Seifa!
ותו מנלן דהא סתמא לא דאפילו סתמא נמי מצי מיירי.
Question #2: What is the source that Stam, no (he may not keep it)? We can discuss even Stam!
TOSFOS DH Hachi Garsinan
תוספות ד"ה הכי גרסינן
(SUMMARY: Tosfos rejects texts that say "vTitsbera".)
ה"נ מסתברא דאי לא שוייה שליח ולא גרסינן ותסברא.
The text: The text says "presumably this is correct, for if he did not make him a Shali'ach [he could not take Terumah]." It does not say "is this reasonable"?!
TOSFOS DH Im Yesh Yafos Mehen Terumaso Terumah
תוספות ד"ה אם יש יפות מהן תרומתו תרומה
(SUMMARY: Tosfos explains why it helps that now we see that he is pleased.)
דמסתמא גם מתחילה היה דעתו כן
Explanation: Presumably, also from the beginning he intended for this [to separate high quality Terumah].
וא"ת ונימא דהשתא ודאי ניחא ליה ביפות אבל מתחילה בשעה שתרם אי הוה ידע לא הוה ניחא ליה דאין דרך לתרום מן היפות
Question: We should say that now surely he is pleased with nice Peros, but initially, at the time [the Shali'ach] separated, had he known, he would not have been pleased, for it is not normal to separate high quality Terumah!
כדאמרינן לעיל (דף כא:) גבי דבר שיש בו סימן דאפילו לרבא חייב להכריז דאע"ג דהשתא מתיאש אין בכך כלום
This is like we said above (21b) regarding a matter with a Siman. Even according to Rava, one must announce it. Even though he despairs now, this has no effect! (Likewise, his current satisfaction does not help, for initially he was not pleased!)
וי"ל דשאני הכא דכיון דחזינן ביה דניחא ליה השתא אמרינן נמי ניחא ליה מעיקרא משום מצוה.
Answer: Here is different. Since we see that now he is pleased, we say that also initially he was pleased, due to the Mitzvah.
TOSFOS DH v'Im Lav Ein Terumaso Terumah
תוספות ד"ה ואם לאו אין תרומתו תרומה
(SUMMARY: Tosfos distinguishes this from one who separated too much or too little.)
וא"ת דבפרק אלמנה ניזונית (כתובות דף צט: ושם ד"ה פיחת) אמרינן דסתמיה דבעל הבית הוי אחד מחמשים ואם השליח פיחת י' או הוסיף י' תרומתו תרומה דמצי א"ל בהכי אמדתיך
Question: In Kesuvos (99b), we say that a Stam Ba'al ha'Bayis separates one part in 50. If the Shali'ach separated from 10 less or 10 more than this (one part in 40 or 60), it is Terumah, for he can say "I estimated that you intended for this";
ה"נ נימא הכי
Also here, he can say so ["I estimated that you wanted to separate nice Peros"]!
וי"ל דהתם הוי כולה שיעור תרומה ויש שתורם כך ויש שתורם כך לכך מצי א"ל כיון שלא פירשת לי בהכי אמדתיך
Answer: There, all [of the possibilities] are a Shi'ur of Terumah. Some separate like this (one part in 40), and some separate like this (one in 60). Therefore, since [the owner] did not specify, he can say "I estimated that you wanted to give like this";
אבל מיפות אין רגילות לתרום ולכך לא היה לו לתרום בשום ענין מהם בלא רשותו.
However, it is not normal to separate nice Peros. Therefore, he should not have separated from them at all without [the owner's] permission.
TOSFOS DH Mar Zutra Lo Achal
תוספות ד"ה מר זוטרא לא אכל
(SUMMARY: Tosfos explains that they argued about whether Rava's teaching applies here.)
וא"ת ואמאי לא אכל האמר רבא פרק הגוזל בתרא (ב"ק דף קיט.) אריסא מדנפשיה קא זבן
Question: Why didn't he eat? Rava said in Bava Kama (119a) that [one may buy Peros from a sharecropper, for] the sharecropper sells from the share he is entitled to!
ויש לומר דהתם שהביא האריס מבית דמסתמא ממה שהגיע לחלקו מביא
Answer: There, the sharecropper brought from the house. Presumably, he brings from his share;
אבל הכא שהביא מן הפרדס היה חושש מר זוטרא שמא בשעת חלוקה לא יאמר לבעל הפרדס תטול כנגד מה שנתתי להם
However, here he brought from the orchard. Mar Zutra was concerned lest at the time of division he not tell the owner of the orchard "take corresponding to what I gave to them."
ורב אשי לא היה חושש לזה ולכך אכל קודם שבא מרי בר איסק משום דאריס מדנפשיה קא יהיב
Rav Ashi was not concerned for this. Therefore, he ate before Mari bar Isak came, because the sharecropper brings from his share;
דאין לומר שהיה סומך שיתרצה מרי בר איסק כשידע דהלכה כאביי ואע"ג דהשתא ניחא ליה מעיקרא לא הוה ניחא ליה.
