SUKAH 46 (14 Elul 5781) - This Daf has been dedicated in honor of the Yahrzeit of Yisrael (son of Chazkel and Miryam) Rosenbaum, who passed away on 14 Elul, by his son and daughter and families.

1)

TOSFOS DH HA'OSEH SUKAH L'ATZMO

תוס' ד"ה העושה סוכה לעצמו

(Summary: Tosfos clarifies the current text and cites the text of the Yerushalmi.)

דווקא נקט 'לעצמו' ,אבל לאחר לא מברך מידי להאי תנא ...

(a)

Current Text: The Beraisa specifically mentions 'for himself', because, according to this Tana one does not recite anything over somebody else's Sukah ...

דסבר דאין מברך 'לעשות' ,כדדייקינן פ' התכלת (מנחות דף מב. ושם:).

1.

Reason: Since he holds that one does not recite 'La'asos', as the Gemara in Perek ha'Techeles (Menachos, Daf 42a & 42b) extrapolates.

ואיכא תנא דתני בירושלמי בפרק הרואה 'עשאה לעצמו, מברך "לעשות סוכה" ;עשאה לאחר, מברך "לעשות סוכה [לשמו]. ' "

(b)

Text (Yerushalmi): There is a Tana however, cited in the Yerushalmi (Perek ha'Ro'eh, Halachah 3) which rules that if one makes it for oneself, one recites 'La'asos Sukah'; for someone else, 'La'asos Sukah Li'shemo (See Hagahos ve'Tziyunim).

2)

TOSFOS DH HA'OSEH SUKAH L'ATZMO MEVARECH SHEHECHIYANU

תוס' ד"ה העושה סוכה לעצמו מברך שהחיינו

(Summary: Tosfos discusses when we do and when we don't recite 'Shehechiyanu'.)

צריך לפרש טעם מאי שנא דיש מצות שתקינו לברך 'שהחיינו' , ויש מצות שלא תקינו...

(a)

Question #1: One needs to find a reason why it is that over some Mitzvos they instituted 'Shehechiyanu', and over other Mitzvos, not ...

בעשיית סוכה ולולב תקינו ,כדאשכחן הכא, ובעשיית ציצית ותפילין לא תקינו... ?

(b)

Question #2: Over making/ preparing one's Sukah and Lulav, they did institute it, as we see here, whereas over making Tzitzis and Tefilin, they did not? ...

כדמוכח פרק התכלת (ג"ז שם) דמפרש ר' יוחנן מאי מברך א'תפילין של יד ותפילין של ראש, ואילו 'לעשות תפילין' לא מברך, דלא חשיב ליה ...

(c)

Source: As is evident in Perek ha'Techeiles (Ibid.), where Rebbi Yochanan states the respective B'rachos that one recites over the Tefilin shel Yad and the Tefilin shel Rosh, implying that one does not recite 'La'asos Tefilin', seeing as he does not mention it ...

וכמו כן יש לדקדק ד'שהחיינו' נמי לא מברך, מדלא חשיב לה.

1.

Source cont.): And by the same token, one can deduce that Shehechiyanu too, one does recite, since he does not mention it either.

וכן א'פדיון הבן מברך 'שהחיינו' ,כדאיתא בסוף פרק ערבי פסחים (פסחים דף קכא:) ...

(d)

Question #3: Similarly, one recites 'Shehechiyanu' over Pidyon ha'Ben, as the Gemara states at the end of 'Arvei Pesachim' (Daf 121b) ...

ואילו א'מילה לא מברך, מדלא חשיב בפ' התכלת (מנחות שם) ובסוף ר"א דמילה (שבת דף קלז:) בהדי ברכות של מילה ...

1.

Question #3 (cont.): Whereas over Milah, one does not recite it, seeing as the Gemara in Perek ha'Techeiles (Menachos Ibid.) and at the end of 'Rebbi Eliezer de'Milah' does not mention it ...

