מסכת ביצה

חלק א' - שאלות מסכמות על סדר הדף; חלק ב' - שאלות לחידודי שלא לפי סדר הדפים; חלק ג' - תשובות לחלק ב'

חלק א' - שאלות מסכמות

פרק ראשון - ביצה

א. באר מח' ב"ש וב"ה בביצה שנולדה ביו"ט אם תאכל? (4) (ב.-ג:)

ב. האם מוקצה חלוק בשבת מביו"ט, ומדוע? (ב.-:)

ג. איך מתישבת השאלה על ר' יהודה שאוסר ביצה ומתיר משקין שזבו מפירות העומדין לאוכל? (3) (ג.-:)

ד. "וספיקא אסורה", באיזה ספק מדובר, ומדוע אסורה? (3) (ג:-ד.)

ה. מה נחשב דבר שבמנין, ומה דינו בדאורייתא ובדרבנן? (ג:)

ו. מה הדין באיסור דרבנן שיש לו מתירין? (ד.)

ז. "אחרים אומרים ... ביצה תאכל היא ואמה", באר! (2) (ד.)

ח. שבת וי"ט, ב' יו"ט של גלויות, ב' יו"ט של ר"ה בזמן המקדש, מה דין ביצה שנולדה בראשון, ומדוע? (ד.-:)

ט. מה דין עצים שנשרו מן הדקל בשבת - ביו"ט הסמוך, ומדוע? (ד:)

י. מה הדין בעצים שנשרו לתוך התנור ביו"ט, ומדוע? (ד:)

יא. לאחר תקנת ר"י בן זכאי, מה דין ביצה שנולדה ביום א' של ר"ה, ומדוע? (4) (ה.-:)

יב. מה המקור שדבר שבמנין צריך מנין אחר להתירו? (3) (ה.-:)

יג. מת ביו"ט שני של ר"ה, האם יתעסקו בו ישראל? פרט! (ו.)

יד. האם אפשר להניח עירוב תבשילין מיו"ט לחבירו, ובר"ה? (ו.)

טו. מה הדין באפרוח שנולד ביו"ט, ובעגל שנולד ביו"ט, ומדוע? (ו.-:)

טז. מה דין אפרוח ביום שנולד, ומדוע? (ו:)

יז. "ביצה עם יציאתה נגמרה", באר! (5) (ו:-ז.)

יח. מהו אשכול, ומהו שלל של ביצים, ומה דינם לאכילה בחלב, ולטומאת נבילות, ומדוע? (ז.)

יט. בדק בקנה של תרנגולת בביה"ש ולא מצא, ולמחר השכים קודם עלה"ש ומצא ביצה, מה דינה? (ז.)

כ. מה שיעור חמץ ושאור, לאכילה ולביעור? (ז:)

כא. לב"ש, השוחט שבא לימלך, מה אומרים לו, ומדוע? (ז:)

כב. במה מותר לכסות לבית הלל? (3) ואמאי אין מכסין בו את דם כוי? (2) (ז:-ח:)

כג. "כוי הרי הוא כצואה", למאי נפק"מ? (ח:)

כד. שחט צפור מעיו"ט, גלגל עיסה מעיו"ט, מה דינו? ובאר הדין בחלת חו"ל! (ח:-ט.)

כה. במה נח' ב"ש וב"ה בהולכת סולם של שובך? (ט.-:)

כו. מה דין הולכת סולם של עליה? ומה דין הטית ודידוי סולם של שובך ושל עליה? (ט:)

כז. פרט ה' מקומות גבי שמחת יו"ט דב"ש לחומרא וב"ה לקולא? ומה היישוב שלא יקשה מהמשנה דשוחט חיה ועוף ביו"ט? (ט:-י.)

כח. באיזה מקרה נחלקו ב"ש וב"ה אי בעי נענוע הקן מעיו"ט? (י.)

כט. האם יש ראיה מדברי ב"ה דאומר "זה וזה אני נוטל" לדין ברירה? (י.-:)

ל. זימן שחורים ומצאן לבנים, במאי מיירי, ומדוע אסורין? (י:)

לא. הניח ג' ומצא ב' מותרין. האם מיירי בקשורים, ומדוע מותרים? (י:)

לב. הניח מנה של מע"ש ומצא ר', או הניח ר' ומצא מנה, מה הדין, ומדוע? והאם מיירי בכיס א' או בב' כיסין, מקושרין, או נפרדים? (י:)

לג. הניח בתוך הקן ומצא לפני הקן אסורין, במאי מיירי, ומדוע? (יא.)