Do not say that he relied on [an assumption] that Mari bar Isak will be pleased when he finds out, for the Halachah follows Abaye. Even though now he is pleased, initially he was not pleased.
22b----------------------------------------22b
TOSFOS DH Isura Dumiya d'Heteira
תוספות ד"ה איסורא דומיא דהתירא
(SUMMARY: Tosfos explains that we compare them when he did not despair.)
מה שמתיר אבודה ממנו ומכל אדם ע"כ לא איצטריך קרא בידע ומתיאש דהא אפילו במצויין אצל כל אדם מותרת ביאוש
Explanation: This that we permit when it is lost from him and from all people, you are forced to say that we do not need the verse when he knew and despairs. Even when it is available to all people, it is permitted [for the finder to keep it] through despair;
אלא לא אצטריך אלא כי לא ידע ואע"ג דלכי ידע לא מתיאש אפי' אם יש בו סימן כיון שהיא אבודה מכל אדם
Rather, we need [the verse] only when he did not know. Even though when he finds out, he will not despair, even if there is a Siman, since it is lost from everyone (the finder keeps it);
ה"נ איסורא דהיינו מצוייה אצל כל אדם דאסור כה"ג דלא ידעינן דמיאש בין יש בו סימן בין שאין בו סימן
Similarly, the case of Isur [to keep it], when it is available to all people, it is forbidden in such a case when we do not know that he despaired, whether or not there is a Siman;
ואין להתיר אלא דמיאש קודם דאתא לידיה דשריא רחמנא.
We permit only when he despaired before it came to the finder's hand, [the case in] which the Torah permitted.
TOSFOS DH me'Acher d'Itosav Rava v'Chulei
תוספות ד"ה מאחר דאיתותב רבא כו'
(SUMMARY: Tosfos explains the question against Abaye, and the answer.)
בשלמא לרבא אע"ג דאותם שתחת האילן או בסמוך לאילן אסירי דחזותו מוכיח עליו
Explanation: [We ask that] granted, according to Rava, even though those under the tree or near the tree are forbidden, for their appearance proves about them [that they are from the tree]...
אבל תמרי שהרוח מוליכן ברחוק דלא שייך חזותו מוכיח עליו אע"פ שבעלים סבורין שיפלו תחת האילן מ"מ אם היו יודעין שהרוח מוליכן מרחוק היו מתיאשין
However, dates, which the wind blows far, "their appearance proves about them" does not help. Even if the owner thought that they will fall under the tree, in any case if they would know that the wind will take them far away, they would despair. (Therefore, they are permitted.)
אלא לאביי הא הוי יאוש שלא מדעת שהבעלים סבורים שיפלו תחת האילן ולא יקחום עוברי דרכים משום דחזותו מוכיח עליו
However, according to Abaye, this is Yi'ush she'Lo mi'Da'as (which is not Yi'ush), for the owner thinks that they will fall under the tree, and travelers will not take them, because their appearance proves about them!
ומשני דאפילו אותן שתחת האילן שרו אפילו לאביי באתרא דשכיחי שקצים ורמשים דמיאש
Explanation (cont.): We answer that those under the tree are permitted, even according to Abaye, in a place where vermin are common, for he despairs.
וצ"ל דעבידי דנתרי כמו תאנים דאל"כ היו אסורים לאביי דהוי יאוש שלא מדעת דאינו סובר שיפלו כיון דלא עבידי דנתרי
Observation: We must say that they often fall, like figs. If not, they would be forbidden according to Abaye, for this is Yi'ush she'Lo mi'Da'as, since he does not expect them to fall, since it is not common for them to fall;
כמו זתים וחרובים דאסור כיון דלא עבידי דנתרי.
This is like olives and carobs, which are forbidden according to Abaye, since it is not common for them to fall.
TOSFOS DH d'Lav Bnei Mechilah Ninhhu Mai
תוספות ד"ה דלאו בני מחילה נינהו מאי
(SUMMARY: Tosfos explains why this is not difficult for Rava.)
בשלמא לרבא כיון דלכי גדלי מיאשי השתא נמי מיקרי יאוש.
Explanation: This is not difficult for Rava, since when [the orphans] mature, they despair, also now it is called despair.
TOSFOS DH Teyuvta d'Rava
תוספות ד"ה תיובתא דרבא
(SUMMARY: Tosfos explains that Rava knew the Beraisa.)
רבא ידע שפיר הך ברייתא כדמשמע קצת לעיל (דף כא:) דקאמר בזוטו של ים כ"ע לא פליגי דשרי כדבעינן למימר לקמן
Assertion: Rava knew this Beraisa, like it connotes a little above (21b). It says "regarding a high tide, all agree that it is permitted, like we will say below;
אלא דלא דייק איסורא דומיא דהתירא.
