TOSFOS DH V'NISKALK'LU HA'LEVI'IM B'SHIR
תוס' ד"ה ונתקלקלו הלוים בשיר
(Summary: Tosfos explains the mistake, and elaborates.)
בשיר של בין הערבים מיירי - שאמרו שיר של חול, שלא היו סבורים שיבאו עדים אותו יום, ונהגו אותו יום חול.
Explanation: It is speaking about the Shir of the Tamid shel bein ha'Arbayim - where they (the Levi'im) sang the weekday Shir, thinking that the witnesses would not arrive any more that day, so they treated it as a weekday.
וכשבאו לאחר המנחה, נמצא שהוא קדש.
Explanation (cont.): However witnesses came after Minchah and it turned out that it was Kodesh.
אבל אינו אומר בשיר של שחרית שאמרו של חול בתמיד של שחרית ...
. Refuted Explanation: The Gemara is not saying that they said the weekday Shir of the morning Tamid ...
שהרי אפילו באו קודם הקרבת תמיד של שחרית, היו אומרים שיר של חול, כדאמרינן בר"ה (דף ל: ושם) ...
. Refutation: Because even if the witnesses would have come before the bringing of the morning Tamid, they would have said the weekday Shir, as the Gemara says in Rosh ha'Shanah (Daf 30: and 31a) ...
לפי שרוב השנים לא היו ממהרין כל כך לבא.
Reason: Seeing as most years they did not arrive so early.
והקשה ר' פרץ - והאיכא קלקול גבי מוספין, ואמאי לא חשו אלא על עבודת התמיד דכשבאו עדים מן המנחה ולמעלה, כבר הקריבו התמיד ...
Question: Rabeinu Peretz asked - why there is no Kilkul regarding the Musaf? Why they were only concerned about the Tamid and not about the fact that when the witnesses came after Minchah-time, they had already brought the Tamid ...
וא"כ אינן יכולין להקריב המוספין, דכתיב "והקטיר עליה חלבי השלמים", ודרשינן (יומא דף לג.) 'עליה השלם כל הקרבנות כולן', שאין קרבן קרב לאחריה?
Question (cont.): In which case they could no longer bring the Musaf, as the Torah writes "And he shall burn on it the fat-pieces of the Shelamim", from which we Darshen in Yoma (Daf 33.) 'On it (on the Tamid shel Shachar) shall you bring all your Korbanos' - and no Korban can be brought after it (i.e. after the Tamid shel bein ha'Arbayim)?
ותירץ, דאפילו לא באו עד לאחר הקרבת התמיד, מכל מקום המוספין קרבין ...
Answer #1: And he answers that even if the witnesses came after the Korban Tamid, the Musafin are nevertheless brought ...
דהיכא דלא אפשר שאני ...
Reason: Because where it is inevitable is different.
מידי דהוי א'מחוסר כפורים בע"פ, שמביא כפרתו לאחר הקרבת התמיד של בין הערבים, ואוכל פסחו בערב.
Support: Like we find by a Mechusar Kipurim on Erev Pesach, who brings his Kaparah even after the Tamid shel bein ha'Arbayim has been brought, in order to eat the Pesach that night.
והכי אמרינן בפ' תמיד נשחט (פסחים נט. ושם).
Proof: And so we say in Perek Tamid Nishchat (Pesachim, Daf 59. And 59:)
ועוד י"ל, דאתי עשה דרבים ודחי עשה דהשלמה, משום דאלים טפי.
Answer #2: Moreover, we say in 'Tamid Nishchat' (Ibid.) that the Asei of a Tzibur overrides the Asei of Hashlamah, because it is stronger.
דהכי אמרינן בתמיד נשחט (ג"ז שם) ד'אתי עשה דפסח דענוש כרת, ודחי עשה דהשלמה, דאינו ענוש כרת.
Support: As the Gemara says there 'The Asei of Pesach, which is subject to Kareis, overrides that of Hashlamah, which is not.
ויש מפרשי' דמעיקרא אייתו התמיד, ומתנו 'אם לא יבאו עדים, יהא תמיד; ואם יבאו יהא מן המוספין, ואח"כ יביאו את התמיד ושאר קרבנות.
