TOSFOS DH ELA D'AMAR
תוספות ד"ה אלא דאמר
(SUMMARY: Tosfos explains the two possibilities presented by the Gemara.)
כלומר לא תקני עד שעת ביאה והלכך לא הוי פשיטא דליהוי מותר מאחר שגלה בדעתו שלא תקנה עד שעת ביאה
Explanation: This is as if he said, you should not acquire the animal until we are having relations. This is why it is not obvious that the animal should be permitted, being that he clearly showed that she should not acquire the animal until they had relations.
ומשום אתנן נמי ליכא דהא אמר לה אי צריכא ליך קני מעכשיו
Explanation (cont.): There is also not a problem of Esnan, as he told her that if she wants she can acquire the animal now (this is why it should be permitted).
TOSFOS DH OH DILMA
תוספות ד"ה או דלמא
(SUMMARY: Tosfos explains how the prohibition of Esnan can take effect on an animal that is dedicated to be a Korban.)
ואע"פ שאין אתנן חל על המוקדשין דכתיב לכל נדר פרט לנדור
Implied Question: This is despite the fact that the prohibition of Esnan cannot take effect on an animal that is already dedicated to be a Korban. This is as the Gemara in Temurah (30b) derives from the verse, "For all vows," teaching that this is besides an animal that was already pledged. (How, then, can the Gemara entertain that the prohibition of Esnan should take effect?)
שמא הכא מאחר דאיתיה בשעת ביאה חל איסור אתנן למפרע משעה דיהיב לה ואז לא היה הקדש
Answer: Perhaps in this case, being that the animal is extant during the relations, the prohibition of Esnan should take effect retroactively from when he gave it to her when it was not yet dedicated to Hekdesh.
TOSFOS DH V'HA
תוספות ד"ה והא
(SUMMARY: Tosfos explains the difference between Esnan and Hekdesh according to Rebbi Yochanan.)
פי' ואפי' לר' יוחנן דאמר דבר תורה מעות קונות הכא גבי אתנן לא קנו כיון שהפקיעו חכמים דאין קניית מעות קונה ואוקמוה אמשיכה גם ממנה הפקיעו ואין כאן אתנן כלל
Explanation: This means that even according to Rebbi Yochanan who says that according to the Torah giving money is a valid mode of acquisition, in our case regarding Esnan they do not acquire. Being that Chazal generally took away this mode of acquisition and said that pulling must be done, they took this mode of acquisition away from her as well and therefore there is no status of Esnan.
ולא דמי לההיא דפרק הזהב (ב"מ דף מח.) נתנה לסיטון מעל שקניית הכסף מועיל
Implied Question: This is unlike the Gemara in Bava Metzia (48a) which states that if a person gave money of Hekdesh to a merchant he transgresses Meilah (even though he did not yet pull the merchandise). This indicates that money alone causes the transgression (and is a valid mode of acquisition).
דכיון דמעל מן התורה מי יפקיע המעילה ממעות הקדש
Answer: Being that he transgressed Meilah according to Torah law, nobody can take away the fact that money of Hekdesh was misused. (In other words, Chazal merely stated that the object is not considered acquired by the buyer, not that it was not given to the seller. Being that the Hekdesh money was given to the seller, it indeed has been misused. This is as opposed to our case where the Esnan has not been acquired.)
TOSFOS DH B'ZONAH
תוספות ד"ה בזונה
(SUMMARY: Tosfos explains that the Gemara's first answer is according to Reish Lakish, while its second answer is according to Rebbi Yochanan.)
לא קניא במשיכה וכרשב"ל משני דאמר לעמיתך במשיכה הא לעובד כוכבים בכסף
Explanation: She does not acquire through pulling. This is according to the opinion of Rebbi Shimon ben Lakish who says that "to your friend" teaches that only a Jew can do an acquisition of Meshicah (pulling). This indicates that a Nochri must acquire using money.
דאילו לר' יוחנן אית ליה לעובד כוכבים במשיכה
Explanation (cont.): According to Rebbi Yochanan a Nochri can acquire using Meshichah.