לד. אם אין שם אלא הן הרי אלו מותרין, במאיר מיירי, ומה החידוש? (יא.)

לה. נטילת עלי ותברא גרמי, הולכת טבח וסכין אצל בהמה, או תבלין ומדוך אצל מדוכה, האם מותרת, ומדוע? (יא.)

לו. נתינת עור לפני הדורסן, או למלוח עליו בשר לצלי או לקדירה, מליחת חלבים ושטיחתן ברוח ע"ג יתידות, מה דינם, ומדוע? (יא.-:)

לז. ג' וד' דברים התירו סופן משום תחילתן, מה הם? ומה החידוש בד' עולא שלא נאמר במשנה? (יא:)

לח. באר מח' ב"ש וב"ה בתריסי חנויות (2), והאם מיירי כשיש להם ציר, והיכן? (יא:)

לט. במה נחלקו ב"ש וב"ה בהוצאת קטן (2)? הוכח כא' השיטות! ומהי שיטת רבי יוחנן? הוכח! (יב.-:)

מ. המבשל גיד הנשה בחלב ביו"ט, כמה לוקה, ומדוע? (יב.-:)

מא. הולכת חלה, מתנות ותרומה, שנשחטו ושהורמו מאמש ומהיום, מה דינם, וכמי ההלכה? (יב:)

מב. האם יש אופן שמותר להפריש תרומה ביום טוב? נמק! (יג.)

מג. הכניס שיבלין קטניות ותלתן, מה דינם לענין תרומה? (יג.)

מד. מעשר ראשון שהקדימו בשיבולין, האם הבן לוי יכול להפריש התרומת מעשר כמות שהוא, ומדוע? (יג.-:)

מה. תרומה גדולה ותרומת מעשר, האם ניטלין באומד, ומדוע? (יג:)

מו. מעשר ראשון שהקדימו בשיבלין או בכרי, האם חייב בתרומה גדולה ובתרומת מעשר, ומדוע? (יג:)

מז. קילוף שעורים ומלילת מלילות, מה דינם לענין מעשר ושבת? (יג:)

מח. כיצד מולל המלילות ביו"ט, וכיצד מנפח בשבת? (יג:-יד.)

מט. תבלין ומלח, כיצד נידוכין, ביחד ובפני עצמן? באר ההבדל בין מלח לתבלין (2) ומאי נפק"מ? (יד.)

נ. מה דין טיסני במכתשת גדולה וקטנה, ומדוע? (יד.-:)

נא. היאך בוררין קטניות ביו"ט? פרט! (יד:)

נב. מה דין שליחת בהמות יינות ותבואה ביו"ט? (יד:)

נג. משלחין כלים וכו', למאי חזו? (יד:- טו.)

נד. מדוע אין משלחין סנדל המסומר ומנעל שאינו תפור? (טו.)

נה. באר המח' במנעל לבן ומנעל שחור! (טו.)

נו. האם מותר לשלח תפילין ביו"ט, ומדוע? (טו.)

נז. היה בא בדרך או יושב בביהמ"ד, ותפילין בראשו, וקדש עליו היום, מה יעשה, ומדוע? (טו.)

נח. מתי מותר לטלטל התפילין אפי' מונחין בקרקע, ומתי לא, ומדוע? (טו.)

פרק שני - יום טוב

נט. עירוב תבשילין, מה סיבת תקנתו? (2) היכן נסמך בתורה? (2) ומדוע צריך להכינו מעיו"ט?(2) (טו:)

ס. מה יעשה האדם ביו"ט, ומנלן? (טו:)

סא. הרוצה שיתקיימו נכסיו, מה יעשה, ומדוע? (פרט התועלת!) (טו:)

סב. הנותן מתנה לחבירו, האם צריך להודיעו? פרט! (טז.)

סג. האם יכול להניח פת או דייסא לעירוב תבשילין במקום תבשיל, ומדוע? (טז.)

סד. דגים קטנים, באיזה אופן יש בהם משום בישולי נכרים, ומדוע? (טז.)

סה. מהו השיעור של התבשיל לעירוב תבשילין? ואיזה בישול? (טז.-:)

סו. השוכח לערב מעיו"ט, מתי אפשר לסמוך על עירוב רב העיר? (טז:)

סז. האם ניתן לערב (תחומין וחצרות) מיו"ט לשבת (2), ומדוע? (טז:)

סח. יו"ט ר"ח וחוה"מ שחלו בשבת מתי מזכירין המאורע, והאיך חותמין? פרט כל התפילות! (יז.)

