1)

TOSFOS DH MISHUM D'HAVAH LEIH MITZVAH HA'BA'AH B'AVEIRAH

תוס' ד"ה משום דהוה ליה מצוה הבאה בעבירה

(Summary: Tosfos reconciles this with the Beraisa in 'Lulav va'Aravah', and clarifies when it is considered a 'Mitzvah ha'Ba'ah ba'Aveirah' and when it isn't.)

והדתניא לקמן פ' לולב וערבה (ד' מג.) "לכם" ,'משלכם, להוציא את השאול ואת הגזול' ...

(a)

Implied Question: When the Befraisa later in Perek Lulav va'Aravah (Daf 43a) Darshens "Lachem", 'to preclude an Esrog that is borrowed or stolen' ...

משום שאול איצטריכא, דבלאו "לכם" נפקא לן גזול משום 'מצוה הבאה בעבירה' .

1.

Answer: The Pasuk is needed for a borrowed one, since we learn a stolen one with out "Lachem", since it is 'a Mitzvah ha'Ba'ah ba'Aveirah'.

דאע"ג דקרא גבי קרבן כתיב, הוא הדין בכל מצות, דהוי דאוריית' ...

(b)

Clarification: Because even though the Pasuk is written in connection with a Korban, it applies equally to all Mitzvos, since it is d'Oraysa ...

כדמוכח בריש הגוזל קמא (ב"ק ד' צד.) גבי 'הרי שגזל סאה של חיטין וטחנה ואפאה והפריש ממנה חלה, דאין זה מברך אלא מנאץ' .

1.

Source: As is evident at the beginning of 'ha'Gozel Kama' (Bava Kama, Daf 94a) in connection with 'Someone who stole a Sa'ah of wheat, ground it, baked it and separated Chalah from it, this is not a B'rachah but rather makes Hash-m angry'.

וא"ת, לקמן (ד' לא:) דפסלינן לולב של אשרה ושל עיר הנדחת משום ד'מיכתת שיעוריה' ,תיפוק ליה משום 'מצוה הבאה בעבירה' ?

(c)

Question #1: Later (on Daf 31b) the Gemara declares Pasul a Lulav from an Asheirah and from n I ha'Nidachas because 'Its Shi'ur has been cut'; Why not give the reason of "Mitzvah ha'Ba'ah ba'Aveirah'?

ותו אמאי שרינן ד'לאו אשרה דמשה' ?

(d)

Question #2: Furthermore, why does the Gemara there permit an Asheirah that is not from the time of Moshe?

וי"ל, דלא דמי לגזל -דמחמת עבירת הגזל באה המצוה שיוצא בו ...

(e)

Answer: Because it is not comparable to theft, where the Mitzvah that he is fulfilling is a direct result of the theft ...

אבל הני אטו מחמת עבירה שנעשית בו, מי נפיק ביה?

1.

Answer (cont.): Can we likewise claim that one is Yotzei the Mitzvah on account of the sin?

ומיהו יש ספרים דגרסי' לקמן (ד' לה.) א'מתני' דאתרוג של אשרה 'מ"ט? משום דהוה ליה "מצוה הבאה בעבירה'? "

(f)

Question: Some Sefarim however later (on Daf 35a), have the text in connection with the an Esrog of an Asheirah in the Mishnah 'Why is that? Because it is a "Mitzvah ha'Ba'ah ba'Aveirah"?

וגירסא משובשת היא, אלא טעמא משום ד'מיכתת שיעוריה' ,דאתרוג נמי בעי שיעור כאגוז או כביצה.

(g)

Answer: This is an erroneous text however, and the real reason is because 'Its Shi'ur has been cut', seeing as an Esrog too, requires the Shi'ur of a wallnut or of an egg.

דאף על גב דאמרינן לקמן (ד' לא:) טעמא 'משום דלא גמר פירא' ...

(h)

Implied Question: And even though the Gemara later (on Daf 31b) attributes the reason (for the P'sul) to the fact that 'the Esrog is not yet fully-grown' ...

מכל מקום בעינן דמינכר לקיחתה, דמהאי טעמא פסלינן לקמן (ד' לה.) פלפלין.

(i)

Answer: Nevertheless it must also be recognizable when it is taken, which is the reason that the Gemara later (on Daf 35a) invalidates peppers.

ומיהו תימה בפרק כל שעה (פסחים ד' לה:) דתניא 'אין יוצא ידי מצה בטבל' -ודריש ליה מקרא...

(j)

Question: The question remains however that in Perek Kol Sha'ah (Pesachim, Daf 35a) the Beraisa which declares not Yotzei somebody who eats Matzah of Tevel - learns it from a Pasuk ...

תיפוק ליה משום 'מצוה הבאה בעבירה' דקא אכיל איסורא ונפיק ידי מצה?

1.

Question (cont.): Why does not ascribe it to 'Mitzvah ha'Ba'ah ba'Aveirah', since he is Yotzei the Mitzvah through the performance of an Aveirah (See Mesores ha'Shas)?

2)

TOSFOS DH KI YAKRIV MI'KEM AMAR RACHMANA V'LA'AV DIDEIH HU

תוס' ד"ה כי יקריב מכם אמר רחמנא ולאו דידיה הוא

(Summary: Tosfos reconciles this with Sugyos in Bava Kama and in Chulin.)

תימה, דבמרובה (ב"ק ד' סו:) ממעט 'גזול' מדכתיב "קרבנו" ,והכא ממעט ליה מדכתיב "מכם" ?

(a)

Question #1: The Gemara in 'Merubeh' (Bava Kama, Daf 66b), precludes 'Gazul' because the Torah writes "Korbano", whereas here it precludes it from "Lachem"?

ואע"ג דאיכא דמוקי לה התם בגזל קרבן דחבריה, מ"מ קשה למאן דלא מוקי ליה הכי?

1.

Refuted Answer: And even though there is an opinion there that establishes the Gemara by someone who steals his friend's Korban, the Kashya remains according to those who do not?

ועוד קשה, דהתם משמע דלפני יאוש לא צריך קרא, דדריש "קרבנו" ,'ולא הגזול' -וקאמר 'ה"ד? אילימא לפני יאוש, למה לי קרא' ?

(b)

Question #2: Furthermore, the Gemara there implies that before Yi'ush does not require a Pasuk, since it Darshens "Korbano", 'and not Gazul' , and on the question how it spesasks, it comments 'If it is before Yi'ush, why would one need a Pasuk?'

ועוד קשה, דהא "מכם" דרשינן בפ"ק דחולין (ד' ה. ושם) "מכם" ' ,ולא כולכם -להוציא את המומר; "מכם" , 'בכם חלקתי ולא באומות' ?