וכן א'קריאת מגילה מברך 'שהחיינו' ,כדאיתא בריש 'הקורא את המגילה עומד' (מגילה דף כא:), ואילו א'קריאת הלל לא מברך?

(e)

Question #4: Likewise one recites 'Shehechiyanu' over reading the Megilah, as the Gemara states at the beginning of 'ha'Korei es ha'Megilah Omeid' ) Megilah, Daf 21b), whereas over the recital of Hallel, one does not?

ונראה דמצוה שיש עליה שמחה תקנו 'שהחיינו' .

(f)

Answer: Apparently, they instituted 'Shehechiyanu' over a Mitzvah that involves Simchah.

ודאמרינן ב'הרואה' (ברכות דף נד.) דמברך על כלים חדשים, כתב רב שרירא גאון דלא סמכינן עלה ...

(g)

Halachah: And regarding the Gemara in 'ha'Ro'eh' (B'rachos, Daf 54a) says that makes a B'rachah over new clothes, Rav Sherira Ga'on rules that we do not rely on it ...

דמסקינן בפרק בכל מערבין (עירובין ד' מ:) דבעינן מידי דאתי מזמן לזמן.

1.

Reason: Based on the conclusion of the Sugya in Perek ba'Kol Me'arvin (Eruvin, Daf 40b) - that one requires something that is occurs from time to time.

וקשה מפדיון הבן.

(h)

Question: The Kashya then remains from Pidyon ha'Ben (See Mesores ha'Shas).

3)

TOSFOS DH NICHNAS LEI'SHEV BAH MEVARECH LEI'SHEV BA'SUKAH

תוס' ד"ה נכנס לישב בה מברך לישב בסוכה

(Summary: Tosfos extrapolates that one does not recite Shehechiyanu, and discusses as to why not.)

מדלא קאמר 'מברך שתים' ,כדקתני סיפא בעשויה ועומדת ואין יכול לחדש בה דבר ...

(a)

Inference: Since the Tana does not say that he recites two B'rachos, as the Seifa does, in connection with a Sukah that is fully built and there is no room to improve it ...

משמע דנפיק אהא דבירך א'עשייה 'שהחיינו.'

1.

Halachah: It implies that he is Yotzei (with 'Shehechiyanu' with the B'rachah that he recited when he built it.

ותימה, ותיפוק ליה דמברך משום יו"ט, כמו שמברכין א'יום טוב דפסח ועצרת וכל שאר ימים טובים?

(b)

Question: Why does he not recite it because it is Yom-Tov, like one recites it on the Yom-Tov of Pesach, Shavu'os and on other Yamim-Tovim?

ושמא כיון דסוכה מחמת חג קאתיא, סברא הוא דזמן דידה אע"פ שבירך בחול, פטור הוא אף בחג...

(c)

Answer: It may well be that, since the Sukah is built on account of the Chag, it is a S'vara that the 'Shehechiyanu' that one recited, even though it was recited on a weekday, covers the Yom-Tov, too ...

ד'זמן' כי קא אתי מחמת מועד קאתי, אפילו בלא יום טוב ...

1.

Answer (cont.): Because the 'Shehechiynu' that comes on account of Yom-Tov, is valid even if it is recited not on the actual Yom-Tov ...

כדאמר לקמן (דף מז:) דאי לא בריך האידנא, מברך למחר או ליומא אוחרא.

2.

Source: As the Gemara says later (on Daf 47b) - that if one did not recite it today, one can recite it tomorrow or on another day.

4)

TOSFOS DH D'CHOL EIMAS DI'MESHAMSHI MEVORCHI

תוס' ד"ה דכל אימת דמשמשי מברכי

(Summary: Tosfos cites the source of the B'rachah, and discusses which B'rachah the Gemara is referring to.)

דמצוה למשמש בהן, שלא יסיח דעתו ...

(a)

Reason: Since it is a Mitzvah to touch them, in order not to take one's mind off them.

דבפרק קמא דיומא (ד' ז:) ילפינן מציץ ' -ומה ציץ שאין בו אלא אזכרה אחת... ... '

(b)

Source: Since in the first Perek of Yoma (Daf 7b) the Gemara learns from the Tzitz that, 'If the Tzitz, which only contains one Name of Hash-m ... ' ...