סט. האם ניתן לערב (תחומין ותבשילין) מיו"ט א' לחבירו? (יז.)

ע. באיזה אופן מותר להכין מיו"ט לשבת בלא הניח ערוב תבשילין? (יז.)

עא. מי שלא הניח עירוב תבשילין, האם קמחו נאסר, ולמאי נפק"מ? (יז.)

עב. מה הדין בעבר ואפה, או כשהערים, ומדוע? (יז.-:)

עג. האם יכול לאפות כאשר עירב רק בתבשיל? (יז:)

עד. במה נחלקו ב"ש וב"ה לענין תבשילי עירוב תבשילין (2) וכמי ההלכה? (יז:)

עה. כשהתחיל הבישול, ולפני שגמר נאכל עירובו, האם יגמור? (יז:)

עו. טבילת כלים ביו"ט, מדוע נאסרה (4), ובאיזה אופנים מותרת (4)? (יח.)

עז. מדוע הותרה טבילת אדם בשבת (לד' שיטות) וביוה"כ? (יח:)

עח. החושש בשיניו (בשבת), מה דינו, ומדוע? (יח:)

עט. מה דין השקת מים והטבלת כלי ע"ג מימיו, בשבת וביו"ט? (יח:-יט.)

פ. מה דין טבילת כלים בביה"ש של עיו"ט וחול, ומדוע? (פרט!) (יט.)

פא. שלמי חגיגה, עולת ראיה, נדרים ונדבות, קרבן תודה, מה דין הבאתם וסמיכתם, בג' רגלים ובחוה"מ שלהם? (יט.-:)

פב. מכמה רגלים מתחייבים בבל תאחר? (יט:)

פג. האומר הרי עלי תודה ואצא בה ידי חגיגה, מה הדין, ומדוע? (יט:-כ.)

פד. מהי דעת ב"ה וב"ש בתכף לסמיכה שחיטה, ובסמיכה בשלמי ובעולת חובה? (כ.)

פה. מה ענה הלל כשהביא עולתו לעזרה לסמוך עליה, ומה ענה א' מתלמידי ב"ה? (כ.-:)

פו. מה הם ב' הלשונות שנאמרו בסברת ב"ה בהקרבת עולת ראיה ביו"ט, במאי פליגי? (כ:)

פז. עבר ושחט נדרים ונדבות ביו"ט, מה דינו (2), ומאי נפק"מ? (כ:)

פח. כבשי עצרת ששחטן שלא לשמן וכד' בשבת, מה דינו בזריקה לכתחילה ובדיעבד, ומדוע? (כ:-כא.)

פט. בהמה ועיסה, חציה של גוי וחציה של יהודי, עיסת הכלבים, קמחא דבני חילא, נבילה הראויה רק לכלב או לגוי, מה דין שחיטתן ואפייתן ביו"ט? (כא.-:)

צ. סופלי לחיותא, שיירי כוסות של ישראל וגוי, כנונא אגב קטמא, גרף של רעי, מה דין טלטולם ביו"ט? (כא:)

צא. האם מותר להזמין נכרי לסעודה, בשבת וביו"ט, ומדוע? (כא:)

צב. האם מותר לחמם מים לרחיצת רגליו, ולהדליק מדורה להתחמם כנגדה? (כא:)

צג. באלו ג' דברים מחמיר ר"ג כדברי ב"ש? ובמה נחלקו ב"ה וב"ש בדברים הללו? (כא:-כב:)

צד. האם מותר להסתפק מן הנר ביו"ט, לכבות את הנר או הדליקה (פרט האופנים), ומדוע? (כב.)

צה. האם מותר לכחול את העין בשבת וביו"ט, וביו"ט ב' דר"ה, ע"י ישראל או ע"י נכרי, ומדוע? (כב.-:)

צו. במה נח' ב"ש וב"ה באפית פת עבה בפסח? (כב:)

צז. האם מותר לכבד את בית המיטות ביו"ט, ולהניח מוגמר לגמר הכלים או להריח, ומדוע? (כב:)

צח. האם מותר עישון ביו"ט (פרט האופנים), ומדוע? (כב:-כג.)

צט. פרתו של ראב"ע היתה יוצאה ברצועה שבין קרניה, איזה פרה? (כג.)