(c)

Question #3: Moreover, the Gemara in the first Perek of Chulin (Daf 5a & 5b) Darshens "Mikem", 've'Lo Kulchem' - to preclude a Mumar (an apostate): "Mikem", 'ba'chem Chilakti, ve'Lo be'Umos'?

ואע"פ שיש לומר דרישא דקרא מייתי הכא, ומ"קרבנכם" דסיפא דקרא קא דריש -כמו שמפר"ת גבי "לא תתחתן," דסוף 'האומר' בקדושין (ד' סח: ושם)...

(d)

Refuted Answer: And even though one could say that the Gemara here cites the beginning of the Pasuk, and it is actually learning from "Korbanchem" at the end of the Pasuk - as Rabeinu Tam explains in connection with "Lo Sischaten" at the end of 'ha'Omer' (Kidushin, Daf 68b & 69a) ...

לא משמע כן כלל?

1.

Refutation: This is not at all implied!

וי"ל, דהא דקאמר במרובה 'לפני יאוש למה לי קרא'? משום דלפני יאוש אין יכול להקדיש, והרי הוא חולין...

(e)

Answer: When the Gemara in 'Merubeh' asks why before Yi'ush needs a Pasuk, it is because before Yi'ush it is not possible to declare the animal Hekdesh, and it remains Chulin ...

כדאמרינן 'גזל ולא נתיאשו הבעלים, שניהם אינם יכולים להקדיש, ד"איש כי יקדיש את ביתו" אמר רחמנא, מה ביתו ברשותו שלו... , ' כדאי' במרובה (ב"ק דף סח:) ...

1.

Source: As the Gemara rules - 'Someone who steals prior to Yi'ush, neither is able to declare (the animal) Hekdesh, since the Torah writes "A man who is Makdish his house"; just as his house belongs to him ... ', as the Gemara states there (Daf 68b) ...

ואפילו מאן דפליג, לא פליג אלא בבעלים, אבל בגזלן גופיה, מודה דאין יכול להקדיש.

2.

Source (cont.): And even those who argue, only argue with regard to the owner, but as far as the Gazlan himself isw concerned, he concedes that he is not able to declare it Hekdesh.

והא דמייתי הכא קרא ד"מכם" ,אע"ג דמ"ביתו" נפקא ...

(f)

Implied Question: And the reason that it cites here the Pasuk "Mikem", even though he learns it from "Beiso" ...

אורחא דגמרא בהכי...

1.

Answer: This is the way of the Gemara ...

דמייתי "מכם" משום דאי לא כתיב "ביתו" ,הוה מוקמינן "מכם" להך דרשה ...

2.

Answer (cont.): That it cites "Mikem" because had the Torah not written "Beiso", we would have established "Mikem" for that D'rashah ...

אבל השתא דכתיבי הני קראי, אייתר ליה "מכם" להוציא את המומר ול'בכם חלקתי' .

3.

Answer (concl.): However, now that the Torah writes both these Pesukim, "Mikem" is superfluous, to learn from it 'Mumar' and 'Bachem Chilakti ... '

ודכוותה אשכחן פרק אחד דיני ממונות (סנהדרין ד' לד: ושם) דדרשי' 'נגעים ביום' מדכתיב "וביום הראות בו... "

(g)

Precedent #1: Similar to this we find in Perek Echad Dinei Mamonos (Sanhedrin, Daf 34a & 34b) where it Darshens 'Nega'im by day' from the Pasuk "u've'Yom Hera'os bo" ...

ובפ"ק דמועד קטן (ד' ח.) מוקי לה ל'חתן' - ד'יש יום שאתה רואה ויש יום שאין אתה רואה' ...

1.

Precedent #1 (cont.): Whereas in the first Perek of Mo'ed Katan (Daf 8a) it establishes it with regard to sa Chasan - that there are days that one examines and days that one doesn't

ו'ביום' נפקא לן מדכתיב "כנגע נראה לי" ,'ולא לאורי' .

2.

Precedent #1 (concl.): And 'by day', the Gemara learns from"ke'Nega Nir'ah Li" , 've'Lo le'Ori'.

וכן בשילהי פרק שני דמגילה (ד' כ. ושם) ד'לא מוהלין אלא ביום' דכתיב "ביום השמיני" ...

(h)

Precedent #2: And similarly in the second Perek of Megilah (Daf 20a & 20b) where the Gemara learns that one may only circumcise by day', because the Torah writes "ba'Yom ha'Shemini" ...

ובפרק ר"א דמילה (שבת ד' קלב.) מוקי ליה "ביום" ,'אפילו בשבת' ; ו'לילה' ממעט מדכתיב "בן שמונת ימים" .

1.

Precedent #2 (cont.): Whereas in Perek Rebbi Eliezer de'Milah (Shabbos, Daf 132a) the Gemara learns "ba'Yom", 'even on Shabbos', and it precludes 'nighttime' from the Pasuk "ben Shemonas Yamim".

ועוד איכא דכוותייהו בדוכתי טובא.

(i)

Conclusion: And there are many such examples throughout Shas.

3)

TOSFOS DH HA KANYEIH B'YI'USH

תוס' ד"ה הא קנייה ביאוש

(Summary: Tosfos reconciles this Sugya with the Sugya in Merubeh and elaborates.)

וקרינא ביה "לכם" ,'משלכם' ...משמע דקסבר ר' יוחנן 'יאוש כדי קנה' .

(a)

Clarification: And it therefore falls under the category of "Lachem", 'mi'she'Lachem'. This implies that Rebbi Yochanan holds 'Yi'ush is Koneh'.

וקשה, דבמרובה (ב"ק ד' סח:) קאמר ר' יוחנן ד'תשלומי ארבעה וחמשה חיוביה בין לפני יאוש בין לאחר יאוש... '

(b)

Question #1: According to Rebbi Yochanan in Merubeh (Bava Kama, Daf 68b), the Chiyuv to pay four or five times (for Shechting or selling a stolen animal) applies both before and after Yi'ush ...

ואי יאוש קני, אמאי חייב, שלו הוא טובח שלו הוא מוכר?

1.

Question #1 (cont.): And if Yi'ush would acquire, why would he be Chayav, seeing as is Shechting or selling what belongs to him?

דכי האי גוונא דייק התם, לעיל (דף סז:) רב ששת א'מילתיה דרב -דקאמר 'כי ניים ושכיב רב אמר להא שמעתא! '

2.