ומשום דרב חסדא אית ליה פרק הזהב (ב"מ דף מז:) כר' יוחנן הדר משני שינויא אחרינא דלרבי יוחנן לא תקשי
Explanation (cont.): Being that Rav Chisda understands in Bava Metzia (47b) that Rebbi Yochanan is correct, the Gemara gives a different answer that there is no question according to Rebbi Yochanan.
TOSFOS DH K'GON
תוספות ד"ה כגון
(SUMMARY: Tosfos explains why we say the case is "a sheep" instead of "this sheep.")
וא"ת לישני תרוייהו בטלה זה הא דקאי בחצירה והא דלא קאי בחצירה
Question: Why don't we answer that both cases are with "this sheep," and one is when it is in her yard, and one is when it is not in her yard (and she therefore does not acquire it right away)?
וי"ל דניחא ליה לאוקמה בטלה סתם אפילו קאי בחצרה עם טלאים אחרים שלו אע"פ שאינו יכול לדחותה לטלה מן השוק אפילו הכי אין שם אתנן חל אפילו למאן דאית ליה ברירה אלא על המבורר בשעת ביאה
Answer: It is better to explain that the case is with "a sheep" even if it is in her yard with other sheep of his. Even though he cannot say she should take a sheep of his that is in the marketplace, there is no sheep that clearly is called an Esnan at this moment. This is even if one holds of "Bereirah" (retroactive determination of status). Only the sheep that during the relations is set aside as payment for these relations can be considered an Esnan.
TOSFOS DH V'AINO CHOSHESH
תוספות ד"ה ואינו חושש
(SUMMARY: Rashi and Tosfos argue regarding the explanation of the question from the Tosfeta, with Tosfos continuing to explain much of the rest of the Gemara.)
פי' בקונטרס שמא ימסור דמים הללו למי שחשוד על השביעית ותניא אין מוסרין דמי פירות שביעית לעם הארץ
Explanation #1: Rashi explains that the worker might give this money to someone who is suspected to transgress Shemitah, and the Beraisa states that we do not give money of Shemitah fruit to an Am ha'Aretz.
ופריך הכי מדקאסר בצאו ואכלו ואני פורע אלמא כי קפרע דמי איסורא קפרע ונקראים דמי שביעית ואע"פ שכבר אכלום הכי נמי דבי ר' ינאי כי קפרעי דמי שביעית הם
Explanation #1 (cont.): The Gemara asks that being that we say that he cannot tell his workers to go out and eat and that he will pay for them, it must be that when he is paying them he is paying money of prohibition, and his money that he is paying for them is called money of Shemitah (f they bought Shemitah produce etc.). This is despite the fact that the fruit has already been eaten. Accordingly (the Gemara asks), the house of Rebbi Yanai was apparently paying money of Shemitah.
וקשה מי הזקיקו לשנות פירות שביעית ממעשר ויין נסך שהטעם מפני שנראה כמאכיל לפועליו דבר שאינו מעושר או יין נסך ה"נ היה לו לפרש שמאכיל שביעית לפועליו ונמצא פורע חובו מדמי שביעית
Question #1: This is difficult. Who made Rashi (or Rav Sheshes, see Avodah Berurah) switch the explanation regarding fruit of Shemitah from that regarding Ma'aser and Yayin Nesech (when they are all mentioned together)? The reason regarding Ma'aser and Yayin Nesech is because it appears that he is feeding his workers untithed produce or Yayin Nesech. Similarly, we can say that he appears as if he is feeding his workers Shemitah food, and it appears as if he is paying back his debt with money of Shemitah (see 62a).
ועוד תקשי לרב ששת דמפרש טעם הברייתא משום דמי פירות שביעית דלמא אחר הביעור איירי ואיסורא משום דנהנה מפירות שביעית בשעת האיסור דומיא דיין נסך דהוי טעמא משום דנהנה מיין נסך
Question #2: There is another difficulty. According to Rav Sheshes who explains that the reasoning behind the Beraisa is because of money of Shemitah fruit, perhaps the case is where it is after the Biur, and the prohibition is because he is benefiting from fruit of Shemitah when it is prohibited to do so. This would be similar to Yayin Nesech, as the problem is benefiting from Yayin Nesech.
