בבא בתרא דף פ"ו ע"א א

משך חמריו ופועליו והכניסם לתוך ביתו, באיזה אופנים קנה את התבואה שעליהם?

מדד עד שלא פסק פסק עד שלא מדד
לא קנה לא קנה לא פירקן
לא קנה קנה [1] פירקן

רב ושמואל דאמרי תרוייהו כליו של אדם קונים לו בכל מקום, באיזה אופן מדובר?

בלא אמר לו כן באמר לו מוכר זיל קני [2]
לא קנה קנה ברשות מוכר
קנה קנה ברשות לוקח

הקונה בקנינים דלהלן האם קנה?

בקנין משיכה בקנין הגבהה
לא קנה קנה בדבר קטן שלא ראוי למשיכה
קנה קנה [3] בדבר גדול שלא ראוי להגבהה

בבא בתרא דף פ"ו ע"ב

כיצד הם קניני בהמות?

בהמה דקה בהמה גסה
בהגבהה במסירה לר"מ ורשב"א
בהגבהה ובמשיכה [4] במשיכה לחכמים

המוכר לחבירו באופנים דלהלן, ופסקו ומדדו בכליו של לוקח ברשות לוקח,
האם יכולים לחזור בהם?

כשלא מדדו עדיין הכל כשמדדו כבר הכל
יכולים לחזור [5] אינם יכולים לחזור אמר: כור בשלושים אני מוכר לך
אינם יכולים לחזור [6] אינם יכולים לחזור אמר: כור בשלושים סאה בסלע וכו'
-------------------------------------------------

[1] דכיון שפירקן (ולא משנה מי פירקן) יש כאן הנחה ברשות לוקח. ולכך אם פסקו דיש סמיכות דעת, לא משנה אם מדדו או לא מדדו קנה, דאין המדידה מעכבת דהיא רק גילוי מילתא בעלמא.

[2] פירש רשב"ם בד"ה התם דאמר ליה, שכשאומר לו המוכר כן הוי כמאן דמשאיל ליה לקונה מקום הנחת כליו דמי, ולכן מועיל וקונה.

[3] כן כתב הרשב"ם בד"ה לצדדין ובתד"ה לצדדין, דקנין הגבהה עדיף ממשיכה וקונה בכל מקום גם בדברים שאין רגילות להגביהן.

[4] וכמבואר בגמ', דאף שהבהמה הדקה בת הגבהה, מ"מ כיון שקשה להגביהה בגלל שהיא שורטת נקנית גם במשיכה.

[5] וזהו חדושם של רב ושמואל בסוגיא.

[6] וראשון ראשון קנה, אולם ממה שעדיין לא מדדו יכולים לחזור.

-------------------------------------------------