Precedent: Since Rav Sheishes there (earlier on Daf 67b) asked the same question on Rav, when he exclaimed 'Rav must have been asleep when he made this statement!'

ועוד, דבהגוזל בתרא (שם דף קטו.) שמעינן בהדיא לר' יוחנן משמיה דר' ינאי ד'שינוי רשות ואח"כ יאוש, לא קני' ?

(c)

Question #2: Moreover, Rebbi Yochanan, in 'ha'Gozel Basra' (Ibid, Daf 115a) in the name of Rebbi Yanai specifically states that 'Shinuy R'shus followed by Yi'ush is not Koneh'?

ויש ספרים דגרסינן הכא 'הא קנייה' ,ותו לא.

(d)

Answer #1: Consequently, there are some texts that read 'ha'Kanyeih', and no more.

ואפילו גרסינן 'ביאוש' ,יש לפרש דהכי קאמר 'הא קנייה ביאוש ושינוי השם' ...

1.

Answer #2: But even if the text adds the word 'be'Yi'ush', one can explain it to mean 'with Yi'ush and Shinuy ha'Shem' ...

כדאמרינן ב'מרובה' (שם דף סז.) 'הגנב והגזלן הקדשן הקדש' ,ואפילו למאן דאמר 'יאוש לא קני,' משום דהא איכא יאוש ושינוי השם -מעיקרא חולין והשתא הקדש.

2.

Source: Like the Gemara says in 'Merubeh' (Ibid., Daf 67a) 'The Hekdesh of a Ganav and of a Gazlan is valid'.

וא"ת, א"כ, מאי פריך התם אביי לרבה דאמר 'יאוש קני' מדכתיב "קרבנו" ' ,ולא הגזול' ?

(e)

Question #1: In that case, why did Abaye ask Rabah that 'Yi'ush is Koneh' - since the Torah writes "Korbano", 've'Lo ha'Gazul'?

ואמאי דחיק לשנויי 'דגזל קרבן דחבריה' ,הא ממה נפשך התם קני, דאיכא יאוש ושינוי השם...

1.

Question #1 (cont.): And why did Rabah 'push' to establish it where he stole his friend's Korban? Mah Nafshach, he acquires it there, seeing as there is Yi'ush and Shinuy ha'Shem

ומ"מ מיפסיל להקרבה משום 'מצוה הבאה בעבירה' כדאמרינן הכא?

2.

Question #1 (concl.): And the reason that it is nevertheless Pasul is on account of 'Mitzvah ha'Ba'ah ba'Aveirah', as the Gemara explains here?

וכמו כן קשה בסוף ההיא שמעתתא, דדייק רבא ד'יאוש כדי לא קני' מדכתיב "קרבנו" ,'ולא הגזול' ...ועולא נפקא ליה התם מ'גזול דומיא דפסח' דלית ליה תקנתא?

(f)

Question #2: And one can likewise ask on Rava, who, at the end of the Sugya there (Daf 67a), extrapolates that 'Yi'ush on its own is not Koneh' from "Korbasno", 've'Lo ha'Gazul' ... and on Ula, who learns it from 'Cazul' similar to 'Pise'ach' (lame), which cannot be rectified?

וי"ל, דאם איתא ד'יאוש כדי קני' ,הוי שלו קודם הקדש, ותו לא חשיב 'מצוה הבאה בעבירה' .

(g)

Answer: If Yi'ush on its own would be Koneh, then it would belong to him before he declared it Hekdesh, in which case it would be his before becoming Hekdesh, and it wouold no longer be considered a 'Mitzvah ha'Ba'ah ba'Aveirah'.

וכן מוכח לקמן בשמעתין, גבי אוונכרי 'וליקנינהו בשינוי השם'? ...

1.

Proof: And this is evident later in the Sugya, in connection with those dealers, when it asks 'Why do they not acquire them (the Aravos) with Shinuy ha'Shem?'

משמע דאי קנו ליה, מצו נפקי ביה, ולא חשיב 'מצוה הבאה בעבירה' ...

2.

Proof (cont.): Implying that if they would, they would be permitted to be Yotzei with them, and that it would not be considered a 'Mitzvah ha'Ba'ah ba'Aveirah'.

אבל אי 'יאוש כדי לא קני' ,ועל ידי הקדשן קא קני ליה דאיכא יאוש ושינוי השם השתא, אז חשיב 'מצוה הבאה בעבירה' .

(h)

Answer (cont.): Whereas if 'Yi'ush alone is not Koneh, and they only acquire it because of Yi'ush plus the Shinuy ha'Shem that follows, it would be considered a 'Mitzvah ha'Ba'ah ba'Aveirah'.

ובכולה שמעתין, דלא חשיב 'מצוה הבאה בעבירה' היכא דקני ליה ...

(i)

Implied Question: And when, throughout the entire Sugya, it does not consider it a 'Mitzvah ha'Ba'ah ba'Aveirah' there where he has already acquired it ...

מצינן למימר דמ"מ קני קודם באגידה -אפילו למאן דלא בעי אגד ,הא קני ליה קודם י"ט, דאכתי לא חל חיוב מצוה.

1.

Answer #1: It is possible to say that he acquired it beforehand via the binding, even according to those who maintain that binding is not essential, since he acquired it before Yom-Tov, at a time when the obligation to fulfill the Mitzvah had not yet taken effect.

ואי נמי, אפילו בי"ט ,דלא דמי ל'מקדיש' -דחל קנין והקדש ביחד.

2.

Answer #2: Or even on Yom-Tov, since it is not comparable to 'Makdish', where the Kinyan and the Hekdesh take effect simultaneously (See Maharam).

והא דשמעינן ליה לעולא בהגוזל בתרא (שם דף קיד.) גבי פלוגתא דר"ש ורבנן ב'עורות של גנב ושל גזלן' אי סתם גניבה יאוש בעלים או סתם גזלה קאמר ...

(j)

Implied Question: And when, in 'ha'Gozel Basra (Ibid., Daf 114a), in connection with the Machlokes between Rebbi Shimon and the Rabanan - concerning the skins of a Ganav and a Gazlan Ula, as to whether S'tam Geneivah is Yi'ush Ba'alim or S'tam Gezeilah ...

דקאמר עולא 'מחלוקת בסתם ,אבל בידוע, דברי הכל קני' .

1.

Implied Question (cont.): Ula states that 'Their Machlokes is confined to S'tam, but where it is known (that the owner was Meya'esh), they both agree that he is Koneh' ...

התם איכא יאוש ושינוי השם...

(k)

Answer: That speaks where there was Yi'ush together with Shinuy ha'Shem ...