ולא אתפרש מאי הוא מברך; אם מברכין 'לשמור )את( חוקיו' ,כמו שמברכין בתר דמסלקין תפלתו...

(c)

Dilemma: It is not however, clear which B'raachah one recites; whether it is 'Lish'mo es Chukav', which one recites after the conclusion of one's Tefilah ...

או 'להניח' ,כמו שמברכין בשעת הנחה, כדאיתא בהקומץ רבה (מנחות דף לז. ושם) ...

1.

Dilemma (cont.): Or 'Lehani'ach' which one recites when putting them on, as the Gemara states in 'ha'Kometz Rabah' (Menachos, Daf 37a & 37b) ...

דהכא הרי מונחין ועומדין -ומסתברא דמברכין 'לשמור חוקיו' כמו דמברכין 'לשמור' בתר דמסלקין תפלתו, כדאיתא פרק בא סימן (נדה דף נא:).

(d)

Resolution: However, since here he is already wearing them, it is logical to say that one recites 'Lishmor Chukav', as one does at the conclusion of one's Tefilah, as the Gemara states in Perek Ba Si'man (Nidah, Daf 51b)

5)

TOSFOS DH HA'RO'EH NER CHANUKAH TZARICH L'VARECH

תוס' ד"ה הרואה נר של חנוכה צריך לברך

(Summary: Tosfos explains the ruling.)

בשאר מצות כגון א'לולב וסוכה לא תקינו לברך לרואה, אלא גבי נר חנוכה ...

(a)

Implied Question: By other Mitzvos such as on Lulav and Sukah, they did not institute a B'rachah for someone who sees, only by Ner Chanukah ...

משום חביבות הנס ...

(b)

Answer #1: On account of the love of the miracle ...

וגם משום שיש כמה בני אדם שאין להם בתים ואין בידם לקיים המצוה.

(c)

Answer #2: And also on account of the fact that there are many people who do not have homes, and who cannot therefore fulfill the Mitzvah (note this also answer the Kashya on Lulav and Sukah).

וטעם ראשון ניחא...

(d)

Opting for Answer #1: The first reason however, is more correct ...

דלא תיקשי ליה מזוזה.

(e)

Reason: In order to avoid a Kashya on Mezuzah.

ועוד יש לפרש דאין שייך לתקן לרואה ברכה שאין העושה מברך.

(f)

Reinstating Answer #2: One can also explain that it is not logical to institute for someone who merely sees a B'rachah that the person who performs the Mitzvah himself does not recite.

46b----------------------------------------46b

6)

TOSFOS DH ESROG BA'SHEVI'I ASUR

תוס' ד"ה אתרוג בשביעי אסור

(Summary: Tosfos clarifies the statement and reconciles Rebbi Chanina (in the previous Perek) with this Sugya and with the Mishnah there.)

אפילו לאחר שיצא בו, כמו שמפרש -ד'לכולי יומא אתקצאי' ...

(a)

Clarification: Even after he has been Yotzei, as the Gemara explains - since 'It has been designated for the whole day' ...

ואפי' לריש לקיש דאמר 'בשביעי מותר' ,היינו לבתר דנפק ביה ...

1.

Clarification (cont.): And even according to Resh Lakish who permits it on the seventh day, that is only after he has been Yotzei ...

כדאמרינן 'למצותה אתקצאי' .

2.

Reason: As the Gemara says 'It has been designated for its Mitzvah'.

ותימה, ר' חנינא דאמר פרק לולב הגזול (לעיל דף לו:) ד'מטביל ביה ברישא והדר נפיק ביה' ,כמאן, דלא כרבי יוחנן ולא כריש לקיש?

(b)

Question: Like whom does Rebbi Chanina hold, when in Perek Lulav ha'Gazul (above, Daf 36b) the Gemara relates how he first ate some of it and was then Yotzei with it, which is neither like Rebbi Yochanan nor Resh Lakish?

