TEMURAH 27 (14 Av 5779) - Dedicated by Rabbi Kornfeld and family in honor of the marriage of his daughter Sarah to David Tzvi Formal. May they build together a Bayis Ne'eman b'Yisrael, raising children and grandchildren to a life of Torah and Yir'as Shamayim!

תמורה דף כז. א

בקדשים דלהלן, אם עמדו לפניו אחד קודש ואחד חולין ואמר "זו תחת זו" מה הדין?

בקדשי בדק הבית בקדשי מזבח בקדשי מזבח בעלי מומים
לאביי נעשה חילול נעשה תמורה לגירסא דידן: איבעיא לקמן [1]
לגירסת התוס': ----- [2]
לרבא נעשה חילול נעשה תמורה נעשה חילול
לרב אשי נעשה חילול נעשה תמורה ידו על הקודש: נעשה חילול
ידו על החולין: נעשה תמורה

היו לפניו ב' בהמות הקדש תמימה ובעלת מום, וב' בהמות חולין תמימה ובעלת מום,
ואמר הרי אלו תחת אלו, לפי הצדדים דלהלן כמה מלקות ילקה? [תוד"ה בעלת].

מה הדין? מה הטעם
תמימה תחת תמימה ובעלת מום תחת בעלת מום בתמימה - המיר, בבעלת מום - חילל, ולוקה אחת לרש"י: משום דא"א להמיר בעלת מום בבע"מ
לתוס': משום דמסתמא כיוון לחלל דגם השניה בע"מ ואינה ראויה להקרבה
תמימה תחת בעלת מום ובעלת מום תחת תמימה בשניהם עשה תמורה ולוקה שתים דאפשר להמיר טוב ברע, ורע בטוב

חילל הקדש על חולין, ולא היה שוה החולין כשווי דמי ההקדש מה הדין להו"א?

ביש רק אונאה - שתות ביש יותר מאונאה - ביטול מקח
לר' יוחנן מדרבנן צריך ליתן הדמים בדיוק מדרבנן צריך ליתן הדמים בדיוק
לריש לקיש מדרבנן צריך ליתן הדמים בדיוק מה"ת לא יצא לחולין עד שיתן בדיוק [3]

תמורה דף כז. א

לביאור הראשון בגמ' מה מחלוקת ר' יוחנן וריש לקיש הנ"ל,
לפי האמוראים דלהלן בשם ר' יוחנן?

לר' יוחנן לריש לקיש
לר' ירמיה - ביטול מקח רק בקרקעות מדרבנן צריך לעשות דמים מה"ת צריך לעשות דמים
לר' יונה - ביטל מקח גם בהקדשות מה"ת צריך לעשות דמים מדרבנן צריך לעשות דמים

חילל הקדש על חולין, ולא היה שוה החולין כשווי דמי ההקדש מה הדין למסקנא?

ביש רק אונאה - שתות ביש יותר מאונאה - ביטול מקח
לר' יוחנן מדרבנן צריך ליתן הדמים בדיוק לר' ירמיה: רק מדרבנן וכו'
לר' יונה: מה"ת לא יצא לחולין וכו'
לריש לקיש מה"ת לא יצא לחולין עד שיתן בדיוק [4] מה"ת לא יצא לחולין עד שיתן בדיוק

הבא לעשות תמורה ואומר בלשונות דלהלן מה הדין?

תחת עולה /
תחת חטאת
תחת עולה זו /
תחת חטאת זו
תחת עולה שיש לו בבית - ויש לו /
תחת חטאת שיש לו בבית - ויש לו
למשנתנו לא אמר כלום דבריו קיימים דבריו קיימים
לר' מאיר דבריו קיימים [5] דבריו קיימים דבריו קיימים

אמר על בהמות דלהלן שאינם ראויות לקרבן בלשונות דלהלן, מה הדין?

על בהמה טמאה או בעלת מום על נקבה בעולה
הרי אלו עולה לא אמר כלום [6] לא אמר כלום
הרי אלו "ל"עולה ימכרו ויביא בדמיהם למשנתנו: צריכה מום ואז תמכר וכו'
לר' שמעון: ימכרו בלא מום וכו'
-------------------------------------------------

[1] הנה לקמן בעי אביי: היו לפניו שתי בהמות של הקדש בעלות מום, ושתי בהמות של חולין תמימות ואמר הרי אלו תחת אלו מהו, האם עשה התפסה - ולקי, או דלמא כל היכא דאיכא היתרא - לא שביק היתרא ועביד איסורא, ע"כ. וכתבו רש"י ותוס' שאיבעיא זו היא גם בהיתה לו בהמת קודש בעלת מום אחת ובהמת חולין תמימה אחת, ואמר זו תחת זו. ולפ"ז המקרה כאן הוא איבעית אביי, ולרבא בסמוך פשוט שנעשה חילול ולא התפסה. עוד מבואר ברש"י שאיבעיא זו היא בלא הניח ידו על אחת מהם, דאם הניח זהו דינו של רב אשי דלהלן (ובפרט אם נגרוס באיבעיא רב אשי, וע' במרומי שדה).

[2] אי גרסינן רב אשי לכאורה אפשר לומר שאיבעית רב אשי היא, האם אמרינן כמו רבא שודאי נעשה חילול, או כסתימות לשון אביי שבכל ענין שאפשר לפרש תיבת "תחת" לענין תמורה - אמרינן שעשה תמורה. רק שאין זה מבואר להדיא בדברי אביי, דיתכן שהוא מודה לרבא, ולכן לא כתבנו כאן כלום.

[3] כן פירשו התוס' (בד"ה אף), וע' ביוסף דעת עמוד של"ז שהביא עוד פירושים בזה.

[4] ומה שהוקשה לעיל על ר"ל, דא"כ איך אמרה המשנה אלו דברים שאין להם אונאה - ההקדשות, הכוונה כרב חסדא שאין להם אונאה - שאינם בתורת אונאה ולחומרא, דאפילו בפחות משתות חוזר.

[5] ופירשו תוס', דכיון שאין אדם מוציא דבריו לבטלה ודאי כוונתו על עולה או חטאת שיש לו בבית. ומשמע שאם באמת לא היה לו בבית לא אמר כלום.

[6] יש מפרשים בתוס', שעל זה אמרה הגמ' "מתניתין דלא כר"מ" - דלר"מ כיון שאין אדם מוציא דבריו לבטלה דעתיה לומר הרי אלו "ל"עולה וצריך למוכרם ולהביא בדמיהם עולה.

-------------------------------------------------

עוד חומר לימוד על הדף