כדאמרינן בההיא שמעתא דמרובה (שם דף סו:) - ד'מעיקרא קרו ליה "משכא" והשתא קרו ליה "אברזא" .'

1.

Source: As the Gemara says there, in the Sugya in Merubeh (Daf 66b) - 'Initially it was called "a skin", whereas now it is called "a cloth on which one eats".

והא דמשמע בריש 'הגוזל קמא' (שם דף צד.) בההיא ד'גזל סאה' דאף על גב ד'שינוי קונה' ,חשיב 'מצוה הבאה בעבירה' -אף על פי שקנאו בשינוי מעשה קודם שבא לידי חיוב חלה ...

(l)

Implied Question: And when the Gemara at the beginning of 'ha'Gozel Kama' (Ibid., Daf 94a), in the case of 'Someone who stole a Sa'ah' implies that even though Shinuy is Koneh, it is considered a 'Mitzvah ha'Ba'ah ba'Aveirah' - in spite of the fact that he acquired it with a Shinuy Ma'aseh before it had reached the stage of Chiyuv Chalah ...

התם דיחויא בעלמא הוא.

(m)

Answer #1: That is merely a rejection (not a genuine answer).

אי נמי, שאני ברכה, דאיכא נמי הזכרה לשם שמים.

(n)

Answer #2: Alternatively, it is different when it concerns a B'rachah, since it also involves mentioning Hash-m's Name.

ולפי שיטה זו ,יש ליישב סוגיא דהניזקין (גיטין דף נה.) דאמר עולא 'דבר תורה בין נודעה בין לא נודעה, אינה מכפרת' ,וסוגיא ד'הגוזל בתרא' וסוגיא ד'מרובה' .

(o)

Conclusion: With this explanation one can also resolve the Sugya in 'ha'Nizakin' (Gitin, Daf 55a), where Ula says 'Whether it (a stolen Chatas) is known or not, it does not atone', as well as the Sugya in 'ha'Gozel Basra' and in 'Merubeh'.

ור"ת מפרש בענין אחר משום קשיא דעולא א'דעולא.

(p)

Alternative: Rabeinu Tam explains it differently, due to the Kashya from Ula on to Ula.

והרבה הארכתי במרובה ובפרק הניזקין (שם דף נה.).

(q)

Reference: Tosfos dwelt at length on this matter in 'Merubeh' (Daf 57a DH 'Amar') and in Perek ha'Nizakin (Ibnid., Daf 55a

4)

TOSFOS DH MI'TOCH SHE'YOTZEI B'SHA'UL YOTZEI B'GAZUL

תוס' ד"ה מתוך שיוצא בשאול יוצא בגזול

(Summary: Tosfos clarifies Shmuel's opinion.)

הכא דווקא שהוא מדרבנן, לא חייש א'מצוה הבאה בעבירה.

(a)

Clarification: Exclusively here, where it is only mi'de'Rabanan, Shmuel is not concerned about 'Mitzvah ha'Ba'ah ba'Aveirah.

30b----------------------------------------30b

5)

TOSFOS DH V'KARKA EINAH NIGZELES

תוס' ד"ה וקרקע אינה נגזלת

(Summary: Tosfos discusses at length the views of both the Bavli and the Yerushalmi regarding this statement.)

כלומר אינה קנויה לגזלן בשום יאוש ...

(a)

Clarification: In other words, the Gazlan does not acquire it via Yi'ush in any form ...

דלעולם היא בחזקת בעלים, דמקראי נפקא לן בהגוזל בתרא (ב"ק דף קיז: ושם) כדפירש בקונטרס; והדין עמו...

1.

Clarification (cont.): Since it is always in the Chazakah of the owner, as we learn from Pesukim in 'ha'Gozel Basra' (Bava Kama, Daf 117b & 118a), as Rashi explains - and he is right ...

דאי יאוש מועיל בקרקע, מאי נפקא ליה מינה במאי דאינה נגזלת ?אי קודם יאוש אפילו היתה נגזלת, לא קני, ואי לאחר יאוש, הרי קונה ביאוש?

2.

Clarification (concl.): Because if Yi'ush would be effective by Karka, what difference would the fact that it cannot be stolen make? Before Yi'ush, he would not acquire it even if it could be stolen; after Yi'ush, he would acquire it with Yi'ush?

וכן מוכח בשמעתין גבי פלוגתא דר' אליעזר ורבנן, דפליגי בסוכה גזולה -דמכשרי רבנן משום ד'קרקע אינה נגזלת' והויא ליה סוכה שאולה- ואדם יוצא ידי חובתו בסוכתו של חבירו...

(b)

Proof: And this is also clear from our Sugya, (Daf 31b) regarding the Machlokes Rebbi Eliezer and the Rabanan. who atgue over a stolen Sukah, which the Rabanan declare Kasher because 'Karka Einah Nigzeles', and it is a borrowed Sukah - and one is Yotzei in one's friend's Sukah ...

והשתא אי לפני יאוש, הא אפילו מטלטלין אין נגזלין. אלא ודאי לאחר יאוש.

1.

Proof (cont.): Now if this is speaking before Yi'ush, even Metalt'lin cannot be stolen! It must therefore be speaking after Yi'ush.

ומיהו אין משם ראיה -דאם היתה סוכה מטלטלין, כגון שהוציאו מסוכתו שבראש העגלה ובראש הספינה ,לא היה יוצא בה בין קודם יאוש בין לאחר יאוש ...

2.

Refutation: One cannot bring a proof from there however - because if the Sukah was Metalt'lin, such as where he forced him out of a Sukah that was built atop a wagon or a boat, he would not be Yotzei either before Yi'ush or after Yi'ush ...

משום דממעטי' בפרק הישן (דף כז:) מדכתיב "לך" גבי סוכה" - לך" ,'להוציא את הגזולה' ,ולפני יאוש נמי לא חשיבא כשאולה, דמטלטלין הנגזלין לאו ברשות בעלים קיימי...

3.

Refutation (cont.): Since we preclude it in Perek ha'Yashein (earlier, on Daf 27b), since the Torah writes "L'cha" in connection with Sukah - "L'cha" to preclude a stolen one, and before Yi'ush too, it is not considered borrowed, since stolen Metalt'lin are not in the owner's R'shus ...

אבל קרקע בחזקת בעליה עומדת.

4.

Refutation (concl.): Whereas Karka does.

ויש לדקדק מהא דתניא בחזקת הבתים (ב"ב דף מג:) 'מכר לו )את ה(בית מכר לו שדה, אין מעיד לו עליה; מכר לו פרה מכר לו טלית, מעיד לו עליה' ...

