בבא בתרא דף כ"ד ע"א א

חבית הצפה בנהר המושך מעיר של עכו"ם, ונמצא במקומות דלהלן, מה דינה?

נמצאת ליד עיר שרובה עכו"ם נמצאת ליד עיר שרובה ישראל
אסורה מותרת [1] רב
אסורה אסורה [2] שמואל

דף כ"ד סע"א רע"ב א

המוצא נודות יין אפי' בכרם ישראל, מתי היין מותר ומתי לא?

מקום שהשופכים לנודות
הם עכו"ם
מקום שהשופכים לנודות
הם ישראל
אסור [3] מותר נודות גדולים
אסור אסור [4] נודות קטנים

דף כ"ד ע"ב א

מקום המוקף חומה שהוא יותר מבית סאתים [5], האם מותר לטלטל בו?

נזרע רובו נטע רובו
אסור מותר הוקף לשם דירה
אסור אסור לא הוקף לשם דירה

דף כ"ד ע"ב א

אילן הנמצא בתוך כ"ה אמה לעיר או לבור, מה דינו?

בור עיר
קוצץ ומקבל דמים קוצץ בלא דמים כשהם קדמו לאילן
לא יקוץ קוצץ ומקבל דמים האילן קדם להם
לא יקוץ קוצץ בלא דמים ספק מי קדם

העושה גורן כמה צריך להרחיק מהעיר?

גורן שאינו קבוע גורן קבוע
בכדי שלא יזיק [6] חמישים אמה אביי
אינו מרחיק כלל [7] חמישים אמה רב אשי
-------------------------------------------------

[1] ואף שיתכן שגם רב מודה לדר' חנינא שרוב וקרוב אזלינן בתר הרוב, וכאן הנהר מושך מעיר שהיא של גוים והיא הרוב (יותר מעיר זו שרובה ישראל), מ"מ ס"ל שהחבית מותרת, דאם איתא שהיתה באה מהעיר של גוי היתה טובעת במשך הנהר בעיקולי ופשורי.

[2] דרוב וקרוב אזלינן בתר הרוב, וכנ"ל שעיר דגוים הנ"ל גדולה יותר מזו, ויש לנו לחוש שמא תפסה החבית את מרוצת אמצע הנהר ולכך לא טבעה.

[3] ואף שנמצא בכרם ישראל, מ"מ רוב וקרוב אזלינן בתר הרוב ואסור.

[4] דהיות שדרך עוברי דרכים לנושאם מחמת קוטנם, ורוב עוברי דרכים כאן הם עכו"ם, לכך יש לנו ללכת אחר הרוב ולאסור.

[5] אולם במוקף עד בית סאתים בין אם הוקף לשם דירה ובין אם לא, ובין אם ניטע רובו או שנזרע רובו, תמיד מותר לטלטל בו.

[6] וזה שיעור פחות מנ' אמה.

[7] כן כתב הנמוקי יוסף (בדף י"ג ע"א מדפה"ר) והריטב"א והר"ן. וביאר הריטב"א, דאף שלפעמים יש גרמא דנזק ע"י המוץ, מ"מ לא אסרו גרמא בנזיקין לענין שלא יעשה בתוך שלו אלא בדבר קבוע אבל בלא קבוע מותר לעשות בשלו אף שגורם נזק [ועי' לקמן בדף כ"ה ע"ב בתד"ה עני בשם ר"ת סברא הפוכה, ודו"ק]. אולם אביי חולק שאפי' בדבר שאינו קבוע צריך להרחיק בכדי שלא יזיק, והלכה כרב אשי.

-------------------------------------------------