וי"ל, כיון דלא אכל ליה כוליה, ומשייר בה כשיעור דמצי נפיק ביה, שרי אפי' לר' יוחנן.

(c)

Answer: Since he did not eat all of it, but left over sufficient with which to be Yotzei, it is permitted even according to Rebbi Yochanan.

ואע"ג דממה נפשך נאסרה כולה ביום ראשון, דחסר כל שהוא פסול ...

(d)

Implied Question: Despite the fact that Mah Nafshach it is entirely forbidden on the first day, when it is Pasul even if only a minimal amount is missing.

דלמא רבי חנינא הפריש כולה ליום ראשון ומקצתה לשאר הימים...

(e)

Answer: Perhaps Rebbi Chanina designated all of it for the first day and some of it for the remaining days ...

מידי דהוה אז' אתרוגין לשבעת הימים, דלקמן בשמעתין.

(f)

Precedent: Similar to the case of 'Seven Esrogim for seven days', cited later in the Sugya.

ואע"ג דתנאי דמהני בסוכה ...

(g)

Implied Question: And even though a T'nai is effective by Sukah ...

לא מהני אלא באומר 'איני בודל מהן כל בין השמשות' ,כדאיתא פרק המביא כדי יין (ביצה דף ל:)...

1.

Implied Question (cont.): That is only if he says 'I do not separate from them the entire Bein ha'Shemashos', as the Gemara explains in Perek ha'Meivi Kadei Yayin (Beitzah, Daf 30b) ...

והכא ביום ראשון ממה נפשך בודל מכולן...

2.

Implied Question (concl.): And in the current case, Mah Nafshach he separates from all of them ...

הא אמרינן התם 'אתרוג דמפסקי לילות מימים, כל חד וחד באנפי נפשיה, סוכה דלא מפסקי לילות מימים, כולה כחד יומא אריכתא דמי.

(h)

Answer: The Gemara explains there that 'Esrog, by which the nights separate the days, each day is independent, whilst Sukah, where they do not, it is considered as if it is one long day ...

והיה ר' חנינא מתנה כוליה ביום ראשון, ובשאר הימים אינו בודל ממקצתו בבין השמשות שלהן.

1.

Answer (cont.): And Rebbi Chanina stipulated all of it on the first day, and on the other days, he did not separate from it on their respective Bein ha'Shamashoses.

ומיהו קשה, דלעיל פרק לולב הגזול (דף לח.) גבי 'מי שבא בדרך ואין בידו לולב' ,דקתני 'לכשיבא לביתו יטול על שולחנו' ...

(i)

Introduction to Question: Earlier, in Perek Lulav ha'Gazul (Daf 38a) in connection with 'Somone who arrives from a journey and who has no Lulav, the Mishnah rules that 'When he arrives home he should take it at his table' ...

משמע בגמרא דמפסיק סעודתו בשביל לולב- וכל שכן שלא יתחיל...

1.

Introduction to Question (cont.): The Gemara implies that he must break his meal on account of the Lulav - how much more is he not permitted to begin eating ...

א"כ, רבי חנינא היכי מטביל בה ברישא?

2.

Question: So how could Rebbi Chanina eat from the Esrog first?

וצריך לומר דהכי קאמר מטביל בה היום ונפיק בה למחר.

(j)

Answer: We are therefore forced to explain that what it means is that he ate from it today and was Yotzei with it on the following day.

7)

TOSFOS DH TINOKOS IN GEDOLIM LO

תוס' ד"ה תינוקות אין גדולים לא

(Summary: Tosfos refers to his explanation in the Mishnah.)

פירושו במתניתין.

(a)

Reference: Tosfos already explained it in the Mishnah.

8)

TOSFOS DH D'I ISRAMI LEIH SE'UD'SA

תוס' ד"ה דאי איתרמי ליה סעודתא

(Summary: Tosfos discusses the difference between Sukah and Esrog (which is Muktzah) and as to why the Gemara needs to come on to the S'vara of 'I Isrami leih Se'udasa'.)