Refuted Answer: Some commentaries want to explain that one first brings the Tamid and stipulates that 'Should witnesses do not arrive, it will be the Korban Tamid; but if they do, then it will be the Musaf, after which they bring the Korban Tamid and the other Korbanos.
ולא נהירא, דאיכא בהדיא התם דאמרו שיר של חול עם תמיד של בין הערבים.
Refutation: But this is not correct, since it is written explicitly that they recited the weekday Shir together with the Tamid shel bein ha'Arbayim.
TOSFOS DH HA LAN V'HA L'HU
תוס' ד"ה הא לן והא להו
(Summary: Tosfos cites Rashi, who clarifies the difference between the B'nei Eretz Yisrael and the B'nei Bavel, which he then reconciles with Rebbi Yossi in Eruvin.)
פי' בקונטרס, בני א"י, שמקדשין החדש על פי הראייה ואין עושין אלא יום אחד, ופעמים עושין שנים כשבאו עדים מן המנחה ולמעלה.
Clarification (Part #1): Rashi explains that the people living in Eretz Yisrael, who declare Rosh Chodesh through a sighting of the moon and who therefore observe only one day, and who observe two days only when the witnesses arrive after Minchah.
ואשתני בשביל תקנת רבן יוחנן בן זכאי, ואין עושין אלא יום אחד, אף כשבאו עדים מן המנחה ולמעלה,
Clarification (Part #1 [cont.]): This changed for them with Takanah of Raban Yochanan ben Zakai, since they then observe only one day, even if the witnesses arrive only after Minchah.
ואפילו כשהיו עושין שני ימים - כגון שלא באו עדים, הרי הוא מחמת ספק והרי הן שתי קדושות, לפי שאין זה מחמת המנהג.
Clarification (Part #1 [cont.]): And even on the occasions that they observe two days - such as when witnesses did not come at all, that is due to a Safek, in which case the two days are two Kedushos, since they do not observe two days on account of a Minhag.
לפיכך היתה מותרת להן.
Conclusion: Consequently, for them the egg is permitted.
אבל לבני חוצה לארץ אסור ...
Clarification (Part #2): But for the people living in Chutz la'Aretz it is Asur ...
שהרי עדיין הם עושין שני ימים כבתחילה. ואם כן לא אשתני להן מפני התקנה, הואיל והתחילו לעשות שני ימים ולא פסקו בשום פעם לעשות יום אחד, עדיין הם עומדים באיסורן להיותן כיום ארוך ...
Clarification (Part #2 [cont.]): Seeing as continue to observe two days as they did before. In that case, the Takanah changed nothing as far as they are concerned, since they began to observe two days and at no time did they switch to one day.
דלא נימא דמחמת ספק הן עושין, דאין יודעין אם באו עדים אם לאו. אלא מחמת המנהג הן עושין כיון דלא נשתנה להן המנהג.
Clarification (Part #2 [concl.]): So we cannot say that they are observing two days because of a Safek, only due a Minhag, since the original Minhag never changed.
וא"ת, לר' יוסי דאמר בעירובין (דף לט. ושם) גבי שני ימים של ר"ה - 'נולדה בראשון אסורה בשני'.
Question: Rebbi Yossi says in Eruvin (Daf 39. & 39:) with regard to the two days of Rosh ha'Shanah - 'If it is laid on the first day it is forbidden on the second day'.
והא ר' יוסי בא"י הוה, לאחר חורבן, וא"כ שתי קדושות הן, ואמאי ביצה אסורה?
Question (cont.): Now Rebbi Yossi lived in Eretz Yisrael after the Churban. If so, they were two Kedushos, so why did he forbid the egg?
ואין לומר, דהיינו קודם חורבן דהוו קדושה אחת, דא"כ מאי נפקא מינה, מאי דהוה הוה?
Refuted Answer: One cannot answer that he was referring to the period prior to the Churban, because then what difference would it make - 'What was, was!'
וכי תימא, דהיינו לאחר חורבן, והא דביצה אסורה - היינו לבני בבל, דלדידהו קדושה אחת הן.
Query: And if one suggests that he was referring to after the Churban, and he declared the egg forbidden - to the people of Bavel, according to whom it was one Kedushah.
