SUKAH 46 (14 Elul 5781) - This Daf has been dedicated in honor of the Yahrzeit of Yisrael (son of Chazkel and Miryam) Rosenbaum, who passed away on 14 Elul, by his son and daughter and families.

סוכה דף מו. א

מתי יברך אדם ברכת שהחיינו ולישב בסוכה?

בעשה סוכה, או חידש בסוכתו דבר בהיתה סוכתו עומדת
לסתמא דברייתא כשעושה: מברך שהחיינו [1]
כשנכנס לישב: מברך לישב בסוכה [2]
מברך שתיהן יחד -
לכשיכנס לישב בה
לרב אשי מברך שתיהן על הכוס בקידוש

האם מברכים על לולב וסוכה כל שבעה?

האם מברכים על לולב
כל יום כשנוטלו

האם מברכים על סוכה כל פעם שנכנס
במקדש מברכים לרבי מברכים
בזמן הזה רק ביום הראשון לחכמים רק בפעם הראשונה

מתי יברך את הברכות דלהלן על התפילין? [תוד"ה דכל].

ברכת להניח ברכת לשמור חוקיו
לחכמים, להו"א דרבא בפעם הראשונה ביום שמניח -----
לרבי, לאביי למנהג רבא, לרב פפי בכל פעם ופעם שמניח -----
לרבנן דבי רב אשי ----- בכל פעם שממשמש בהם

באלו ימים מימי החג מברך על הלולב?

ביום הראשון בשאר ששת הימים
לרב יהודה אמר שמואל, ולרב מברך מברך - דמברכים גם על מצוה דרבנן
לר' יהושע בן לוי, ולר' יצחק מברך - דהוא מה"ת אינו מברך - דהוא מצות זקנים [3]

סוכה דף מו: א

האם אתרוג מותר באכילה בימים דלהלן אחר שיצא בו?

בשביעי בשמיני שמיני ספק שביעי תשיעי ספק שמיני
לר' יוחנן לר' זירא [4], לרב אסי אסור [5] מותר [6] ----- מותר
לריש לקיש, לרב מותר [7] מותר מותר מותר
ללוי ולאבוה דשמואל למסקנא אסור אסור [8] אסור -----
לאביי, לרב שישא אסור [9] מותר אסור [10] מותר
למרימר, למנהג בסורא, אסור מותר מותר מותר
-------------------------------------------------

[1] כתבו התוס' (בד"ה העושה), דאיכא תנא בירושלמי שסובר שמברך כשעושה לעצמו סוכה - "לעשות סוכה". וכשעושה לאחרים מברך "לעשות סוכה לשמו", [כן הגירסא בתוס' לפנינו. והגר"א הגיה שמברך "על עשיית סוכה"]. עוד כתבו התוס' (בד"ה העושה), שתיקנו לברך שהחיינו רק על מצוה שיש בה שמחה.

[2] ודקדקו התוס' (בד"ה נכנס), שלא מברך שוב שהחיינו - הגם שמה שבירך שהחיינו היה בחול קודם החג. אלא שקשה דלמה לא יברך שהחיינו שוב מחמת יו"ט כמו שבמרך בכל הימים טובים. ותירצו, דכיון שהברכה היתה על הסוכה הבאה מחמת החג, הרי שהוא כבר בירך על החג ואפשר לברך זאת גם בחול.

[3] היינו רבן יוחנן בן זכאי וסייעתו שתיקנו משחרב בית המקדש ליטול את הלולב במדינה כל שבעה. וס"ל לריב"ל ולר' יצחק שלא מברכים על מצות דרבנן.

[4] וכן היתה ההו"א של אבוה דשמואל עד שקם בשיטתו של לוי. עוד הוסיף ר' זירא לומר, שאפי' אתרוג שנפסל אסור לאוכלו.

[5] והגם שכבר יצא ידי חובתו היום, בכל אופן ס"ל לר' יוחנן שלכל היום הוקצה האתרוג, וכיון שכן נאסר לכל יום השביעי.

[6] אכן לגבי סוכה ס"ל לר' יוחנן (ובריטב"א מבואר שגם ר"ל מודה בזה) שגם בשמיני אסורה. וביארה הגמ' הטעם ששונה סוכה מאתרוג, משום שאתרוג אינו ראוי לבין השמשות (דכבר יצא בו ידי חובה מהבוקר), משא"כ הסוכה שכל זמן שהוא רוצה לאכול צריך לאכול בסוכה, ולכך אף אם אכל כבר היום מ"מ עדיין הדרך לאכול עוד, וגם בבין השמשות שבין שביעי לשמיני צריך הוא לאכול בסוכה, ומגו דאתקצאי בביה"ש אתקצאי לכולי יומא.

[7] ס"ל שהאתרוג הוקצה רק למצותו, וכיון שיצא ידי חובה - אינו מוקצה יותר ומותר.

[8] ס"ל שבשביעי נאסר לכל היום, וכיון שנאסר בשביעי כולו - הרי שאסור הוא גם בבין השמשות של בין השביעי לשמיני, ומגו דאתקצאי לביה"ש של שמיני אתקצאי לכוליה יומא. אכן התוס' (בד"ה שמיני) פירשו בדעת לוי, שהטעם הוא משום גזירה אטו סוכה.

[9] פירש הריטב"א שאביי ומרימר ס"ל כר' יוחנן ונחלקו לפי שיטתו, יעו"ש באורך.

[10] פירש הריטב"א, דאין סברתם משום מגו דאתקצאי בביה"ש אתקצאי לכולי יומא, אלא הטעם הוא דהגם שלא נוטלים ד' מינים ביום הזה גם בחו"ל, מ"מ כיון שלענין כמה דברים כן נוהג בו כסוכות וכדלקמן, לכן אסרו גם את האתרוג כדי שלא יבואו להקל ביום זה.

-------------------------------------------------

עוד חומר לימוד על הדף