אי נמי אפילו קודם הביעור וטעמא משום שפורע חובו מפירות שביעית שקונה פירות שביעית ומאכילן לפועליו ולא דמי כלל לדבי ר' ינאי
Question #2 (cont.): Alternatively, the problem could be before the Biur, and the reason because he is paying his debt from money of fruit of Shemitah as he is buying Shemitah fruit and feeding it to his workers. This is not at all like the case of the house of Rebbi Yanai.
ועוד קשה בסמוך דמסיק בחנוני המקיפו דמשעבד ליה דכיון דדרכיה לאקופי קני ליה דינר גביה
Question #3: An additional difficulty is that the Gemara later states that the case where it is prohibited is if the workers buy at a storekeeper who normally gives credit to the employer. Being that he normally gets credit, the money is acquired by him.
פי' דכיון דמקיפו לבעל הבית סמך עליו ומשועבד לו בעל הבית לפי שסמך עליו לכך הוי דמי שביעית
Question #3 (cont.): This means that being that the storekeeper gives credit to the employer he relies on him, and the employer is indebted to the storekeeper being that he relies on him. This is why the money is considered money of Shemitah.
אבל דבי ר' ינאי לא הוו חנוני המקיפו ולא סמכא דעתייהו כולי האי ולא משעבדי להו דבי ר' ינאי מהשתא וכי פרעי להו אחר זמן לאו חליפי שביעית נינהו
Question #3 (cont.): However, the house of Rebbi Yanai is not considered similar to a storekeeper who gives credit, and people did not rely on them as much (as in the case of the storekeeper). The house of Rebbi Yanai was not indebted to the poor people. Therefore, when the house of Rebbi Yanai paid the poor people after some time had passed, it is not considered an exchange for Shemitah produce.
וקשיא דמדמי לעיל ההיא דר' ינאי לאתנן דבא עליה ואח"כ נתן לה ואוקימנא אפילו עשאו לה אפותיקי ועומד בשעת ביאה בחצרה ואע"ג דמשעת ביאה אישתעבד לה
Question #4: Another difficulty is that the Gemara earlier compares the case of Rebbi Yanai to an Esnan which was given only after they had relations. The Gemara establishes that even if he made the sheep an Apotiki and it is in her yard when they are having relations, it is not considered an Esnan. This is despite the fact that he was indebted to her from the time of the relations. (The Maharsha explains that just as this is not called an Esnan, so too the case of the storekeeper should not be called the money of the employer as there was no money specifically set aside for the employer.)
ואין להתיר מטעם שאין השיעבוד על טלה זה אלא על נכסיו וכשיתן לה טלה זה לפצות השיעבוד מנכסיו הוי חליפי אתנן דשרי כדאמרינן פרק כל האסורין (תמורה דף ל.)
Implied Question: One cannot say that the leniency regarding Esnan is because he is not indebted on this sheep but rather on his possessions in general, and that when he gives this sheep to take away the lien on his possessions it is called something that he gives in exchange for giving the sheep, which would not be an Esnan as is stated in Temurah (30a). (Why can't this be the Gemara's intent?)
דא"כ מאי ראיה מביא לעיל מאתנן על דבי ר' ינאי שאני התם דחליפין מותרין ואילו חליפי שביעית אסורין אלא ודאי אע"ג דמשתעבד אינו נתפש באיסור אתנן כלל וה"ה לדבי ר' ינאי אע"ג דמשעבדי
Answer: If so, what proof is brought earlier from Esnan regarding the house of Rebbi Yanai? The case of Esnan is different as what is exchanged is permitted, as opposed to Shemitah where what is exchanged still has the holiness of Shemitah! Rather, it is clear that even though he is indebted, the animal is not considered to be prohibited due to Esnan at all! Similarly, even though Rebbi Yanai's house is indebted, there should be no prohibition.
ועוד לפירושו לשון קנה לה דינר גביה יתור לשון הוא לא היה לו להזכיר רק משתעבד ולא משתעבד
Question #5: Additionally, according to Rashi's explanation, the term, "He acquired the Dinar by him" is extra. The Gemara should have merely said whether he was or was not indebted to the storekeeper.