אע"ג דאתרוג נמי מוקצה בין השמשות מטעם ספק יום...

(a)

Implied Question: Even though an Esrog too, is Muktzah during Bein ha'Shamashos since it is Safek Yom ...

לא קשיא מידי ,כדפירשתי פ"ק (דף י: ושם בד"ה עד) גבי 'עיטרה בקרמים'

(b)

Answer: This is not a Kashya at all, as Tosfos pointed out in the first Perek (Daf 10b, DH 'Ad').

וא"ת, ולמה לי טעמא ד'אי איתרמי ליה סעודתא' ,תיפוק ליה דאסור משום איסור סתירת אהל?

(c)

Question: Why do we need the reason of 'I Isramei leih Se'udasa', why is it not Asur anyway due to the Isur of S'tiras Ohel (demolishing)?

וי"ל, דאיצטריך למיסר בשמיני אפי' נפלה בחול המועד, הואיל ואתקצאי לשבעה, ואפילו בין השמשות מחמת דהוה אכיל בה אם היתה קיימת...

(d)

Answer #1: One needs to forbid it on the eighth day even where it fell down on Chol ha'Mo'ed, since it was designated for seven days, including Bein ha'Shemashos, since he would eat there if it was standing

וכולה כחד יומא כדפריש' ,כיון דלא מפסקי לילות מימים

1.

Answer #1 (cont.): And it is all considered like one day, as Tosfos explained earlier - seeing as the nights do not divide the days.

א"נ, לענין נויי סוכה דאין בהם משום סתירת אהל.

(e)

Answer #2: Alternatively, with regard to the Sukah decorations, which are not subject to S'tiras Ohel.

9)

TOSFOS DH ESROG AFILU BA'SHEMINI ASURAH

תוס' ד"ה אתרוג אפילו בשמיני אסורה

(Summary: Tosfos explains why this is.)

דגזר אתרוג אטו סוכה, כדפרישית פ"ק גבי 'עיטרה בקרמים.'

(a)

Reason: Since he (Levi) decrees Esrog because of Sukah, as Tosfos explained in the first Perek (Daf 10b, DH 'Ad Motza'ei').

10)

TOSFOS DH DI'YENUKA MIKNA KANI AKNUYI LO MAKNI

תוס' ד"ה דינוקא מקנא קני אקנויי לא מקני

(Summary: Tosfos points out that a Katan and a Shoteh are different in this regard.)

לא דמי ל'בר שטיא' דפ' ארבעה אחין (יבמות דף לא.), דאמרינן כשהוא שוטה זבן כשהוא שוטה זבין ...

(a)

Implied Question: It is not comparable to 'bar Shatya', in Perek Arba'ah Achin (Yevamos, Daf 31a), where the Gemara rules that 'He both purchased it and sold it when he was a Shoteh ...

דשוטה גרע, ולא קני מקני.

(b)

Answer: Since a Shoteh, who is worse, can neither purchase or sell.

11)

TOSFOS DH SHEMINI SAFEK SHEVI'I ASUR

תוס' ד"ה שמיני ספק שביעי אסור'

(Summary: Tosfos discusses the difference between Eretz Yisrael and Bavel on the one hand, and the eighth and ninth days on the other.)

בארץ ישראל דליכא ספיק' ,לא גזור אטו סוכה ...

(a)

The Eighth Day: They did not decree on acount of Sukah in Bavel in Eretz Yisrael, since there is no Safek ...

אבל בבבל דאיכא ספיקא, אע"ג דלא מברך ביה, גזור אטו סוכה.

1.

The Eighth Day (cont.): Whereas in Bavel, where there is, they did, even though one does not recite a B'rachah.

אבל תשיעי ספק שמיני לא גזור אתרוג אטו סוכה.

2.

The Ninth Day: On the ninth day Safek eighth day however, they did not decree Esrog on account of Sukah (in Bavel either).

OTHER D.A.F. RESOURCES
ON THIS DAF