(c)

Question: The Beraisa in 'Chezkas ha'Batim' (Bava Basra, Daf 43b) states If he sold him a house or a field, he is not permitted to testify on it on his behalf; But if he sold him a cow or a Tallis, he is' ...

ומוקי לה ב'ראובן שגזל שדה משמעון ומכרה ללוי, ואתא יהודה וקמערער -דלא ליזיל שמעון לאסהודי ללוי, דניחא ליה דהדרא ...

1.

Question (cont.): And the Gemara establishes the case where Reuven sold Levi the field that he stole from Shimon, and Yehudah then claims that field is his' - Shimon cannot now go and testify on behalf of Levi, since he wants the field to revert to him.

אבל פרה וטלית לא הדרי, דהוי יאוש ושינוי רשות ...

2.

Question (cont.): Whereas a cow and a Tallis will not revert to him anyway, seeing as it Yi'ush together with Shinuy R'shus

משמע בהדיא דבקרקע לא מהני יאוש?

3.

Question (concl.): Clearly implying that Yi'ush is not effective by Karka?

וכי תימא משום דקא סבר 'יאוש כדי לא קני' ,ושינוי רשות לא שייך בקרקע ...

(d)

Refuted Answer: And if one wants to answer because he holds that 'Yi'ush alone is not Koneh', and Shinuy R'shus is not applicable to Karka ...

הא טעמא ד'יאוש לא קני' משום דבאיסורא אתא לידיה, כדמפרש במרובה (ב"ק דף סו.) ...

1.

Refutation: The reason that 'Yi'ush is not Koneh' is because it came to his hand be'Isur, as the Gemara explains in 'Merubeh' (Bava Kama, Daf 64a) ...

והכא גבי קרקע נמי כבר נתיאש קודם שהחזיק בה הלוקח כמו גבי פרה וטלית.

2.

Refutation (cont.): Whereas here with regard to Karka, the owner was already Meya'esh before the purchaser received it, just as he did by the cow and the Tallis.

ובירושלמי דכלאים סוף פרק שביעי משמע דיש יאוש לקרקע ...

(e)

Yerushalmi, Explanation #2: The Yerushalmi at the end of the seventh Perek of Kil'ayim implies that Karka is subject to Yi'ush ...

דפריך 'ויש קרקע נגזלת? א"ר לוי "אעפ"כ יש יאוש לקרקע" . '

1.

Yerushalmi, Explanation #2: When, in answer o the question that Karka cannot be stolen, Rebbi Levi answers that nevertheless Karka is subject to Yi'ush.

ומיהו יש ליישב דלעולם 'אין יאוש' ,ולאיסור דרבנן משום כלאים איירי...

(f)

Refutation: It is possible however, to answer that really it is not subject to Yi'ush, and it is referring to an Isur de'Rabanan concerning Kil'ayim ...

דתנן התם (פ"ז מ"ו) 'האנס שזרע את הכרם ויצא מלפניו, קוצרו ואפילו במועד...

1.

Mishnah, Kil'ayim: Because the Mishnah says there (in Kil'ayim, 7:6) 'An Anas (someone who steals) someone's vineyard, plants seeds in it and goes away, the owner harvests it even on Chol ha'Mo'ed.

עד כמה יהא נותן לפועלים? עד שליש; יתר מכאן, קוצרו כדרכו והולך אפילו לאחר המועד...

2.

Mishnah, Kil'ayim (cont.): Up to how much must he pay the laborers? Up to a third; More than that, he harvests it normally even after Yom-Tov. From which point on is he called an 'Anas' (for the Isur Kil'ayim to take effect)? ...

מאימתי נקרא אנס? משישקע' .

3.

Mishnah, Kil'ayim (concl.): From which point on is he called an 'Anas' (for the field to considered his, for the Isur Kil'ayim to take effect)? From the time that people forget who the original owner was'.

ואמרינן עלה בגמרא דירושלמי 'אבא בר יעקב בשם ר' יוחנן כיני מתני' ' -מותר לקוצרו אפילו במועד' .עד כמה יהא נותן לפועלים? עד שליש. רב הונא ורב ששת, חד אמר "עד שליש לשכר" ;וחד אמר "עד שליש לדמים" ...

(g)

Yerushalmi, Text: The Yerushalmi comments 'Aba bar Ya'akov in the name of Rebbi Yochanan interprets the Mishnah - 'He is permitted to harvest it even on Chol ha'Mo'ed. Up to how much must he pay the laborers (to remove the Kil'ayim)? Up to a third. Rav Huna and Rav Sheishes argue - one of them says up to a third more than the regular rate; the other, uo to a third of the value of the grapes and the produce' ...

'מאימתי נקרא אנס? משישקע' - 'א"ר אחא "נשתקעו הבעלים ולא נתיאשו, אסורין דבר תורה ;נתיאשו הבעלים ולא נשתקעו, אסורין מדברי סופרים...

1.

Yerushalmi, Text (cont.): 'From when is he called an Anas? From the time that people forget who the original owner was' - 'Rebbi Acha said "From the time the owner is forgotten, but the owner has not yet been Meya'esh, they are Asur min ha'Torah; If the owner has been Meya'esh, but the has not been forgotten, they are Asur mi'de'Rabanan ...

ויש קרקע נגזלת? א"ר לוי "אעפ"כ יש יאוש לקרקע" , ' עד כאן ירושלמי.

2.

Yerushalmi, Text (cont.): Can Karka be stolen? Nevertheless, Karka is subject to Yi'ush'. Up to here is the wording of the Yerushalmi.

והכי פירושו' :מותר לקוצרו אפילו במועד' -דמלאכה אסורה חוץ מדבר האבד.

(h)

Explanation #1: One may harvest it even on Chol ha'Mo'ed' - On which Melachah is forbidden, other than where it will entail a loss'.

'שוכר פועלים' -אפילו דרך פרסום.

1.

Explanation #1 (cont.): "He hires laborers' - Even if it means publicizing.

'וקוצר' -ובזריעת האנס לא נאסר הכרם, ד'אין אדם אוסר דבר שאינו שלו' .

2.

Explanation #1 (cont.): And he harvests' - The vineyard did not become Asur as a result of the Anas' having planted Kil'ayim, because 'A person cannot render forbidden something that is not his'.

'ונותן לפועלים עד שליש לשכר' -היינו שמרבה להם בשכירות שליש יותר ממה שהיה ראוי ליתן להם, כדאמר רב הונא בפ"ק דב"ק (דף ט. ושם) 'במצוה עד שליש' .

3.