זה אינו, דר' יוסי מא"י, ונקט מילתא בשביל בבל?
Refutation: That is incorrect, since Rebbi Yossi lived in Eretz Yisrael, so why would he issue a P'sak concerning Bavel?
וי"ל, דלעולם ר' יוסי מקודם חורבן קאמר ...
Answer: Really Rebbi Yossi was referring to the period prior to the Churban ...
ואין להקשות מאי דהוה הוה? ...
Refuted Question: And one cannot ask 'What was, was?' ...
הואיל ואשמועינן פסק דגם עתה שייך לאחר חורבן לבני בבל.
Refutation: Since the P'sak that he was issuing applied even after the Churban - with regard to the people of Bavel.
TOSFOS DH KOL DAVAR SHE'B'MINYAN TZARICH MINYAN ACHER LEHATIRO
תוס' ד"ה כל דבר שבמנין צריך מנין אחר להתירו
(Summary: Tosfos clarifies the difference between the situation at Har Sinai and the annulment of Charamos that Beis-Din enact for a specific time-period.)
יש שהיו רוצין לומר מכאן דאותן חרמות שעושין לזמן עד פסח או עד זמן אחר, דכי יגיע הזמן צריך מנין להתיר את החרם, אע"פ שעבר הזמן.
Extrapolated Ruling: There are some commentaries who want to extrapolate from here that those Charamos that Beis-Din enact to last until Pesach or some other time, require annulling when that time arrives, even though the time has elapsed.
דהא הרי הכא, דהקב"ה אסר להם תשמיש בשביל מתן תורה, וממילא ידעינן דלאחר שלשה ימים דנתנה תורה, דמותרין, ואעפ"כ התיר להם.
Source: Like we find here, where ha'Kadosh-Baruch-Hu forbade intimacy on account of Matan Torah, so that they automatically knew that after the three days until the Torah was given had passed, it was permitted; yet Hash-m needed to specifically permit it.
ולא היא, דהכא אין כאן שום זמן, דקרא ד"היו נכונים לשלשת ימים ... " (שמות יט) 'הזמינו עצמכם לדבר שיהיה לסוף שלשת ימים,.
Refutation: This is not the case however, since here no specific time was given, seeing as the Torah merely said .Be prepared in three days ... ", by which it meant 'Prepare yourselves for the event that will take place in three days' time!'
דאם כתיב "היו נכונים שלשת ימים" בלא 'למ"ד' של "לשלשת ימים", הייתי מוכיח שפיר דכי היכי דצריך להתיר תשמיש, צריך נמי להתיר החרם.
Reason: For had the Torah said "Be prepared three days (without the 'Lamed') in "li'Sheloshes Yamim", we could have inferred that just as it was necessary to permit intimacy (at har Sinai) so too, will it be necessary to permit the above Charamos.
ומדלא כתיב הכי, שמע מינה גבי תשמיש צריך להתיר משום דכתיב "אל תגשו אל אשה ... ", דמשמע עולמית, כי היכי דאסר להם קודם מתן תורה שלשת ימים.
Reason (cont.): But since it did not, the inference is that the Torah needed to permit it to counter "Do not approach your wives", which implied permanently, just as they were forbidden before Matan Torah for three days.
אבל חרמות שמשימין לזמן, מכי עבר הזמן ממילא עבר, ואין צריך היתר [ועי' תוספות סנהדרין נט: ד"ה לכל דבר].
Conclusion: As for Charamos which Beis-Din place for a specified time period, once that time period has passed, it has passed, and it is no longer necessary to specifically annul them (See also Tosfos Sanhedtin, 59: DH 'le'Chol Davar').
5b----------------------------------------5b
TOSFOS DH U'BIKESH REBBI ELIEZER L'HAFKIRO LA'ANIYIM
תוס' ד"ה ובקש ר' אליעזר להפקירו לעניים
(Summary: Tosfos clarifies what the poor would gain from that.)
וא"ת, אי קסבר 'קדושה ראשונה קדשה לשעתה ולא קדשה לעתיד לבא', א"כ מה הרויחו עניים בזה? הא היו צריכין לפדותו קודם אכילה ...
