[1] היות שעבד הוא גם נקרא מטלטל דאינו מחובר לקרקע, ולכך גם אם שייר מטלטלי כל שהוא לא יוצא העבד לחירות.

[2] כן פירש רשב"ם כאן בד"ה ולא, שהשיור הוא שנותן גם לאשתו קרקע עם הבנים, אולם בעמ' ב' בד"ה בניו, פירש שכתב כל נכסיו לבניו ולאשתו ושייר קרקע כל שהוא לעצמו, דאז לא מחלה כתובתה, כיון שדעתה לגבות מאותה הקרקע ששייר [ומקרה זה דומה יותר לרישא, גבי כותב נכסיו לעבדו]. וכבר העיר מזה הרש"ש כאן על הרשב"ם.

[3] דבאשה, דוקא קרקע היא ראויה לגביית כתובתה, וא"כ א"א לומר שבמה ששייר לה מחלה כתובתה.