[1] אם נמצא מיד, כגון שהיה הגט ביש שליח ואיבד אותו ומיד מצא אותו, ולא עבר זמן כדי שתבוא שיירי ותחנה שם כשר. וכן אם יש בו סימן מובהק - שאמר "נקב היה בו בצד אות פלונית" נאמן הבעל לומר שזה הגט שלו - ושיתנו אותו לאשה, דלא חשוד לקלקל אותה. ודוקא סימן מובהק כנ"ל, אבל סימן שאינו מובהק - כגון שאמר בסתם שיש נקב בגט, לא מועיל כי אנו מסתפקים אם סימנים דאורייתא - ומהני, או סימנים דרבנן ולא מהני בגט, ומשום חומרא דאשת איש פסול. [אכן בצורבא מדרבנן שיש לו טביעות עין בגט - מחזירים לו].

[2] וכל הנידון הוא כשלא שאלנו את העדים, אבל אם שאלנו את העדים ואמרו מעולם לא חתמנו אלא על גט אחד של יוסף בן שמעון, והבעל אומר תנו לאשה - יתנו לה. כי אין לחשוש שמא קרה שבדיוק חתמו עדים באותם שמות העדים האלה על גט אחר.