לכך נראה לרבינו יצחק לפרש ואינו חושש לא משום שביעית שפורע חובו מפירות שביעית שכבר פרע לו הדינר ואין שום חוב מוטל עליו לפרוע אחר שאכלו האיסור אבל אמר ואני פורע חושש משום שביעית שהוא כאילו לקחם בעל הבית לעצמו ונתנם לפועליו ונמצא פורע חובו מפירות שביעית
Explanation #2: It therefore appears to Rabeinu Yitzchak to explain that the Gemara means that he does not have to suspect regarding Shemitah that he is paying his debt from fruit of Shemitah. This is because he already paid the Dinar, and he has no debt to pay after they have eaten these prohibited things. However, if he says, "(eat and) I will pay" we do suspect regarding Shemitah that it is as if the employer bough these Shemitah fruit himself and gave them to his workers. This would be paying his debt from the fruit of Shemitah.
והשתא אפילו איירי ברייתא לאחר הביעור פריך שפיר אלמא כי קפרע דמי איסורא קפרע ואי איתא דבעלמא לא חשיב דמי פירות שביעית בכי האי גוונא שפורע אחר שכלו הפירות מן העולם גם בכאן לא היה לנו לחשבם כאילו לקחם בעל הבית לעצמו ונתנם לפועליו מאחר שהן לוקחין הפירות מבית החנוני והוא פורע המעות לאחר שאכלום
Explanation #2 (cont.): Now, even if the Beraisa is referring to after the Biur, it is asking a good question that when the storekeeper pays, he is apparently paying something that is forbidden. However, if we generally say that money is not considered Shemitah money if it was paid after the fruit was no longer extant, in this case as well we should not consider this money as if the employer bought the fruit and gave them to his workers being that they buy the fruit from the house of the storekeeper, and he is paying the money after they ate the fruit.
ומסיק תרגמה רב פפא בחנוני המקיפו דמשתעבד ליה דכיון דדרכיה לאקופי קני ליה דינר גביה פי' דמשתעבד ליה שקונה שיעבוד בנכסיו לאלתר כנגד מה שנותן לפועליו והיינו קני ליה דינר גביה דקאמר לשיעבוד הדינר קונה בנכסיו שוה דינר
Explanation #2 (cont.): The Gemara concludes that Rav Papa explains that the case is where he is indebted to the storekeeper who gives him credit. Being that he normally gives him credit, he acquires the Dinar that is by him. This means that the storekeeper immediately gains a lien on his possessions that is equal to the value of the food that he gives to his workers. This is the meaning of his acquiring a Dinar. In other words, due to the fact that the employer owes the storekeeper a Dinar, the storekeeper acquires a Dinar worth of the employer's possessions.
ולא קנין גמור שיוכל להקדישו מעת שקונה הדינר בנכסי בעל הבית לאלתר כשהן בעין ונותנו לפועליו הוי ליה מה שקונה בנכסי בעל הבית דמי הפירות
Explanation #2 (cont.): This is not a total Kinyan in a way that the storekeeper can now go and dedicate this money to Hekdesh. From the time that he acquires the Dinar worth of the employer's possessions and gives the equivalent to his workers, whatever he acquires from the employer's possessions are considered to be the money for the fruit.
ולכך חשיב בעל הבית כלוקח הפירות והירק מחנוני ומאכיל לפועליו בשכרן ולבסוף כשיתן הדמים לחנוני לפצות השיעבוד מנכסיו יהיו דמי שביעית אחרון אחרון נתפש
Explanation #2 (cont.): This is why it is considered that the employer is buying the fruit and vegetables from the storekeeper and feeding it to his workers as their wages. In the end, when he gives the money to the storekeeper to take away the lien on his possessions, the money will turn into money of Shemitah.
ואם היו העניים שלווים מהם דבי ר' ינאי ע"י ר' ינאי כחנוני המקיפו והיה אומר ר' ינאי לבני ביתו צאו ולוו ואני פורע היה נתפש באיסור שביעית מה שר' ינאי פורע להם מטעם זה דפירש
Explanation #2 (cont.): If the poor people that the house of Rebbi Yanai borrowed from are like the storekeeper who gives credit to the employer, and Rebbi Yanai would say to the people of his house that they should go out and borrow and he will pay back their loan, he would transgress the prohibition of Shemitah by paying back his household.