However, he did not infer that the case of Isur is like the case of Heter.
TOSFOS DH Karachta Mai
תוספות ד"ה כרכתא מאי
(SUMMARY: Tosfos explains that we discuss what is outside the fence.)
אם יש גדר סביב האילן מי שרו אותם שהרוח מוליך אותן חוץ לגדר דרך עליו
Explanation: [We ask] if there was a fence around the tree, do we permit those that the wind takes over the fence to outside the fence?
הלא הבעלים סבורין שכולן יפלו תחת האילן ושם ישתמרו משקצים ורמשים.
The owner thinks that all will fall under the tree, and there they will be guarded from vermin. (Therefore, he does not despair now.)
TOSFOS DH Iy d'Leika Siman Mai Machriz
תוספות ד"ה אי דליכא סימן מאי מכריז
(SUMMARY: Tosfos brings two opinions about what is announced.)
פירוש למה צריך להכריז המוצא מאחר שהאובד אין לו (כן הוא בדפוס ישן) סימן ליתן
Explanation #1: [We ask] why must the finder announce it, since the loser has no Siman to give?
ומשני דזה מכריז שאותו שאבד יתן סימן מקום
We answer that [the finder] announces that the loser should give the Siman of the place it was lost.
וכן לקמן (דף כח.) דקאמר כדי שילך שלשה ויחזור שלשה ויכריז יום אחד היינו נמי שהמוצא מכריז והאובד יתן סימן
Support: Similarly below (28a), it says [that at the end of the festival, in the Mikdash, a finder announces the Aveidah for seven days,] "so that [the loser] will go [back home] in three days, [and if he sees that he lost it] return in three days and he will announce for one day." I.e. the finder announces, and the loser gives a Siman.
אך קשה דבפרק אלו עוברין (דף מט: ושם ד"ה ויש) אמרינן ע"ה אין מכריזין על אבידתו והיאך אנו יודעין זה אם הוא של ע"ה
Question: In Pesachim (49b), we say that we do not announce the Aveidah of an Am ha'Aretz. [If the finder announces,] how do we know that if it is of an Am ha'Aretz?
ויש לומר דמיירי במוצא במקום דשכיח ע"ה
Answer: We discuss when he found in a place where Amei ha'Aretz are common.
ורש"י שפירש דהמוצא מכריז מקום שיאמר מצאתי חפץ במקום פלוני והוא יאמר חפץ פלוני ויקחנה
Explanation #2 (Rashi): The finder announces the place. He says "I found an item in the place Ploni", and [the finder] says "I lost item Ploni", and he takes it.
ק"ק דהא תנן בפירקין (דף כח:) אמר אבידה ולא אמר סימנין לא אמר כלום
Question - Citation (below, 28b - Mishnah): If [the loser] says the Aveidah, but he did not give Simanim, his words have no effect.
אלמא במה שמכוין החפץ אינו סימן
Inference: Saying the item [that was lost] is not a Siman!
וי"ל דהתם נמי לאו משום שהוא חשוד לשקר שהפסיד חפץ אלא משום דא"ל כי היכי דאת אבדת חפץ ה"נ אימר אדם אחר הפסיד
Answer: Also there, it is not because he is suspected to lie, that he lost an item. Rather, [the finder] tells him "just like you lost, we can say that someone else lost [the same kind of item];
אבל הכא מהדרינן דאין רגילות ששני בני אדם אבדו חפץ זה כזה ובמקום אחד
However, here we return it, for it is not common that two people lost an item like this in one place.
ולפרש"י הוה מכריז מקום דהכא פירושו ממש דומיא דמכריז מנין דשלהי פרק קמא (דף כ:).
Observation: According to Rashi, here "he announces the place" is exactly like "he announces the number" above (20b. Even though the Gemara retracted, and said that he announces "documents", the Gemara initially said that he announces the number, just like Rashi says here that he announces the place.)
TOSFOS DH v'Rabah Amar Makom Lo Havi Siman
תוספות ד"ה ורבה אמר מקום לא הוי סימן
(SUMMARY: Tosfos points out that Rabah's opinion above was due to his opinion here.)
ולפי דסבירא ליה לרבה מקום לא הוי סימן הוצרך לומר דסי' העשוי לידרס לא הוי סימן.
Explanation: Because Rabah holds that Makom is not a Siman, he needed to say that a Siman prone to be trampled is not a Siman. (The Mishnah obligates announcing bundles of sheaves in a Reshus ha'Yachid. If Makom is not a Siman, they themselves must have a Siman. In a Reshus ha'Rabim, he keeps them! He must hold that a Siman prone to be trampled is not a Siman.)