Question: If he holds that Kedushah Rishonah Lo Kidshah ... ' (The initial Kedushah (of Eretz Yisrael) was sanctified only temporarily but not permanently)' how will the poor then benefit from this? Since they would then need to redeem it before eating it ...
שהרי לא היה חומה לירושלים, ולא היו יכולין לאכלו בשום מקום רק לפדותו קודם אכילה?
Question (cont.): Bearing in mind that Yerushalayim had no wall, and there was nowhere where they able to eat it (only to redeem it before eating it)?
וי"ל, לפרש"י ניחא דפי' - קדושה ראשונה אליבא דרבי אליעזר קדשה לעתיד לבא, א"כ יכולין העניים להביא פירות לירושלים ולאכלן שם בלא פדייה.
Answer #1: According to Rashi there is no problem, since he explains that according to Rebbi Eliezer, 'Kedushah Rishonah Kidshah le'Asid Lavo ... ', in which case the poor were able to bring their fruit to Yerushalmi and eat it there without having to redeem it.
אי נמי, אפילו ס"ל 'לא קדשה לעתיד לבא', מ"מ היו מרויחין העניים - דהא הקדש שוה מנה שחללו על שוה פרוטה, מחולל, ואפילו לכתחילה בזמן הזה, כדאי' בערכין (דף כט.).
Answer #2: But even if he holds 'Lo Kidshah le'Asid Lavo', the poor would nevertheless benefit - due to the principle that 'Even Hekdesh to the value of a Manah, that one redeemed on a P'rutah is redeemed'. Moreover, this is permitted even Lechatchilah nowadays, as we learned in Erchin (Daf 29.).
TOSFOS DH MI'CHEDI K'SIV HA'TZON U'VAKAR AL YIR'U ETC.
תוס' ד"ה מכדי כתיב גם הצאן והבקר אל ירעו וגו'
(Summary: Tosfos refutes Rashi's version of the Sugya, and presents his own.)
פירוש - מכדי כתיב "אל מול ההר ההוא", דמשמע כל זמן שהוא בהוייתו בקדושה - ששכינה שרויה עליו דוקא אסור, אבל נסתלקה שכינה, מותר; וא"כ "במשוך היובל ... " למה לי?
Clarification: Explanation: 'Indeed, the Torah writes "el Mul ha'Har ha'Hu", which implies as long as it retains its sanctity - i.e. as long as the Shechinah was resting on it it was forbidden (to ascend it); but once it departed, it was permitted. In that case, why did it need to add "bi'Me'shoch ha'Yovel"?
וא"ת, והא "אל מול ההר ההוא" בלוחות אחרונות כתיב, ו"במשוך היובל" נאמר קודם לכן בלוחות הראשונות, ואי לא "במשוך היובל", לא שמעינן שריותא בלוחות הראשונות?
Question: But the Pasuk "el Mul ha'Har ha'Hu" was written in connection with the second Luchos, whereas "bi'Me'shoch ha'Yovel" was written in connection with the first ones. Consequently, had the Torah not written "bi'Me'shoch ha'Yovel". We would not have known that permission to ascend Har Sinai with regard to the first Luchos?
ופירש בקונטרס, שלא נסתלקה שכינה ממנו מיום מתן תורה עד יום שהוקם המשכן, ועד בעשרים באייר בשנה השנית שנעלה הענן, וא"כ שריותא ד"במשוך היובל" לא הוי עד שנה שניה ...
Explanation #1: So Rashi explains that the Shechinah did not depart from the mountain from the day of Matan Torah until the day that the Mishkan was erected, and (even) until the twentieth of Iyar of the second year when the Cloud departed. In that case, the authorization to depart contained in "bi'Meshoch ha'Yovel" did not occur until the second year ...
ואז נאמר כבר "אל מול ההר ההוא" דמשמע מינה שריותא, כדפי' (כך שיטת הקונטרס).
Explanation #1 (cont.): By which time "el Mul ha'Har ha'Hu" (which implies permission to ascend) had already been said, as Tosfos explained (This is how Rashi explains it).
ודוחק הוא, דהא "במשוך היובל" משמע שגם בו ביום דמתן תורה הותרו לעלות כשימשוך היובל ...
