[1] כן כתב רשב"ם בד"ה למעלה מד' אמות, שבחלון מצרית לא מחלקים בין יותר מד"א לפחות.

[2] לר"ת בתד"ה למטה, ס"ל ההיפך מרשב"ם, ושהחילוק בין למטה מד"א ללמעלה הוא רק בחלון מצרית, אבל בצורית תמיד מוחין ומחזיקין.

[3] ואף שס"ל לר' אילעא דתמיד יכול למחות בין למעלה מד"א ובין למטה מד"א, מ"מ נראה דשיטת רשב"ם דזה דוקא בחלון צורית ששייך בו היזק ראיה, אבל חלון מצרי אין בו כ"כ היזק, ולכן לא יכול למחות.

[4] דלשיטת ר' אילעא אין חילוק בין למעלה מד"א לפחות מד"א לענין מחאה, דיש לחשוש שמא יביא ספסל ויעמוד עליו ויראה, ולכן יכול למחות בו. אולם מכיון שסו"ס הוא למעלה מד"א יכול לומר שלכן לא חש למחות ולכך לא הוי חזקה בג' שנים. וזוהי שיטת רשב"ם שכל מחלוקת ר' זירא ור' אילעא הוא רק בחלון צורית אבל במצרית לכו"ע אין מוחין. אולם שיטת ר"ת להיפך, דכל מחלוקתם היא רק בחלון מצרית, אבל בחלון צורית תמיד מוחין ומחזיקין.

[5] כן כתבו בתד"ה עד בעמ' א'. אולם ברשב"ם נזכר רק שבעל החצר מוחה בבעל הגג, ולא הזכיר מה הדין להיפך.

[6] ומזה הוכיחו תוס' הנ"ל שגם בעל הגג יכול למחות בבעל החצר, דאם המשנה מדברת רק במחאת בעל החצר בבעל הגג, א"כ לרב הונא אין חילוק בין פחות מטפח ליותר, דתמיד יכול למחות.