גמ' קב: - קד:

מוכר בית כור עפר - אין נמדדין עמה נקעים וסלעים י' טפחים (ד"ט על ד"ט) או דטפי מד' קבין או ליד המצר (רשב"ם - מבחוץ או מבפנים) [טורח כב' שדות]

כבית כור עפר - נמדדין עמה (עד ד' קבין); בית כור קרקע - רשב"ם - אפי' כולו סלעים

המקדיש שדהו סלעים ונקעים י"ט מלאים מים נפדין בשווייהן [לאו בני זריעה]

מחילת ד' קבין - לרב עוקבא בר חמא דוקא כשמובלעין בה' קבין בשדה,
לרב חייא בר אבא ברוב השדה (רובע לסאה) - וספק ברובן במיעוטה של רוב שדה
או לי"מ ברשב"ם בפחות מג"ט גובה (חוץ מסלע יחידי)

וספק בציורים שהחרישה ע"י הדחק

"מדה בחבל" - פיחת כל שהוא ינכה, הותיר כל שהוא יחזיר מעות או קרקע כרצון המוכר

"הן חסר הן יתר", סתם - עד רובע הקב לסאה מחילה.

טפי מרובע - יחזיר כל ההפרש כרצון המוכר (אא"כ הוזלו או הוקרו אח"כ), וכשסמוך לשדה המוכר - יחזיר קרקע (וספק מה נקרא מפסיק),

טפי מט' קבין (ובגינה 1/2 / 1/4 קב) יחזיר קרקע, וספק בשדה ונעשית גינה

כשיש טפי מט' קבין אבל פחות מרובע לסאה - לרב הונא - יחזיר קרקע, לר"נ מחילה (רשב"ם - עד שיהא יותר מרובע, וי"מ ט' קבין לבד הרבעין, וי"מ ט' קבין בבית כור א')

רשב"ם קב: - קד.

בית כור סתם - לרשב"ם - אפי' כולן סלעים הגיעו

לרשב"ם - פודין כל שדה הקדש בפנ"ע

רבא - דבר שבמדה אפי' כל שהוא מקח טעות - לרשב"ם - רק במטלטלי ולא בקרקע

גמ' קה. - קז:

רבנן, שמואל - ספק אי תפוס לשון ראשון או אחרון - והמע"ה או בתר תפיסה או יחלוקו
בן ננס, רב - תפוס לשון אחרון

שכר בי"ב לשנה דינר לחודש יחלוקו חודש העיבור - לשמואל בבא באמצע החודש אבל בסוף החודש כולו לשוכר [לרשב"ם - מוחזק]

לרב תמיד כולו למשכיר [לשון אחרון], רשב"ם - לר"נ (להל') כולו למשכיר [בחזקת בעליה]

מוכר בית כור בסימניו ובמצריו - עד שתות מחילה
שתות עצמה לרב הונא מחילה, לרב יהודה ינכה
יתר משתות מחילה בקים לי' ללוקח במדת השדה

אחין שחלקו: קנו בגורל [כארץ ישראל, בהנאה דצייתי להדדי גמרי ומקני]

בא אח ממדה"י - רב, להל' - בטלה מחלוקת אא"כ לכתחילה חילקו אף בשבילו

שמואל - מקמצין (לרשב"ם - כ"א יתן לו בלי גורל)

בע"ח שגבה מאחד - רב, להל' - בטלה מח' [יורשין - יש ברירה], לר"פ מקמצין,
שמואל - ויתר [לקוחות בלי אחריות - אין ברירה],
רב אסי - נוטל 1/4 בקרקע, 1/4 במעות (לרשב"ם - או או [ספק אי כיורשין או כלקוחות],
ל"ב דרש"י - רביע מזו"ז [ספק כיורשין או כלקוחות באחריות])

כור בשלשים לרב ושמואל חוזר עד סאה אחרונה [רשב"ם - חד מקח, תקנו דניחא למוכר ולוקח]

שומת ב"ד [אחרי רבים להטות] "100" "80" "120" - ת"ק - 100 [רשב"ם - הכרע, רוב]

ר"א בר' צדוק - 90 [בין שנים הפחותים - תפסת מועט]

אחרים - 1/3 93 [משלשין ההפרש]

מוכר חצי שדה - יתן אף מהכחוש שוה 1/2 ויתן ג"כ מקום גדר, בן חריץ ג"ט, וטפח, וחריץ
ו' טפחים [מפני החיות]

רשב"ם קה. - קו:

סאה בסלע כור בשלשים לשמואל ראשון ראשון קנה [מוחזק] ורב חולק [לשון אחרון]

שנים יכולים לפלוג (בב"ד - כשצריך שומא) בלי דעת שותף השלישי