Refutation #1: It is a Dochek however, since "bi'Meshoch ha'Yoveil" implies that even on the day that the Torah was given they would be allowed to ascend once the Shofar blast was extended ...
שלא היו קולות רק בלוחות הראשונות בסיון. וא"כ ליכא למימר דשריותא ד"במשוך היובל" לא היה עד השנה שניה?
Refutation #1 (cont.): Seeing as the 'voice' of the Shofar was only heard by the first Luchos in Sivan, in which case the Heter of "bi'Meshoch ha'Yoveil" cannot possibly have referred to the second year?
ועוד, כיון דמקרא ההוא משתמע היתר בהדיא כדפרי', א"כ, אין צריך מנין אחר להתירו.
Refutation #2: Furthermore, since that Pasuk ("el Mul ... ") specifically implies a Heter, as Tosfos explained, it would not need another Heter ...
מידי דהוה א'חרמות לאחר הזמן, כדפרישית לעיל?
Precedent: Like Charamos after the time-period has expired, as Tosfos explained above (at the end of the previous Amud).
לכן נראה לי ה"פ - ת"ש "במשוך היובל ... " למה לי, והלא בלאו הכי יש להתיר מסברא, דהא לא אסר להם לעלות אלא משום שכינה, וא"כ ממילא משתריין כשנסתלקה השכינה?
Explanation #2: Therefore the explanation is as follows - 'Ta Sh'ma: Why do we need "bi'Meshoch ha'Yovel". Bear in mind that without it, they ought logically to have been allowed to ascend the mountain, seeing as they were only forbidden to ascend on account of the Shechinah? So once the Shechinah departed, they were automatically permitted to do so?
והא דקאמר 'מכדי ... ' - זהו שלא תאמר ד"במשוך היובל" אתי למשרי כשיפסקו הקולות, אע"פ שלא נסתלקה שכינה עדיין ...
Explanation #2 (cont.): And when it continues 'Indeed (it is written "el Mul ha'Har ha'Hu") - that is to counter the suggestion that "bi'Meshoch ha'Yovel" came to permit ascending when the voice of the Shofar stops - even if the Shechinah had not yet departed ...
והאי התירא לא הוה שמעינן ממילא מסברא.
Explanation #2 (cont.): A Heter which we would not have known from a S'vara.
והשתא לא תפשוט מידי.
Explanation #2 (cont.): In which case one cannot resolve anything.
הא לא אפשר לומר, דמכדי כתיב "גם הצאן והבקר אל ירעו" בלוחות האחרונות, אע"פ שלא היה שם קולות.
Explanation #2 (cont.): It is impossible to say that (the Gemara is now saying), since the Pasuk writes "Gam ha'Tzon ve'ha'Bakar Al Yir'u" by the second Luchos, even though the Shofar was not blown.
ומסתמא ה"ה נמי בדברות הראשונות, שנאסרו כל זמן ששכינה בהר אפילו כשיפסקו הקולות, כמו באחרונות, א"כ, "במשוך היובל" לא בא להתיר (אלא) כשיפסקו הקולות אלא כשנסתלקה שכינה.
Explanation #2 (cont.): And one can assume that by the first Luchos too, the prohibition of ascending the mountain lasted only as long as the Shechinah was on it, even after the voice of the Shofar stopped. If so "bi'Meshoch ha'Yovel: comes to permit climbing the mountain (not when the voice of the Shofar stops, but) when the Shechinah departs.
והאי התירא שמעינן ממילא מסברא.
Explanation #2 (cont.): And this Heter we know already from a S'vara.
אלא שמע מינה שצריך מנין אחר להתירו.
Explanation #2 (cont.): From there we can extrapolate that 'One needs another Beis-Din to permit it'.
TOSFOS DH MI LO MODEH RABAN YOCHANAN BEN ZAKAI ETC. D'HA'YOM KODESH U'L'MACHAR KODESH
תוס' ד"ה מי לא מודה רבן יוחנן בן זכאי כו' דהיום קדש ולמחר קדש
(Summary: Tosfos compares Rashi's interpretation of this question with that of Rabeinu Chananel.)
