[1] ר"ל בברייתא הראשונה אמרינן כסף בדינרין אין פחות משני דינרי זהב, ומקשה הגמ' אי הכי רישא נמי וכו', פי' דאם אמר אביי דיד בעל השטר על התחתונה [גבי זהב בדינרין - אין פחות משני דינרי כסף], א"כ גם כאן גבי כסף בדינרין נאמר שהוא דינרי כסף ולא זהב.

[2] בקטע זה של הברייתא לא כתוב זהב בדינרין [באות ב'], ולכך נחלקו רשב"ם ורבינו חננאל האם קושיית הגמ' דאי הכי רישא נמי קאי גם על זה, דלרשב"ם קאי גם על זה, ולרבינו חננאל לא קשה כן, דאף שכתוב דינרין ומשמע דינרי כסף, מ"מ כיון שלא כתוב בדינרין, הרי שלא כיון ליתן דינרי כסף.

[3] ומתוך כך פירשו שרב אשי לא בא לומר תי' אחר מאביי שאמר יד בעל השטר על התחתונה, דגם אחר דברי רב אשי עדיין צריך לדברי אביי, כדי לפרש את הסיפא שאמרה זהב בדינרין אין פחות משני דינרי כסף, בכסף. אמנם רשב"ם כתב בסתמא שדינרין הוא רק כסף, וא"כ אחר דברי רב אשי לא צריך לדברי אביי, ועי' בשיטה מקובצת בשם תוס'.

[4] הנה מחלוקת רשב"ם ור"ת תלויה בעוד מחלוקת אחרת, והיא, מה סברת ר"ע שאמר בכריתות [דף ח' ע"א] שתאמר על אחת אני מביאה, שרשב"ם גורס בדבריו "ותיפטר", ואילו תוס' ס"ל שר"ע רק בא לחלוק על ר' יוחנן בן נורי הסובר שצריך לומר כן דוקא על האחרונה, [כי אם תאמר כן על הראשונה היא תחשוב שבזה נפטרת לגמרי מהכל], אולם לעולם ר"ע לא חולק על ב"ש וב"ה וס"ל שרק יכולה בקרבן אחד לאכול בזבחים, אולם השאר עליה חובה. וא"כ רשב"ם שלמד כר"ע שתיפטר לגמרי ס"ל שרשב"ג נמי הכי ס"ל, אולם ר"ת שס"ל שר"ע ג"כ מחייב, א"כ לא יכול ללמוד כרשב"ם, ולכן הוא גורס כאן והשאר עליה חובה.

[5] ואם תקשה, א"כ מה הרויח רשב"ג בדרשתו אם גם כן דרש שהשאר עליה חובה, ואיך הוזלו בזה הקינים. ותירץ הריטב"א, שמה שלא ידעו הוא שאחר שהביאה קרבן אחד היא מותרת לאכול בזבחים, ולכך היו ממהרות להביא את כולם יחד והיו מייקרים בזה את הקינים, עד שבא רשב"ג ולימד שמותר לאכול בזבחים אחר קרבן אחד, ובזה הוזלו הקינים.