אבל הם לא היו כחנוני המקיפו ולהכי לא גמר ומקני להו שיעבוד בנכסיו לאלתר כשנותנין פירות שביעית לבני ביתו
Explanation #2 (cont.): However, they were not like a storekeeper to whom he owes credit, which is why he did not give them a lien on his possessions right away when they gave the fruit to the people of his house on Shemitah.
דנהי דבתורת ערבות וקבלנות משתעבד להם לעניים סובר עתה זה המתרץ שאין משתעבד בערבות אף בקבלנות רק גוף הערב והקבלן אבל בנכסיו של ערב אין המלוה קונה כלום לאלתר ואפילו שיעבוד
Explanation #2 (cont.): Even though he is indebted to the poor people using the mechanism of being a guarantor and accepting a debt, the one giving the answer in the Gemara understands that while the person who does so is obligated to pay, the possessions of this guarantor are not acquired by the lender immediately, and there is not even a lien on his possessions.
אי נמי היה טועה בזה שאין שיעבוד בנכסי ערב אלא במלוה ולוה אבל אם היה אומר תן לפלוני מנה או הלוהו ויהא קנוי לו והוא יהא פטור ממך ואני נותן לך או ואני פורע לך שזהו כעין מעשה דר' ינאי
Explanation #2 (cont.): Alternatively, the one who gave the answer in the Gemara mistakenly thought that there is no lien on the possessions of the guarantor unless the loan is a typical loan. However, if someone says, "Give or lend someone a Manah to keep and he will not owe you anything, but I will give or pay it back to you" this is similar to the story of Rebbi Yanai.
דהכא אין כאן דין ערבות אע"ג דאמרינן בסוף גט פשוט (ב"ב דף קעד.) תן לו ואני נותן לך אין לו למלוה על הלוה כלום דמשמע אבל על הערב יש לו מדלא קאמר אין לו על זה
Explanation #2 (cont.): There is no law of being a guarantor here. This is despite the fact that we say in Bava Basra (174a), "In a case of "Give him and I will give you," the lender is not owed money by the borrower at all." This indicates that the lender is owed money by the guarantor, as the Gemara did not say that there is no obligation from this guarantor.
ועל זה לא הוה מסיק אדעתיה השתא מההיא כי היכי דלא אסיק אדעתיה הך דרבא וכי אייתי דרבא חדא מינייהו נקט
Explanation #2 (cont.): The one who answered the question did not think about this Gemara in Bava Basra (174a), just as he did not think about Rava's statement. The Gemara quotes Rava as one of these two sources which show that this answer is difficult.
והתלמוד נושא ונותן לפי טעותו ואמר אבל חנוני שאין מקיפו מאי מותר כו' ותו חנוני שאין מקיפו מי לא מישתעבד כלומר וכי אין נכסיו משועבדין ממש כדין ערב והא אמר רבא כו' קנה מדין ערב
Explanation #2 (cont.): The Gemara's discussion was according to the mistake of the one giving the answer. The Gemara therefore asked, what is the law regarding a storekeeper with whom he does not have credit? It must be the money would be permitted etc. Additionally, in such a case isn't he indebted anyway? This is as if to ask, aren't his possessions on lien anyway just as they are regarding a guarantor? Didn't Rava say...this is considered acquisition based on the law of a guarantor?
63b----------------------------------------63b
וכשהוא תולה הדבר שאומר קנו נכסי לך תולה הקנין בדין ערב אלמא משמע שדין ערב הוא שנכסי הערב משתעבדין למלוה בשעת ערבות ולא גופו לבד
Explanation #2 (cont.): When he says, "(if you give him money) my possessions should be acquired to you" he is making the Kinyan take effect through the law of a guarantor. This indicates that the law of a guarantor is that the possessions of the guarantor are indebted to the lender when the guarantee takes places, and it is not just that he owes the money (without a lien on his possessions).