ק. מהו קרוד ומהו קרצוף, והאם מותר ביו"ט, ומדוע? (כג.)

קא. איזה ג' כלים יש בריחים של פלפלין, ולמאי נפק"מ? (כג:)

קב. עגלה של קטן, מהם הדינים שנאמרו בה במשנה, ומה סיבת כל דין? (כג:)

פרק שלישי - אין צדין

קג. צידת דגים חיות ועופות מן הביברים ביו"ט, מה דינה? פרט! (כג:-כד.)

קד. באר החילוק בין כללו של רשב"ג לאווזין ותרנגולין? (כד.)

קה. ספק מוכן וודאי לא מוכן, מה דינם לענין טלטול ואכילה? ומה ההלכה בנכרי המביא דורון? (כד.-כה.)

קו. חיה שקננה בפרדס (אמא וולד), ציפור דרור המקושרת, האם מותרים ביו"ט בלא זימון? (כה.)

קז. מה חידש רמי בר אבא בדין הפשט לקצבים, להו"א ולמסקנא? (כב.-:)

קח. מה הג' דברים שהביא רמי בר חמא שמקטעים רגלים? (כה:)

קט. מי הם "עזין" שבאומות, שבחיות, שבעופות, שבבהמה דקה, ושבאילנות? (כה:)

קי. יציאת סומא במקלו, רועה בתרמילו, איש ואשה בכסא, מה דינם, ומדוע? (כה:)

קיא. במה נח' ר"י ור"ש בבכור שנפל לבור? ומדוע הועמדה מחלוקתם בשנפל לבור? (כה:-כו.)

קיב. מה הדין בבכור תם שנפל לבור לר' יהודה הנשיא? (2) (עי' רש"י) (כו.)

קיג. לדעת ר' שמעון, כשנפל מום מעיו"ט ועבר ובקרו, מה דינו? (כו.-:)

קיד. האם יש מוקצה לחצי שבת, והאם יש ראיה מנולד הוא ומומו עמו? (כו:)

קטו. באלו פירות נאמר "לא יאכל עד שיזמין מבעוד יום"? ומדוע קדרות רותחות אינן מוקצה? (כו:-כז.)

קטז. השוחט את הבכור (בחול) ואח"כ הראה את מומו, מה הדין ומדוע? (2) (כז.)

קיז. באיזה אופן שרי לראות מומי הבכור ביו"ט? (כז.-:)

קיח. "בהמה שמתה לא יזיזנה ממקומה", האם ר' שמעון מסכים עם דין זה, ומדוע? (2) (כז:)

קיט. באיזה אופן ניתן למכור בשר הנשחט ביו"ט, באופן שידע כמה לגבות ממנו אחר היו"ט? (כז:)

קכ. האם והאיך אפשר לשקול בשר ביו"ט? (3) (כח.)

קכא. מה הדין לשקול פסולי המוקדשין ובכורות, ומדוע? (כח.)

קכב. במה מותר להשחיז את הסכין, ולאיזו מטרה? (4) ועל מה נאמר "הלכה ואין מורין כן"? (כח.-:)

קכג. האם מותר להראות הסכין לחכם ביו"ט, ומדוע? (כח:)

קכד. באר מח' ת"ק ור' יהודה במכשירי אוכל נפש ביו"ט! (כח:)

קכה. מהו שפוד שנרצם, שפוד שנרצף, ומה דינם? ומה דין שפוד לאחר שצלו בו בשר? פרט! (כח:)

קכו. באר מח' ת"ק ור' יהודה במילוי כלי המידה (2)? והאיך מתיישבת מח' זו עם מחלוקתם בענין השקילה? (כט.)

קכז. אימתי אבא שאול בן בטנית היה ממלא המידות, ומדוע? (כט.)

קכח. מהו בירורי המידות, ומהו מיצוי המידות, ומה עשו עם מה שכנסו מהנ"ל? (כט.)

קכט. במה הותר להשתמש בכלי מידה, ובמה הותר למדוד, ומדוע? (2) (כט.)

קל. האם שונין קמח ביו"ט, ומה הדין בנפל לתוכו צרור או קיסם? (כט:)

קלא. באיזה אופן שרי ליטול מן החנוני ביו"ט ביצים ואגוזים, ובמה יזהר? (כט:)

פרק רביעי - המביא

קלב. מדוע אין משנות הנשים הממלאות מים ביו"ט? (ל.)