Explanation #1 (cont.): And he must pay the workers up to a third of the 'S'char' - This means that he increases their wages by a third of what he would normally have had to pay them ... as Rav Huna says in the fi rst Perek of Bava Kama (Daf 9a & 9b) 'Regarding a Mitzvah, ap to a third'.

ומאן דאמר 'לדמים' -היינו שנותן להם שליש שויים של כל הפירות, אבל יתר מכאן לא יוסיף.

4.

Explanation #1 (cont.): And the opinion that says 'A third of the value' - that means he pays them a third of the total value of all the fruit; more than that, he is not obligated to pay.

'וקוצר כדרכו' -ולא ישכור אפילו לאחר המועד.

5.

Explanation #1 (cont.): 'He harvests himself - and is not obligated to hire laborers even after Yom-Tov.

'מאימתי נקרא שם אנס - 'על הכרם ליחשב כשלו, שיאסר בזריעתו?

6.

Explanation #1 (cont.): 'When is he called an "Anas" ' - Over the vineyard to be considered his, that it should become Asur when he plants in it?

'משישקע שם בעלים ממנו' -ונקרא על שם האנס, ואע"פ שלא נתיאשו הבעלים -דלא אמרו 'ווי ליה לחסרון כיס' ,דאנן סהדי דמיאשי ...

7.

Explanation #1 (cont.): 'From the time that people forget who the owner was' - and it becomes known as the Anas's, even though the owner has not yet been Meya'esh from it ... i.e. that he did not verbally bemoan his loss, at which point we are witnesses that he has despaired from regaining it.

ואפילו אמרי דלא מיאשי ,נעשה כצווח על ספינתו שטבעה בים, ומיתסרא דאורייתא בזריעת האנס...

8.

Explanation #1 (cont.): And evn if he says that he has not given up hope, it is like someone who screams upon hearing that his ship has sunk at sea - and it becomes Asur mi'd'Oraysa when the Anas plants in it.

אבל 'נתיאשו ולא נשתקעו' ,לא מיתסר מדאורייתא, דקרקע אינה נגזלת -אבל מדרבנן אסור.

9.

Explanation #1 (cont.): Whereas if he was Meya'esh but people did not forget the original owner, it is not Asur mi'd'Oraysa, since 'Land cannos be stolen', although mi'de'Rabanan, it is (Asur).

ופריך 'ויש קרקע נגזלת? - 'כלומר לאסור אפילו מדרבנן.

10.

Explanation #1 (cont.): And the Gemara queries this 'Is Karka subject to Gezeilah' - even mi'de'Rabanan?

ומשני ד'יש יאוש' -לאסור מדרבנן משום כלאים, אבל מדאורייתא אין יאוש, מדלא אסור מדאורייתא.

11.

Explanation #1 (cont.): To which it replies 'There is Yi'ush' - to become Asur mi'de'Banan on account of Kil'ayim, though min ha'Torah there is no Yi'ush, seeing as min ha'Torah it is not Asur.

ומיהו היכא דנשתקע שם בעלים, אפילו מדאורייתא יש יאוש, מדהוי איסורו דבר תורה.

12.

Explanation #1 (concl.): But where people forgot who the original owner was, there is Yi'ush even min ha'Torah, seeing as the Isur is min ha'Torah.

ועוד יש לפרש בענין אחר' :שנשתקעו הבעלים ולא נתיאשו, איסורו דבר תורה' -לא מחמת זריעת האנס קאמר, אלא שהלך לו האנס ונשאר הכרם לפני הבעלים, ולא עקרו ממנו הכלאים והוסיף מאתים...

(i)

Explanation #2: An alternative way explanation is: 'From when the people have forgotten who the owner was, but the owner has not yet been Meya'esh, the Isur is min ha'Torah' - not because the Anas planted there, but because he went away, leaving the vineyard to the owner, who did not root out the Kil'ayim, which increased by one two hundredth ...

איסורו דבר תורה מחמת הבעלים שמקיימים כלאים, דדידהו הוי כיון דלא נתיאשו...

1.

Explanation #2 (cont.): Its Isur is min ha'Torah, due to the owner, whose field it still is, seeing as he was not Meya'esh, retaining the Kil'ayim.

אבל 'נתיאשו ולא נשתקעו ,מדרבנן '.

2.

Explanation #2 (concl.): But if the owner would have been Meya'esh, even if the people did not forget the owner, it would be only mi'de'Rabanan.

ואיכא פירכי טובא ללשון זה ,וראשון עיקר.

(j)

Refutation: However there are many Kashyos on this explanation, and the first explanation is the correct one.

ובמסכת ערלה פ"ק תניא בירושלמי בשם ר' שמעון בן אלעזר 'נוטע לרבים חייב -בנוטע בתוך שלו; ברשות הרבים, פטור כגזל קרקע...

(k)

Yerushalmi (Orlah): The Yerushalmi in the first Perek of Orlah quotes a Beraisa in the name of Rebbi Shimon ben Elazar - 'Someone who plants on behalf of the public, is Chayav, if he plants in his own domain; In the R'shus ha'Rabimn, he is Patur, like someone who steals Karka ...

ויש קרקע נגזלת? א"ר הילעי "אע"פ שאין קרקע נגזלת, יש יאוש לקרקע" . '

1.

Yerushalmi (Orlah [cont.]): Since when is Karka subject to theft? Rebbi Hila'i says "Even though it is not, Yi'ush applies to Karka" '.

וכולה מלתא תמוה -דהא מתניתין דהתם קתני 'הגזלן שנטע, חייב' ?

(l)

Question #1: This entire statement is difficult however - since the Mishnah there (1:2) states that 'A Gazlan who plants is Chayav'?

ותו ,מאי קא פריך א'ברייתא 'ויש קרקע נגזלת? 'דמשמע משום דנגזלת ויש יאוש ,פטור מן הערלה?

(m)

Question #2: Moreover, what does the Gemara mean when it queries the Beraisa 'Since when is Karka subject to theft?', implying that because it can be stolen and is subject to Yi'ush it is Patur from Orlah?

אדרבה, מכח זה יש לי לחייב כנוטע לתוך שלו ?

1.

Question #2 (cont.): On the contrary, that is precisely why he ought to be Chayav, like someone who plants in his own field?

ועוד, הא מדמי נוטע ברשות הרבים לגזל קרקע ונטעה, והיינו בלא יאוש -דומיא דרשות הרבים דאין שייך בו יאוש .

(n)

Question #3: Furthermore, it compares someone who plants in the R'shus ha'Rabim to someone who steals Karka and plants in it, which speaks without Yi'ush, like a R'shus ha'Rabimn, to which Yi'ush is not applicable?

