[1] רש"י מפרש שחכמים חולקים על רבן גמליאל וס"ל שאסור להשהות בקשורה - ורבן גמליאל מתיר להשהות. אולם תוס' ס"ל שאין חכמים חולקים על רבן גמליאל, ומה שהתיר רבן גמליאל הוא רק באופן שצריך בשביל הרגל או משתה בנו. ולפ"ז כתבו התוס' דלאו דוקא קושרה בכרעי המטה, כיון שמיירי לפני הרגל או משתה בנו, אלא שכך הדרך לקשור בכרעי המטה.

[2] שהוא שחין קשה מאד כמו שהיה במצרים, שהביא עליהם שחין שהיה לח מבחוץ ויבש מבפנים - וזה השחין הקשה כשהוא יבש מבפנים.

[3] רש"י פירש מתריעים בצבור ובתחנה ובשופרות ובחצוצרות כדאיתא במס' תענית. והיינו כשהותר להתריע בשחין היינו אפי' בשופרות וחצוצרות. אולם תוס' חולקים, וס"ל שעל כרחך התרעה אינה התרעה בשופר, ורק התרעה בפה בעננו. וכמ"ד דעננו קרי ליה התרעה.