ולפי טעות האחר נמי יש להוכיח ששייך בו דין ערבות אפי' בענין זה שאמר תן לפלוני מנה ואני פורע לך אלא לא שנא מקיפו ול"ש אין מקיפו משתעבד וקונה חנוני דינר גביה
Explanation #2 (cont.): According to the other mistake (8. above) one can also prove that there is a guarantee even in this case where he says, "Give this person a Manah and I will pay you back." Rather, whether or not he gives him credit, the employer gives him a lien and the storekeeper acquires a Dinar of his possessions.
ואפ"ה כיון דלא מייחד שעבודיה לא מיתסר דלא חשיב דינר הקנוי להם בעניים של ר' ינאי דמי שביעית
Explanation #2 (cont.): Even so, being that he did not specify which of his possessions the lien should be on, the money is not forbidden. The Dinar acquired by the poor people in Rebbi Yanai's possessions is therefore not considered money of Shemitah.
ומה שנחשב בצאו ואכלו ואני פורע בקונה הפירות והיין והאכיל לפועליו ואע"פ שבמשיכתן לא נתכוונו אלא לזכות לעצמו ואף החנוני נתכוון בדעתו להקנות לעצמו רק שיחזור על בעל הבית
Explanation #2 (cont.): When the employer says, "Go out, eat, and I will pay" it is as if he acquires the fruit and wine and gives it to his workers, despite the fact that when the workers take the fruit and wine from the storekeeper they just intend to take it for themselves. Even the storekeeper has this intent (of giving the food to the workers), and he merely intends to collect the money from the employer.
לא בשביל שמשיפרע יחשוב דמי הפירות דהא אינם בעין בשעת הפרעון שהקדים לו דינר לזכות לו בעצמו בדמי הפירות כשיתנם לפועלים
Explanation #2 (cont.): This is not because when he collects it will be considered as if the money is payment for the fruit, as the fruit will no longer be extant. Rather, the case is where the employer actually gave the storekeeper a Dinar as credit, so that he storekeeper should acquire it when he gives food to the workers.
ובלא קושיא דרבא היה יכול להקשות כיון דאתה מתיר בדבי ר' ינאי מטעם חנוני שאין מקיפו מה היה מדמה ר' יוחנן ההיא דאתנן לדבי ר' ינאי אף לפי טעותו שאין משועבד בערב אלא גופו ולא נכסיו
Implied Question: Without Rava's question the Gemara could have asked the following question. Being that the house of Rebbi Yanai was allowed to do what they did because they are not considered as giving credit to the poor people, how can Rebbi Yochanan compare Esnan to the house of Rebbi Yanai even according to his mistake that the guarantor merely owes money and there is no lien on his possessions?
ואי נמי לא משתעבד אלא במלוה שאינו פוטר המקבל ויש שם דין ערבות אבל לא בנותן שפוטר המקבל וסומך על חבירו שמצוה ליתן לו ויחזור עליו ולכן לא היו פירות שמינית שפורע ר' ינאי דמי שביעית
Implied Question (cont.): Rebbi Yochanan possibly assumed that the guarantor is only indebted for a loan that the borrower also must pay, but he is not indebted in a case where the person receiving the money does not have to pay and the lender is merely relying on the guarantor to fulfill his word and pay him back. This is why he would hold that the fruit of the eighth year paid back by Rebbi Yanai is not called fruit of Shemitah.
מ"מ למה לא חשב באתנן שכר ביאה אע"פ שלאחר ביאה נותנה לה הלא בשעת ביאה נקנה הטלה בטלה זה במקום שמעות קונות או דקאי בחצרה א"כ גם בטלה סתם ישתעבדו נכסיו בשביל הטלה
Implied Question (cont.): Even so, why didn't he consider the Esnan as payment for relations even if it is given after the relations? During relations the sheep should be acquired by the statement, "This sheep" in a place where money acquires or in her yard. If so, even if he said, "A sheep" his possessions will be indebted due to the sheep.
ועוד כי דבר פשוט הוא שכל המקבל מעות מחבירו בשביל חפץ שיתן לו שנכסיו משועבדין לו דלא גרע ממלוה שהנכסים משתעבדים לו כי אין להתיר שם מטעם חליפי אתנן כדפי'
Implied Question (cont.): Additionally, it is obvious that anyone who receives money from his friend in exchange for an object that he must give him has a lien on his possessions! This is not worse than a lender who has a lien on the borrower's possessions. One cannot permit this due to it being something exchanged for an Esnan, as I have explained earlier.