וא"ת, והא הוא עצמו תקן לקבל עדות החדש כל היום?
Question: But did he himself not institute that Beis-Din should accept the witnesses all day?
ופי' הקונטרס - הני מילי לענין שמונין המועדות מיום הראשון, ואפילו באו לאחר המנחה ...
Answer (Explanation #1): Rashi explains that that is specifically with regard to counting the Yamim-Tovim from the first day, even if they arrive only after Minchah ...
אבל מלעשות יום שני קדש, לא נעקרה תקנה ראשונה ממקומה.
Answer (cont.): But as far as making the second day Kodesh is concerned, the original Takanah did not change.
וקשה, דמנין ליה הך סברא - דתקינו לענין מועדות לחוד?
Question: From where does he (Rashi) get the S'vara that the Takanah was confined to counting the Yamim-Tovim from that day ...
הא לענין יום טוב הוי יום שני נמי קדוש, וא"כ תהא הביצה אסורה.
Question (cont.): But that regarding Yom-Tov, the second day Yom-Tov remains Kadosh, in which case the egg will be forbidden?
אימא כיון שהתקין שיהו מקבלין כל היום, א"כ, כשהיו עושין שני ימים הם מספק, ושתי קדושות נינהו, וביצה מותרת?
Question (cont.): Why can we not say that once he instituted that they should accept the witnesses all day, the second day is Kadosh only mi'Safek, in which case the two days are two Kadosh and the egg is permitted?
לכך נראה כפירוש ר"ח - דגרס 'מי לא מודה שאם לא באו ... '.
Answer (Explanation #2): Consequently, Tosfos concurs with Rabeinu Tam, who amends the text to 'Mi Lo Modeh she'Im Lo Ba'u ... (does he not agree that if the witnesses did not come ... )'?
ומ"מ קשה, דכיון שלא באו, א"כ היו שני ימים מספק, וא"כ שתי קדושות נינהו, וביצה מותרת?
Question: The Kashya remains however, that since the witnesses did not arrive, the two days are Kadosh only mi'Safek, in which case they are two Kedushos, and the egg ought to be permitted?
וי"ל, דה"פ 'שאם לא באו עדים עד סמוך לחשכה ומיד החשיך, ולא היה שהות ביום כדי לקבל עדותם, ומ"מ היו יכולין לעשות מעט מלאכה, ולא היו עושין ...
Answer: The explanation must therefore be as follows: 'Because if the witnesses only came close to nightfall, which fell immediately after their testimony, before Beis-Din had time to accept their testimony, then they could nevertheless have performed some Melachah, but declined to do so ...
אלמא דקדושה אחת נינהו.
Conclusion: This is a proof that the two days are one Kedushah.
והא דאמר 'התקינו שיהו מקבלין עדותן כל היום'?
Implied Question: And when he (Raban Yochanan ben Zakai instituted to receive the witnesses all day ...
היינו היכא דבאו עדים ביום או קודם המנחה או לאחר מיד.
Answer: That speaks in a case where the witnesses arrived during the day, either before Minchah or immediately after it.
והשתא דאתית להכי, אין למחוק גרסת הספרים 'אם באו עדים ... ' כדפי'.
Reinstating Rashi: Having said that, it is no longer necessary to erase the original text 'Im Ba'u Eidim ... ' (as Tosfos explained).
ומ"מ יש ליישב פרש"י. ודקשיא לך 'מנא ליה הך סברא?'
Reinstating Rashi (cont.): And it is possible to reinstate Rashi's explanation. And as for the Kashya ' Where does Rashi get this S'vara' ...
ה"פ - 'מי לא מודה רבן יוחנן בן זכאי ... ' - כגון קודם חורבן, דהוי קדושה אחת.
Reinstating Rashi (cont.): This is what the Gemara means - 'Does Raban Yochanan ben Zakai not concede ... ' - with reference to before the Churban, when they were one Kedushah?
ואם כן, גם לאחר חורבן נמי, כשהיו עושין שני ימים כמו קודם חורבן הם קדושה אחת.
Conclusion: In that case, after the Churban too, when they fixed two days, they are one Kedushah, just as they were before the Churban (See also Hagahos ve'Tziyunim).