ואם [מתקנה] היא דיש יאוש, צריך לאוקמה כשנשתקעו שם הבעלים.

(o)

Answer: And if we can somehow establish it where there is Yi'ush, we will also be forced to establish it where people have forgotten who the owner is (See Maharam).

6)

TOSFOS DH KI GAZ'ZU AVANKRI NAMI NIHAVI YI'USH BA'ALIM B'YADAIHU DIDHU

תוס' ד"ה כי גזזו אוונכרי נמי ניהוי יאוש בעלים בידייהו דידהו

(Summary: Tosfos explains why this is not 'Yi'ush she'Lo mi'Da'as'.)

וא"ת, ההוא 'יאוש שלא מדעת הוא' , דלא ידע ביה נגזל בלוקח, וקיימא לן בריש אלו מציאות (ב"מ דף כב:) ד'יאוש שלא מדעת לא הוי יאוש' ?

(a)

Question: But that is 'Yi'ush she'Lo mi'Da'as', since the owner is unaware of the purchaser, and we rule at the beginning of 'Eilu Metzi'os' (Bava Metzi'a, Daf 22b) that 'Yi'ush she'Lo mi'Da'as is not Yi'ush'?

וי"ל, דלא מיקרי יאוש שלא מדעת אלא היכא דבא לידו קודם שידעו הבעלים שנאבד מהם...

(b)

Answer: It is only called 'Yi'ush she'Lo mi'Da'as' there where the recipient receives the object be

אבל הכא, ידעי בה ונתיאשו מקודם, אלא דאין יאוש לקרקע.

1.

Answer (cont.): But in this case, the owner knew that he lost it and was initially Meya'esh, only Karka is notg subject to Yi'ush.

7)

TOSFOS DH SHINUY HA'CHOZER LI'BERIYASO LO SH'MEIH SHINUY

תוס' ד"ה שינוי החוזר לברייתו לא שמיה שינוי

(Summary: Tosfos explains why he is not Yotzei, even though he is apparently Koneh mi'de'Rabanan.)

ואע"ג דקני מדרבנן...

(a)

Implied Question: Even though he is Koneh mi'de'Rabanan ...

כדאיתא בריש 'הגוזל קמא' (ב"ק דף צג:) ב'גוזל עצים משופין כגון נסרים ועשאן כלים... '

1.

Source: As the Gemara states at the beginning of 'ha'Gozel Kama' (Bava Kama, Daf 93b), in the case where 'Someone stole sharpened wood and made it into vessels' ...

כיון דמדאורייתא לא קני, לא נפיק הכא.

(b)

Answer #1: Since he is not Koneh mi'd'Oraysa, he is not Yotzei here.

ומיהו מ'ההיא סבתא' (לקמן דף לא.) משמע גבי סוכה דנפיק, אע"ג דלא קני אלא מטעם מריש.

(c)

Refutation: From the case of 'that old woman' (later on Daf 31a) it is implied, in connection with Sukah, that one is Yotzei, even though he only acquired it because of 'Takanas Marish' (demolishing the Sukah to return the beam).

אלא יש לתרץ התם משום 'תקנת השבים' ,והכא באגודת לולב בעלמא לא שייך תקנת השבים, דנקיל להתיר אגודו.

(d)

Answer #2: We must therefore say that there (he acquired it because of 'Takanas Marish', whereas here, merely binding the Lulav is not subject to 'Takanas Marish', since it is easy to untie it.

ומה שנקצץ מן המחובר ...

(e)

Implied Question: Nor is the fact that is was cut from its source ...

לא חשיב שינוי מעשה, כיון דלא נשתנה שמו בכך, ד'מעיקרא אסא והשתא אסא'

(f)

Answer: Considered a Shinuy Ma'aseh, since its name has not changed - Before it was called 'Asa', and now it is called 'Asa' too.

כדאשכחן בריש הגוזל קמא (ב"ק דף צו.) 'האי דגזל דיקלא מחבריה וקטליה, אע"ג דשדיא לארעא דידיה, לא קני ...

1.

Proof: As we find at the beginning of 'ha'Gozel Kama' (Bava Kama, Daf 96a) 'Someone who steals a palm-tree from his friend and cuts it down, even though he cast it into his own field, he does not acquire it ...

מאי טעמא? דמעיקרא דיקלא מיקרי והשתא נמי דיקלא מיקרי' ,ואע"ג דפסק לחיותא ...

2.

Reason: Why is that? Because before it was called a palm-tree, and now it is still called a palm-tree' ...

גרע מכחשא דלא הדר או מבהמה והזקינה, דחשיב שינוי אע"ג דלא נשתנה שמם, ומשלם כשעת הגזלה.

(g)

Answer (cont.): And this is worse that 'a permanent weakness' or 'an animal that aged' (Bava Kama, Daf 96b), which are considered a Shinuy even though they did not change their name, and one (therefore) pays their value at the time of the theft.

וכן עצים ושיפן, אבנים וסיתתן, צמר וליבנן בריש הגוזל קמא (שם דף צג:).

1.

Answer (concl.): And the same applies to wood that one sharpened, stones that one cut to shape (Ibid., Daf 93b).

8)

TOSFOS DH V'LIKNE'YUHAH B'SHINUY HA'SHEM

תוס' ד"ה וליקניוה בשינוי השם

(Summary: Tosfos clarifies the differences between Yi'ush S'tam, Shinuy ha'Shem and Shinuy Ma'aseh.)

תימה, הא אמרינן דשינוי מעשה החוזר לברייתו לא שמיה שינוי, והוא הדין בשינוי השם ...

(a)

Question: Has the Gemara not just said that 'Shinuy Ma'aseh that can revert to its original state is not considered a Shinuy'? - and the same applies to Shinuy ha'Shem ...

כדאמרינן במרובה (ב"ק דף סז.) גבי 'מריש' ,דשינוי החוזר לברייתו בשינוי השם לא שמיה שינוי?

1.

Source: As the Gemara says in 'Merubeh' (Bava Kama, Daf 67a) in connection with 'a beam' - that 'A Shinuy that can revert to its original status, with regard to Shinuy ha'Shem, is not considered a Shinuy'?

וי"ל, דפריך הכא אליבא דרב יוסף דמסיק התם שינויא אחרינא.

(b)

Answer #1: The Gemara's question here goes according to Rav Yosef, who gives a different answer there.

ועוד י"ל, בשינוי השם דליכא שינוי מעשה בהדיה לא קני בחוזר לברייתו כמו 'מריש' ,דכמו שהוא בנאו בבירה, לא חשיב שינוי מעשה...

