[1] דכיון שפירקן (ולא משנה מי פירקן) יש כאן הנחה ברשות לוקח. ולכך אם פסקו דיש סמיכות דעת, לא משנה אם מדדו או לא מדדו קנה, דאין המדידה מעכבת דהיא רק גילוי מילתא בעלמא.

[2] פירש רשב"ם בד"ה התם דאמר ליה, שכשאומר לו המוכר כן הוי כמאן דמשאיל ליה לקונה מקום הנחת כליו דמי, ולכן מועיל וקונה.

[3] כן כתב הרשב"ם בד"ה לצדדין ובתד"ה לצדדין, דקנין הגבהה עדיף ממשיכה וקונה בכל מקום גם בדברים שאין רגילות להגביהן.

[4] וכמבואר בגמ', דאף שהבהמה הדקה בת הגבהה, מ"מ כיון שקשה להגביהה בגלל שהיא שורטת נקנית גם במשיכה.

[5] וזהו חדושם של רב ושמואל בסוגיא.

[6] וראשון ראשון קנה, אולם ממה שעדיין לא מדדו יכולים לחזור.