קלג. לענין מה אמרינן "מוטב יהיו שוגגין וכו'"? (3) (ל.)

קלד. מתחילין בערימת התבן - אבל לא בעצים שבמוקצה, באר! (2) (ל.)

קלה. אין נוטלין עצים ... אלא מן הסמוך לה, באר! (2) (ל:)

קלו. באיזה אופן שרי ר"ש ליטול עצים מן הסוכה עצמה? (ל:)

קלז. ואם התנה עליה הכל לפי תנאו, לענין מה מועיל התנאי, ומדוע? (2) (ל:)

קלח. הפריש ז' אתרוגים לז' הימים, מתי מותרים, ומ"ש מסוכה? (ל:)

קלט. האם מביאין עצים - מן השדה ומן הקרפף, מהמכונס או מהמפוזר? (לא.)

קמ. באיזה אופן עלי גפנים נחשבים למכונסים? (לא.)

קמא. במה נח' ר' יהודה ור' יוסי למסקנה - לרש"י? (לא.)

קמב. באיזה עצים שרי לבקוע? ומהו ההבדל בין קרדום לקופיץ? (לא:)

קמג. בית מלא פירות שנפחת, באיזה אופן נח' ת"ק ור"מ? (לא:)

קמד. חותמות שבקרקע ושבכלים, האם שרי להתיר או להפקיע - בשבת וביו"ט, ומדוע? (לא:-לב.)

קמה. מתי הוי גמר מלאכה לטומאה וליו"ט, גבי נר וגבי אלפסין חרניות? (לב.)

קמו. אין עושין פחמין - מה השימוש בהם, מה השימוש בהם ביום טוב? (לב.)

קמז. מהם הם ו' דברים שנאמרו בפתילה? (לב:)

קמח. מי חייו אינם חיים? (4) (לב:)

קמט. לשם מה שוברין את החרס וחותכין את הנייר, ומדוע אסור ביו"ט? (לב:)

קנ. באיזה אופן שרי לגרוף את התנור? (לב:)

קנא. באיזה אופן שרי לטוח סביבות התנור, ומדוע? (לב:)

קנב. אבנים של בית הכסא, מדוע שרי לצדדן ביו"ט? (לב:)

קנג. מה הדין לצלות בחזרא? פרט! (לג.)

קנד. האם מותר לזרוק את המעיים של הבר אווזא לחתול ביו"ט, ומדוע? (לג.)

קנה. הקוטם קיסם לחצוץ בו שיניו, מה דינו? ומה הדין לקטום כדי להריח? ומה הדין בראוי למאכל בהמה? (לג:)

קנו. האם ובאיזה אופן מותר לשבור את החבית לאכול ממנה גרוגרות? (לג:)

קנז. באיזה אופן שרי לגבב מן החצר, ומדוע? (לג:)

קנח. מדוע אין מוציאין את האור מן העצים או האבנים וכד'? (לג:)

קנט. מה הטעם דאין מלבנין את הרעפים? (2) ומה הנ"מ לענין שחיטת עוף ביו"ט? (לג:-לד.)

קס. א' הביא את האור, וא' הביא את העצים, וא' שופת את הקדירה, ואחד מביא את המים, וא' נותן בתוכו חבלין, וא' מגיס, מי חייב, ומדוע? (לד.)

קסא. תנור וכיריים חדשים, האם מותר לטלטלן, ומדוע? והאם מותר להפיג אותן בצונן, ומדוע? (לד.)

קסב. האם מותר לגזוז שערות הבהמה, ולגזוז ירקות במספרים, ומדוע? (לד.)

קסג. באיזה פורני שרי להסיק, ומדוע? (לד.)

קסד. באיזה אופן שרי לנפח, ומדוע? (לד.)

קסה. האם מותר לפצח אגוזים בתוך מטלית שעלולה להקרע, ומדוע? (לד.)

קסו. שבת, תרומה, חצר ומקח, האם קובעים למעשר? ומה הדין בשלא נגמרה מלאכתם? (לד:-לה.)

קסז. הנוטל זיתים מן המעטן, באיזה אופן מתחייב במעשר (פרט), ומדוע? (לה.)

קסח. האיך הוכח דלר' אליעזר שבת קובעת אף דלא נגמרה מלאכתו? ואיך נדחתה הראיה לת"ק? (לד:-לה.)