אלא משום הכי אייתי דרבא דניחא ליה לאקשויי על מעשה דר' ינאי גופיה יותר מעל הראיה דאתנן
Answer: Rather, the Gemara asks its question from Rava because it is easier to ask a question on the incident of Rebbi Yanai than from the proof of Esnan.
TOSFOS DH K'SHE'HIKDIM
תוספות ד"ה כשהקדים
(SUMMARY: Tosfos explains why the Gemara did not ask that the Beraisa should have stated that this last case is only when an advance was given.)
הא דלא פריך ליפלוג בד"א כשהקדים לו דינר
Implied Question: The Gemara does not ask that the Beraisa should have differentiated by saying that this is only in a case where the employer advanced a Dinar to the storekeeper. (Why not?)
דניחא ליה לאוקומי כולה במקדים
Answer: It would rather say the entire Beraisa is referring to this case (the first case is where he advanced a Dinar to the workers, while the second is where he gave an advance of a Dinar to the storekeeper).
TOSFOS DH TANI
תוספות ד"ה תני
(SUMMARY: Tosfos explains why "this Dinar" and "A Dinar" are the focal point of these cases.)
וא"ת אדמפליג בין דינר זה לדינר סתם לפלוג בין טלו ואכלו לצאו ואכלו
Question: Instead of differentiating between "This Dinar" (first case) and "A Dinar" (second case), a difference should be made between "Take and eat" and "Go out and eat!"
י"ל דרישא רבותא קמ"ל דכי אמר להם טלו ואכלו בדינר זה והם נתנו הדינר לחנוני אע"פ שנשא ונתן ביד מותר דאינו אלא שלוחו של חנוני
Answer: It is possible that the first case is teaching that when he says to them "Take and eat with this Dinar" and they give the Dinar to the storekeeper, even though he gave it to them with his own hand it is permitted. This is because he is only the messenger of the storekeeper.
וסיפא רבותא קמ"ל דאע"פ שבשעה שנותן להם האיסור לא קא יהיב לחנוני ולא מידי וס"ד דשליחותיה דחנוני קעביד קמ"ל כיון שלבסוף הוא פורע איגלאי מילתא שהוא קונה האיסור ומדידה קאכלי
Answer (cont.): The second case is teaching that even though the employer is not giving anything to the storekeeper at the time that he is giving the prohibited goods to the workers, and we therefore might think he is merely acting as a messenger for the storekeeper, it is still prohibited. Being that he pays in the end, it becomes clear that he was the one who bought the prohibited goods, and that they are eating from his food.
TOSFOS DH V'YASIV
תוספות ד"ה ויתיב
(SUMMARY: Tosfos explains why the Gemara mentions that Rav Chiya "sat by them.")
ר"ת היה מדקדק שבכל מקום שהוא אומר ויתיב פלוני גבייהו מזכירו כן לפי שהוא הורה להם דבר חדוש וכאן לא דבר רב חייא בר אמי קמייהו אלא רב נחמן שהשיב להם
Implied Question: Rabeinu Tam noticed that whenever the Gemara says that "a person (Amora) sat by them," it mentions the person because he taught them a novel law. However, here Rav Chiya bar Ami did not say anything to them. We only find that Rav Nachman answered them. (Why, then, is Rav Chiya bar Ami mentioned here as sitting by them?)
ואומר כי זה המעשה היה עם אותו דכתובות (דף נג.) אמר להו רב חייא בר אמי תנינא אשתו ארוסה וכו' ועל אותו דבר הוזכר והתלמוד קבע הדברים על סדר המסכתות
Answer: I say that this incident happened at the same time as the incident in Kesuvos (53a) where Rav Chiya bar Ami said, "We already learned that if his wife was betrothed to him etc." Regarding this statement it was said that he sat by them. The Gemara mentioned each law in the appropriate Meseches (which is why the novel law is only found in Kesuvos).
