[1] ונעשה עליה גזלן, וכמו שהעמיד רבי יעקב בר אבא קמיה דרב, שנטלה על מנת לגוזלה. או כמו שתרגמה רבי נתן בר אבא קמיה דרב, שנטלה על מנת לשלוח בה יד (וס"ל שליחות יד אינה צריכה חסרון). או כמו שהעמיד רב ששת שטלטלה להביא עליה גוזלות (וסבר שואל שלא מדעת גזלן הוי).

[2] וס"ל שאי אפשר ללמוד שומר שכר בק"ו משומר חנם - ולומר מה שומר חנם שפטור בגניבה ואבידה - שלח בה יד חייב, שומר שכר שחייב בגניבה ואבידה - לא כל שכן. משום שיש לדחות, מה לשומר חנם - שכן משלם תשלומי כפל בטוען טענת גנב. אכן ר' יוסי בן נהוראי דס"ל שכן לומדים מק"ו, ס"ל דקרנא בלא שבועה שחייב שומר שכר עושה אותו חמור יותר מכפילא הבא רק בשבועה שיש בשומר חנם.

[3] פי', דאם היה כתוב רק בשואל ומשם היינו לומדים לשאר שומרים הייתי אומר, דיון לבא מן הדין להיות כנידון, דמה שואל אם בעליו עמו פטור, גם בשומרים נימא דאם בעליו עמו פטור, קמ"ל, שאם שלח בה יד חייב אפי' בבעליו עמו.

[4] ולומדים את זה מהיקש, דנאמר השליחות יד למטה כאן בפרשת שומר שכר, ונאמר שליחות יד למעלה בפרשת שומר חנם, ומה גבי שומר שכר מפורש שבועה (דכתוב שם שאם טוען אונס נפטר רק ע"י שבועה), כך אצל שומר חנם כשבא לפטור את עצמו בטוען טענת גנב צריך שבועה.