קסט. היה אוכל באשכול, וחשכה בלילי שבת, ר"א יגמור, מתי יגמור? ומ"ש מתינוקות שטמנו תאנים מע"ש, דלמוצ"ש לא יאכלו אא"כ עישרו? (רש"י) (לה.)

פרק חמישי - משילין

קע. משילין, משחילין, משירין, משחירין, מנשירין - באר איך מתפרשין ל' הללו במתני'! (לה:)

קעא. איזה דינים מצאנו גבי מפנין דשבת, וגבי משילין ביו"ט? ומה הסברות לחלק בין שבת ליו"ט? (4) (לה:-לו.)

קעב. מה שרי לכסות ביו"ט, ומדוע? ואיך יש דבש בכוורת בימות הגשמים? (לו.)

קעג. ובלבד שלא יתכוין לצוד, באר! ומה החידוש? (לו:)

קעד. גרף של רעי, האם עושין לכתחילה? האם שרי להוציאו בידים? ובאיזה אופן שרי להחזירו? (לו:)

קעה. מה נאסר משום שבות, משום רשות ומשום מצוה, ומדוע? ומדוע הוגדרו כך? (לו:-לז.)

קעו. איזו הפרשה מותרת ביו"ט? (לז.)

קעז. אותו ואת בנו שנפלו לבור ביו"ט, מה יעשה, ומדוע? (לז.)

קעח. לאיזה מ"ד אין הבדל בין יו"ט לשבת פרט לאוכל נפש? (לז.)

קעט. המוסר בהמתו לרועה ביו"ט, כרגלי מי? (לז.-:)

קפ. שנים ששאלו חלוק א' בשותפות, זה לילך בו שחרית לביהמ"ד, וזה ליכנס בו ערבית לבית המשתה, מה דינם? (לז:)

קפא. שנים שלקחו חבית ובהמה בשותפות, כרגלי מי, ומדוע? (3) (לז:)

קפב. המת בבית ולו פתחים הרבה, איזה פתחים טמאים, ומדוע? (לז:)

קפג. מי סובר שיש ברירה רק בדרבנן ולא בדאורייתא? (לז:-לח.)

קפד. שור של פטם ושור של רועה, כרגלי מי, ומדוע? (לח.)

קפה. השואל כלי מחבירו מערב יו"ט, או ביו"ט, כרגלי מי, ומה החידוש? (לח.)

קפו. "ולבטיל מים ומלח לגבי עיסה" באר השאלה (למסקנה), ומהי התשובה? (3) (לח:-לט.)

קפז. הבורר צרורות מתוך גרנו של חבירו, האם ולמי חייב לשלם? והאם יש מזה ראיה לעניינינו, ומדוע? (לח:)

קפח. לר' יהודה, מתי המים והמלח בטלים - בעיסה ובקדירה, ומדוע? (לט.)

קפט. ה' דברים נאמרו בגחלת, מה הם? (לט.)

קצ. מה טעם החילוק בין שלהבת ע"ז לשלהבת הקדש? (לט.)

קצא. באיזו הוצאת שלהבת פטור ובאיזו חייב? (לט.)

קצב. מעין, כרגלי מי, ומדוע? בור של יחיד, רבים, עולי בבל, כרגלי מי, ומדוע? (לט.)

קצג. בור של עולי בבל, ומילא א' לחבירו, כרגלי מי, ומדוע? (2) (לט.-:)

קצד. שותפין שנדרו הנאה זה מזה, האם מותר להם לרחוץ או למלאות מים מבור של שניהם, ומדוע? (לט:)

קצה. האחין השותפין, מתי חייבין בקלבון, ומתי במעשר בהמה? (לט:)

קצו. מי שהפקיד פירות אצל חבירו, כרגלי מי, ומדוע? (מ.)

קצז. באורחין, איך מועיל זיכוי מנותיהם מעיו"ט, הרי זה מופקד בידי בעה"ב? (מ.)

קצח. מדוע פסק ר' הונא לרב חנא בר חנילאי דאי את תלית זיל שקול, ואי אינהו תלו לך לא תשקול? (מ.)

קצט. מה הם מדבריות ובייתות? והאם מוכח שרבי סובר כר"ש גבי מוקצה ומדוע? (3) (מ.-:)

• מסכתות אחרות
• •
• הצטרף לרשימת הדואר אלקטרוני
• •
• שאל את הכולל

• לוח ללימוד הדף היומי
• •
• חומר בעברית

• תרומות
• •
• תגובות מקוראים
• •
• קישורים ללומדי הדף