TOSFOS DH AIN ODRIN (1)
תוספות ד"ה אין עודרין
(SUMMARY: Tosfos quotes Rabeinu Tam's proofs that Kilayim and Orlah apply to produce of Nochrim.)
הרב ר"ת דחק להביא ראיות דכלאים וערלה נוהגין בשל עובדי כוכבים וכולן דחויות הן
Opinion: Rabeinu Tam forced proofs that Kilayim and Orlah apply to Nochrim as well, and all of these proofs are difficult.
אך הביא ראיה מההיא דלעיל אסרו גבינות העובדי כוכבים מפני שמעמידין בשרף ערלה
Proof #1: However, he brought a proof from the Gemara earlier that said that cheese of Nochrim is forbidden because it hardens in the sap of Orlah.
ודוחק הוא לומר שמערלה של ישראל הן לוקחין
Proof #1 (cont.): It is difficult to say that the Nochrim would buy Orlah from a Jew.
אכן ראיה גדולה הביא ר"ת מירושלמי דסוף ערלה וסוף קידושין דתנן מצות התלויות בארץ אין נוהגות אלא בארץ חוץ מן הערלה והכלאים ר' אליעזר אומר אף החדש ר' יונה בעי ולמה לא תנינן אף החלה א"ל ר' יוסי לא אתיא מתני' אלא דברים שנוהגין בישראל ובעובדי כוכבים חלה בישראל נוהגת ובעובדי כוכבים אינה נוהגת
Proof #2: He indeed has a tremendous proof from the Yerushalmi at the end of Orlah and Kidushin. The Mishnah states that Mitzvos that are dependent on the ground only apply in Eretz Yisrael besides for Orlah and Kilayim. Rebbi Eliezer says that this even applies to Chadash (new grain). Rebbi Yonah asked, why doesn't the Mishnah say this also applies to Chalah? Rebbi Yosi answered that the Mishnah only discusses things that apply to both Jews and Nochrim. Chalah only applies to Jews, and does not apply to Nochrim.
פי' המקשה ס"ל דחלה בזמן הזה דאורייתא כרבנן דפליגי עליה דרב הונא בריה דרב יהושע בפרק שני דכתובות (דף כה. ושם) שמעינן מיהא דערלה וכלאי הכרם וחדש נוהגין בשל עובדי כוכבים ואפי' בחוצה לארץ שנוהג בה חדש כדקי"ל נמי במנחות (סח:) [וע"ע תוס' קידושין לו: ד"ה כל מצוה]
Proof #2 (cont.): This means that the questioner thought that Chalah nowadays is a Torah law, as is the opinion of the Rabbanan who argue on Rav Huna the son of Rav Yehoshua in Kesuvos (25a). We see from here that Orlah, Kilai ha'Kerem, and Chadash apply to produce of Nochrim. This is even in Chutz la'Aretz where there is a prohibition of Chadash, as we understand in Menachos (68b). [See also Tosfos in Kidushin 36b, DH "Kol Mitzvah."]
TOSFOS DH AIN ODRIN (2)
תוספות ד"ה אין עודרין
(SUMMARY: Tosfos explains the Gemara's question.)
אין לפרש האי כלאים היינו כלאי הכרם ומייתי ראיה מכלאי הכרם דאסירי בהנאה ליין נסך דאסור בהנאה דלמעוטי תיפלה שפיר דמי
Implied Question: One cannot explain that when the Gemara here refers to Kilayim it is referring to Kilai ha'Kerem. The Gemara would be proving that just as we say regarding Kilai ha'Kerem which is forbidden from benefit that it is best to lessen the amount of this prohibited item, so too we should say this regarding Yayin Nesech. (Why can't we say this explanation?)
דא"כ כי מוקי לה כרבנן ופריך מאי אריא לעקור אפי' לקיים נמי שרי והלא משתכר הוא באיסורי הנאה אם הוא מקיים
Answer: If so, when the Gemara says that this Beraisa is like the Rabbanan, and it then asks why this should only be true if he is going to uproot the Kilayim, as he should even be able to deal with maintaining them, how can it ask this question? This would mean that he is benefiting from something that is prohibited from benefit!