סוכה דף מח. א

כיצד יראה אדם את עצמו ביום שביעי של סוכות מן המנחה ולמעלה -
שהוא מכין את עצמו לקראת יו"ט אחרון של חג?

יש לו מקום חוץ מסוכתו [1] אין לו מקום חוץ מסוכתו
בא"י - ר' חייא בר אשי יוריד לשם כליו פוחת בה ד' טפחים [2]
בבבל - ר' יהושע בן לוי יוריד לשם כליו בסוכה קטנה: מדליק בה את הנר [3]
בסוכה גדולה: מכניס בה כלי מאכל

סוכה דף מח: א

במה נחלקו חכמים ור' יהודה בדין ניסוך המים?

ממה עשו הספלים באיזה ימים מנסכים כמה היה מנסך מה החילוק בנקבים
לחכמים מכסף כל ז' ימי חג סוכות ג' לוגים אחד עבה ואחד דק [4]
ר' יהודה מסיד [5] בז' ימי החג ובשמיני לוג אחד אחד רחב ואחד קצר [6]

-------------------------------------------------

[1] אם יש לו מקום חוץ מסוכתו הרי במה שמוציא את הכלים מסוכתו לביתו למקום שיאכל שם ביו"ט האחרון - הוא מראה שהוא מכין את עצמו ליו"ט.

[2] דכיון שאין הוא זקוק לסוכה ביום השמיני - דאין בא"י ספיקא דיומא ולא צריך לשבת בה יכול הוא לפחות בה ד' טפחים - שהוא מקום חשוב ופוסלה. [ותמהו התוס' (בד"ה פוחת), דהרי אויר פוסל בג' טפחים ולמה צריך שיפחות ד' טפחים, ונשארו בקושיא. והר"ן תירץ שצריך שיפחות ד' כדי שיראה מקום חשוב, ושלא יראה שהוא מוסיף על המצוה]. אכן בבבל שצריך הוא לסוכה כדי לשבת בה מספק - לא יכול לפחות בה ד', ולכן נתן ריב"ל עצה אחרת בזה וכדלהלן.

[3] כיון שהדין הוא שאסור להדליק את הנר בסוכה קטנה, כשמכניס לה את הנר מראה שאינו מתכוון לצאת בה ידי חובה.

[4] פי', וזהו חילוק קטן שיש בין אותו של יין לאותו של מים, שכיון שהיין סמיך יותר הוצרך לו נקב עבה מעט יותר. אכן אין חילוק גדול ביניהם במה שצריך שיכלו כאחד, משום דשניהם באותה כמות של ג' לוגים.

[5] אלא שהיו מושחרים, ושל היין היה מושחר מחמת היין, ושל המים היה מושחר מחמת שפעמים היו טועים והיו נותנים לתוכו את היין.

[6] והוא חילוק גדול שבין הנקבים, והצרך לחילוק גדול זה כדי שיכלו המים שהיו רק לוג אחד עם היין שהיה ג' לוגים, לכן היה של יין רחב הרבה מאותו של מים.

עוד חומר לימוד על הדף