(c)

Answer #2: Alternatively, granted, Shinuy ha'Shem which is not accompanied by a Shinuy Ma'aseh is not Koneh if it can revert to its original status - such as 'the beam', which remains as it was in the building, is not considered a Shinuy Ma'aseh' ...

אבל הכא דאגדו, הרי חשיב שינוי מעשה בהדי שינוי השם, וקני, אע"ג דהדר למלתיה.

1.

Answer #2 (cont.): But here, where he bound it, it is considered a Shinuy Ma'aseh together with the Shinuy ha'Shem, in spite of the fact that it is reversible.

וא"ת, ועוצבא דהתם (דף סו:), כיון דלית בה קיצוע ואין בה אלא מחשבה, א"כ שינוי השם דידיה חוזר לברייתו הוא, ואמאי קני?

(d)

Question: Seeing as the 'Utzba' (cover) there (Daf 66b), is not cut to size and depends on Machshavah alonez, its Shinuy is reversible, why is one Koneh it?

וי"ל, דהתם איכא יאוש בהדי שינוי השם, דהיכא דליכא יאוש, אין מחשבה מטמאתו, כדקתני 'לפי שלא נתייאשו הבעלים' ...

(e)

Answer: Because there, there is Yi'ush together with the Shinuy ha'Shem, because where there is no Yi'ush, Machshavah does not render it Tamei, as the Tana states 'Because the owner has not been Meya'esh' ...

ועדיף שינוי השם החוזר דקני עם יאוש, כדאשכחן גבי עוצבא ,משינוי מעשה החוזר לברייתו -דאפילו עם יאוש לא קני, כדמסיקנא הכא.

1.

Answer (cont.): And Shunuy ha'Shem that is reversible together Yi'ush, as we find by 'Itzba', is better than Shunuy Ma'aseh that is reversible, which is not Koneh even together with Yi'ush, as the Gemara concludes here.

והשתא ניחא הא דקאמרינן התם 'שינוי השם כשינוי מעשה דמי' ...

(f)

Clarification: It now transpires that what the Gemara says there that 'Shinuy ha'Shem is like Shinuy Ma'aseh', makes sense ...

דהיכי דמי להדדי? והלא שינוי מעשה לחודיה בלא יאוש קני ,כדמוכח בכמה דוכתי במרובה (שם דף סו.) ובהגוזל קמא (שם דף צג:) ...

1.

Question: Because how can one (otherwise) compare them, bearing in mind thatShinuy Ma'aseh alone without Yi'ush is Koneh, as is evident in many places - in 'Merubeh' (Ibid., Daf 66a) and in 'ha'Gozel Kama' (Ibid., Daf 93b) ...

ואילו שינוי השם לא קני אלא בהדי יאוש, כדמוכח ההיא דעוצבא?

2.

Question (cont.): Whereas Shinuy ha'Shem is only Koneh together with Yi'ush, as is evident in the case of 'Utzba'?

אלא היינו טעמא משום דעוצבא חוזר לברייתו, אבל היכא דלא הדר, קני לחודיה.

3.

Clarification (cont.): The answer is that 'Utzba' is reversible, but where it is not, it (Shimuy ha'Shem) is Koneh on its own.

דאההיא ד'גנב טלה ונעשה איל, עגל ונעשה שור' פריך התם לעיל (דף סה.) 'וליקנינהו בשינוי השם -ולא יתחייב ארבעה וחמשה' ?

(g)

Proof: As we see in the case of 'Someone who steals a lamb which became a ram, or a calf, into an ox, on which the Gemara asks there (Earlier, on Daf 65a) 'Let him acquire it with Shinuy ha'Shem, in which case he will not be Chayav Arba'ah va'Chamishah?'

ומשני 'שור בן יומו קרוי שור, איל בן יומו קרוי איל- ' משמע דאי לאו הכי, קני בשינוי השם לחודיה.

1.

Proof (cont.): And it answers 'A one-day-old ox is called an ox and a one-day-old ram, a ram - implying that if that was not the case, he would indeed acquire it with Shinuy ha'Shem.

והשתא יש כמה דינים בדבר -דשינוי מעשה שאינו חוזר וכן שינוי השם שאינו חוזר קני מדאורייתא, אע"ג דלא נתייאש ...

(h)

Summary: What emerges is that there are a number of Dinim concerning this issue; a. Shinuy Ma'aseh and Shinuy ha'Shem that are irreversible are Koneh mi'd'Oraysa, even though the owner has not been Meya'esh.

ושינוי מעשה החוזר קונה בלא יאוש מדרבנן, כדמשמע בריש הגוזל קמא (שם דף צד:) -וטעמא משום 'תקנת השבים' .

1.

Summary (cont.): b. Shinuy Ma'aseh that is reversible, acquires without Yi'ush - mi'de'Rabanan, as is implied in ha'Gozel Kama (Ibid., af 94b), on account of 'Takanas ha'Shavim'.

ושינוי השם דהדר למלתיה בלא יאוש, לא קני כלל, חוץ מלענין 'מריש' -משום 'תקנת השבים' -וכל בנין קרקע וכיוצא בו ...

2.

Summary (concl.): c. Shinuy ha'Shem that is reversible is not Koneh at all without Yi'ush, except for 'Marish', which is Koneh on account of Takanas ha'Shavim, and the same applies to other similar building of Karka and the like ...

כדמוכח שמעתא ד'ההיא סבתא' (דף לא.) -דצווחא, אלמא לא נתיאשה, ואמר רב נחמן אין לה אלא דמי עצים.

3.

Proof: As is evident in the Sugya of 'that old woman (later on Daf 31a) - who verbally protested - a sign that she was not Meya'esh, and where Rav Nachman ruled that all she was entitled to was the valuee of the wood.

וא"ת, הא דפריך הכא 'לקנינהו בשינוי השם? 'תקשי ליה א'מתני' ד'לולב הגזול' (לעיל דף כט:)?

(i)

Question: When, when the Gemara asked here why they did not acquire them with Shinuy ha'Shem, did it not ask the same question on the Mishnah of 'Lulav ha'Gazul' (earlier, on Daf 29b)?

וי"ל, דמתני' איכא לאוקמא בשגזלו אגודה, דלית ביה לא שינוי השם ולא שינוי מעשה.

(j)

Answer: Because the Mishnah may well be speaking where they stole a bound Lulav, where there is neither Shinuy ha'Shem nor Shinuy Ma'aseh.

OTHER D.A.F. RESOURCES
ON THIS DAF