הלכה א' (פא: - פב.)

חוששין שמא צרתה מעוברת ולא תחלוץ אפי' לאחר ט' חדשים [שלא תהא צריכה כרוז לכהונה אם הולידה]

אין חוששין שמא חמותה הולידה [כי ישבו אחים יחדיו - ולא ספק] אא"כ יצאה מכאן מעוברת לת"ק [ספק דאו' אולי זכר] ור' יהושע חולק [ספק נקיבה ספק נפל]

הלכה ב' (פב. - פב:)

נשי ב' אחים נאמנות לעצמם שמתו בעליהן להתייבם אבל לא להתיר חברתה לשוק

לר' לעזר אם נתייבמו נאמנות על חברתה [לא מקלקלה נפשה לקלקל צרתה]

לר' לעזר להו"א נאמנת על צרתה משניסת לכהן [אין חשש גירושין דנפסלה היא ובניה]

ור' בא בר זימנא חולק [חשודה לעשות בניה חללים כדי לעשות בני צרתה ממזרין]

הלכה ג' (פב: - פג.)

עידי מת - הלסתות (הלחיים) עם החוטם [הכרת פניהם ענתה בם, רק משתצא נפשו,

לת"ק תוך (וי"ג לאחר) ג' ימים, ולר"י בן בבא תלוי באדם במקום וזמן

לא מהני סימני גופו וכליו [דרכן להשתנות]

אביה הכה מכה גדולה מאד - שאלמנותיהם עגונות [חתך חוטמם; משמרות ג' ימים שיתקלקל צורתן]; אביה ניגף על שביזה ירבעם, אחיה השילוני, לא ביער ע"ז; ג' ימים לאחר מיתה הנפש טייסא על גופה ואח"כ אישתני זיווהון והכרס נבקעת ואומרת הילך מה שגזלת וחמסת ונפשו מתאבלת

אפי נפל לבור אריות וכבשן האש חוששין לנס

נפל לבור נחשים חוששין שהוא חבר, לגי' ק"ע מעידין עליו [דוחקן ונושכן]

נפל ליורה של מים אין מעידין עליו, של שמן מח' [ניתז ומבעיר יותר וא"א לצאת]

הלכה ד' (פג. - פג:)

לר"מ אפי' במים שיש להם סוף חיישינן שיכול לחיות כמה ימים במים

לר' יוסי וחכמים שוהין כדי שתצא נפשו ומעידין חוץ ממים שאין להם סוף [שמא יצא ולא ראוהו] אא"כ אין מעכב לראייתו או נחתך רגלו למעלה מן הארכובה ושהה י"ב חודש

הלכה ה' (פג: - פד.)

מעידין שמת עפ"י נשים, מקוננת, ב"ד של ישראל, ר"י - מתינוקות, גוי שמסיח לפי תומו

שמע שאבד, נשר, אינו בעולם - לק"ע אין משיאין [כוונה אחרת], לפ"מ משיאין [לשון מיתה]

אבד ספינתו בים - אין משיאין [אולי לא היה בתוכה]

אינו מסיח לפי תומו - לר' יוחנן כשמזכירין אשתו, לר"ל בשואלו והוא משיב

לר"י בן בבא ישראל נאמן רק במתכוין להעיד

וחכמים חולקין - וא"צ דרישה וחקירה, ולר"ט צריך

הלכה ו' (פד. - פד:)

מעידין לאור הנר ולבנה

משיאין עפ"י קול צעקה, ובשדה או בור צריך שיהא לו צל אדם [אינו שד]

עדים צריכים לראות על מי מעידין אא"כ שמעו שאמר אני פלוני

אבד גט ומצאו אחרי שעברו ג' בני אדם (וספק בעבר גוי) ואין סימן מובהק - פסול אם פעם השליך לאשפה גט פסול על שמם [נפל איתרע וחיישינן שמצא הפסול]

הלכה ז' - ט' (פד: - פה.)

משיאין עפ"י ע"א לר"ג הזקן ור"י בן בבא (ור"א ור' יהושע במשנה ראשונה חולקין),
עד מפי עד או מתורגמן, אשה (ור"ע במשנה ראשונה חולק), עבד ושפחה, קרובים,
מפי כתבן לר' ירמיה (ור' בון בר כהנה חולק)

משיאין עפ"י פונדקית שהוציאה כליו של המת [נאמנת על אתר כשהראה פנים לדבריה; כגוי מסיח לפי תומו]

הדרן עלך מסכת יבמות

עוד חומר לימוד
למסכת יבמות