סוכה דף כא. א

אהל שלא נעשה בידי אדם האם חשוב אהל?

כשיש בו טפח עד מלא אגרוף [1] כשיש בו מלא אגרוף ומעלה
לר' יהודה אינו חשוב אהל חשוב אהל [2]
לחכמים חשוב אהל חשוב אהל

כיצד היו מביאים את התינוקות למעין השילוח למלא מים בכוסות של אבן לקדש אפר הפרה?

לאביי לרבא
לחכמים בשוורים ועליהם דלתות [3]
לר' יהודה בשוורים ולא הוצרכו לדלתות [4] בשוורים דוקא בלא דלתות [5]

סוכה דף כא: א

אליבא דר' יהודה דס"ל שאסור לסמוך סוכה בכרעי המטה [6], מה הנפ"מ בין הטעמים?

סיכך על גבי מטה [7] סיכך על שפודים של ברזל
לר' זירא
ור' אבא
חד אמר - שאין לה קבע [8] פסולה כשרה - דיש להם קבע
וחד אמר - מעמידה במקבל טומאה פסולה פסולה
-------------------------------------------------

[1] היינו אגרופו של בן אבטיח שהוא כגודל ראשו של כל אדם.

[2] ולקמן בעמוד ב' בתירוץ הראשון של הגמ' יש תנאי בזה, שיהיה אהל שעשוי לתוכו ולא לגבו, כלומר שצריך שיהיה עשוי האהל הזה לאהיל על דבר שתחתיו.

[3] כדי שלא יוציאו התינוקות לראשם או אחד מאבריהם מחוץ לאהל השוורים שתחתיהם, ויאהילו בזה הילדים על הטומאה, לכן מביאים דלתות על השוורים.

[4] ומכיון שהיו השוורים עם כרס רחבה הם היו מספיקים כדי לחוץ בפני הטומאה (אם יש תחתיהם איזה קבר התהום), ולא צריך עוד דלתות.

[5] דבעינן שיפחד התינוק לזוז על השור לכאן ולכאן, אבל כשיש דלתות יש לחוש שתהיה דעתו גסה עליו דהיינו שלא יהיה לו פחד ויזוז על הדלת אנה ואנה, ומתוך כך יוציא ראשו או אחד מאבריו ויאהיל על הטומאה.

[6] במשנה נחלקו ר' יהודה וחכמים האם אפשר לסמוך סוכה בכרעי המטה, דהיינו שיש לו מטה שיש לה ג' דפנות גבוהות י' טפחים וסיכך על גבם. דלחכמים היא סוכה כשרה, ואילו לר' יהודה כל שאין יכול הסכך לעמוד בפני עצמו פסולה.

[7] אמר אביי, ודוקא שסיכך על גבי המטה עצמה, אבל אם לא סמך את הסיכוך בכרעים אלא על גבי יתדות, אף שכל דופני הסוכה עשוים מהמטות כשרה.

[8] דהמטה מטלטלת לכאן ולכאן עם הסכך שעליה. ובעינן אליבא דר' יהודה סוכה דירת קבע.

-------------------------------------------------

עוד חומר לימוד על הדף