הלכה א' - ג' (ו. - ז.)
מצא דבר בלי סימן הרי אלו שלו [מייאש [אשר תאבד ממנו ומצאתה ולא אבודה מכל אדם דמייאש]]
חייב להכריז על כריכות ברה"י, אלומות (עומרים גדולים) אף ברה"ר, עיגולי דבילה קטנים מבצרה, כבד או כוליה בתוך חתיכות בשר, דג שאינו מצוי בתוך מחרוזות דגים,
ר"י - ברה"ר חרס משוקע בעיגול וברה"י אפי' מונח עליו
ר"י - ברה"ר חרס משוקע בעיגול וברה"י אפי' מונח עליו
ר"ש - אינו חייב להכריז על כלים שלא שבעתן העין ברה"ר
יכריז על ג' מטבעות - לרב יהודה של ג' מלכים, לר' לעזר כמגדל אפי' של מלך א'
מצא א' מג' שותפין בחצר א"צ להחזיר [האובד אינו יודע למי לתבוע]
הלכה ד' - ה' (ו. - ח:)
מצא גוזלות מקושרין בכנפיהן (אין סימן) אחר הגדר או יין מכוסה (לתוס' במקום משתמר, לרמב"ן משתמר קצת) - לא יגע ואם נטל לא יחזירנו לשם [שמא באו ולא מצאו]
יכריז במצא באשפה העשויה ליפנות או מגולה באשפה
מצא עם הרבה חלודה בגל וכותל ישן - שלו [של אמוריים],
בתוך חור של כותל חדש הסתום לחוץ או מחציו ולפנים במפולש או מן האגף ולפנים של פתח - של בעה"ב
מצא בביתו המושכר לר"ש בן אלעזר שלו, לרבנן יכריז -
לר' ירמיה מח' בפונדק אבל בחצר לכו"ע יכריז, לר' יוסי מח' בחצר אבל בפונדק לכו"ע שלו
מעות בין תיבה לחנוני, בין שולחן לשולחני - שלהם, על התיבה והשולחן שלו
מעות בפירות בלי סימן שלו
אבידת עכו"ם מותרת, ויחזיר לקדש ש"ש
מלך קצייא הגיש לאלכסנדרוס בשר זהב, שמש ומטר אצלכם בזכות בהמה דקה
הלכה ו' - י"א (ח: - י.)
הכרזה - לר"מ עד שידעו שכיני מקום, לר"י ג' רגלים וז' ימים [ילך ויחזור ויכריז],
משחרב ביהמ"ק - ג' ימים, אבידה למלכות - לשכיניו ומיודעיו
משחרב ביהמ"ק - ג' ימים, אבידה למלכות - לשכיניו ומיודעיו
לא יחזיר לרמאי (גונב פקדונות, שומע סימנים ונוטל אבידה) בסימנים [עד דרוש אחיך - אם הוא רמאי]
ימכור עגל וסייח ותרנגול שאינן עושין [והשבותו לו - ראה היאך]
לר"ט ולהל' מותר להשתמש בדמי אבידה שיש בו סימן וחייב באחריותן (ולא במצא מעות),
לר"ע אסור להשתמש
מחזירין לת"ח בטביעת עין
ר' יוסי לא מיחה במי שנשאר ללמוד במקום טומאת מת
מצא/מפקיד ספרים קורא או גוללן כל ל' יום בחדשים, י"ב חודש בישנים
ולא ילמוד בו בתחלה, ולא אחר עמו בענין א', ולא ג' אף בב' ענינים, ולא ישנה או יתרגם פרשה, ולא יפתח ג' דפין
כסות - מנער א' לל' יום ושוטחה לצורכה, ובטרחה מרובה גובה שכרו
כלי כסף ונחושת ישתמש לפרקים ולא במפסידן, ולא יגע בכלי זהב וזכוכית
אינו לכבודו פטור [והתעלמת]
פרה ברה"ר או רצה בין הכרמים חייב להחזירה אפי' כמה פעמים [השב תשיבם]
יתן למשיב אבידה כפועל בטל אא"כ התנה בפני ב"ד ואל"ה שלו קודם
כהן לא יטמא עצמו להשבת אבידה ולכיבוד אב [הוא ואביו חייבין בכבודי]
פריקה וטעינה אפי' ק' פעמים [עזוב תעזוב] חוץ מרבצן במתכוין [רובץ], יותר מריס (11/7.5 מיל) [כי תראה, תפגע - ראיה שיש בה פגיעה], לריה"ג יתר ממשאו, לרבנן דר"ש (וי"ג לר"ש) בחמור עכו"ם [צער בע"ח לאו דאו']
פריקה עמו חוץ מזקן וחולה
לת"ק פריקה בחנם ולא טעינה אלא בשכר,
לר"ש אף טעינה בחנם, ובחמור עכו"ם רק פריקה
שלו קודם לרבו ואביו, רבו (לרב ור"מ שהתחיל ללמוד עמו, לר' יוחנן ור"י שרוב תלמודו ממנו (למהרא"פ בלימוד מסוים, לפ"מ בכל), לשמואל ור' יוסי הסביר אפי' משנה א') קודם לאביו [מביאו לחיי העוה"ב] לאבידה משאוי ופדיון אא"כ אביו חכם