הלכה א' (א. - ג.)

ר' יוחנן - הכניס 1/2 גרוגרת והוציא 1/2 בשבת חייב

הוצאה והכנסה קרויה מלאכה [אל יעשו עוד מלאכה ויכלא העם מהביא - מלאכת הבאה מבתיהן לגזבר ומידיהם ללשכה; ואל תשאו משא וכו' ולא תוציאו משא מבתיכם ביום השבת וכל מלאכה לא תעשו]

לר"ע חייב חטאת על העלם טומאה ולא על העלם מקדש או קודש,

לר' ישמעאל העלמות (טומאה, מקדש, חיוב קרבן) וידיעות אינן מחלקות - וחייב אחת על כולן

לר' ישמעאל אין קרבן שבועת ביטוי על להבא

הרואה נגעים חייב להיות בקי בהן ובשמותן

ד' מראות נגעים מצטרפים זה עם זה [והיה בעור בשרו/לנגע צרעת - לשון יחיד]

למשנתנו ולר"ע אב ותולדתו, וב' אבות - אבל לא שאת וסיד [כהה הנגע (קרום ביצה נחשב כהה לשאת) ולא כהה מן הכהה (לא לפי מעלות)]

לרידב"ז לר"ע שאת מצטרף עם כולם; לק"ע לחכמים כולם מצטרפין

בהרת - שאת (אבות) - כסיד ההיכל - כקרום ביצה (תולדות) [ספחת לשאת וכ"ש ספחת לבהרת; ספחת שני לבהרת ומראה עמוק שני לשאת]

הלכה ב' - ה' (ג. - ו:)

טומאת מקדש וקדשיו: ידיעה בתחלה ובסוף - קרבן עולה ויורד [ונעלם ב"פ והטל והוא ידע ביניהם; ונעלם - מכלל דידע; והוא ידע ואשם - אם אינו ענין לבסוף תנהו לבתחלה]

בתחלה ולא בסוף - שעיר לה' בפנים [מפשעיהם לכל חטאתם - כפשעים שאינם בני קרבן]
ויו"כ תולה [חטאתם חטאתם משעיר המשתלח - תולה; לפ"מ - כפשעים דלאו בני קרבן עכשיו] (עד שיוודע או ימות וכיפר), ועל מזיד בלי התראה מכפר

לא בתחלה ויש בסוף - שעיר בחוץ (מוסף יו"כ) [מלבד חטאת הכפורים - ביש ידיעה] ויו"כ מכפר [לק"ע - על כל עם הקהל יכפר; לפ"מ - ונשא (=וכיפר) וכו' עונותם - כזדונות שאינם בני קרבן, ואין תליה כשלא יבא לידי קרבן לעולם]

לא בתחלה ולא בסוף - שעיר רגלים ולר"י אף ר"ח [חטאת לה' - שרק ה' יודע; ושעיר ברגלים מוסיף על ענין ראשון] (ור"ש חולק)

ר"ש - שעיר ר"ח מכפר על טהור שאכל קודש טמא [ג"ש נשיאת עון מציץ לשעיר ר"ח ניסן]

ר"ש בן יהודה - לר"ש רגלים מכפר ג"כ על טהור שאכל טמא, ושעיר מוסף יו"כ מכפר על
1) ידיעה לא בתחלה אלא בסוף, 2) לא בתחלה ולא בסוף, 3) שאכל טמא

ר"מ - כל שעירי מוספין מכפרין על שלשתן

אף לר"ש מקריבין זה בזה אפי' שעיר של ר"ח ברגל וביו"כ ["טומאת מקדש וקדשיו"; הוקשו חג המצות השבועות והסוכות זל"ז; לחכמים - לב ב"ד מתנה]

יו"כ פוטר מאשם תלוי, ועדיין חייב בחטאת (לפ"מ ר"ש חולק) ואשם ודאי [או הודע אליו חטאתו]

קרבן עולה ויורד לטומאת מקדש וקדשיו [דומיא דאזהרה וכרת; לאחת מאלה - רק אלה שבכרת; חטאת נלמדת מע"ז שזדונו כרת; ג"ש בהמה טמאה מאכילת קודש בטומאת הגוף, וטומאתו עליו - טומאתו בו (מקדש)]

וטומאתו עליו איירי בטומאת הגוף ולא בטומאת בשר [דומיא דטומאתו בו במקדש; ואכל וטומאתו עליו - שניהם בלשון זכר; עליו - לשון יחיד; וטומאתו עליו - ויכול להטהר משא"כ בשר]

שעיר פנימי דיו"כ לטומאת מקדש וקדשיו [ר"י - מטומאות ולא כל טומאות - בהקיל הכתוב בעולה ויורד; ר"ש - וכפר על הקודש מטומאות בנ"י - כל טומאה בקודש]

שעיר המשתלח תולה על חייבי חטאות [ונשא וכו' עונותם - כזדונות שאינו במקום קרבן, פ"מ - והוקשו שגגות לזדונות]

אף לב"ש דמוסיפין ברכה לשבת במוסף ר"ה אבל לא לר"ח [זכרון אחד לשניהם; גם בחול כוללו בעבודה]

ב' כבשי עצרת וב' שעירי ר"ה - השני מכפר על טומאה שאירעה בין זה לזה,
ואפי' בב"א כשרים [קבען התורה]

לר"ש תמידין שלא הוצרכו אינן נפדין - לק"ע אלא מקיצין המזבח [משנין עד ששחיטה קובעתן],
לפ"מ כשיוממו נפדין [נקבעין משעה ראשונה]

בספק עבירה א"צ ל"ב חטאות (כטומאת מקדש וקדשיו) אלא והתודה עליו, והתחיל משה ואמר מזמור לתודה

הלכה ו' - ז' (ו: - ח.)

שעיר המשתלח מכפר על שאר עבירות ותולה על חייבי חטאות

יו"כ אינו פוטר מאשם תלוי (ולפ"מ לר"ש מחטאת) במי שאומר אין יו"כ מכפר

עולה מכפרת על הרהור הלב [העולה על רוחכם; קרבנות איוב על בניו]

יו"כ בלי תשובה: לר' שמואל בשם ר' זירא מכפר עשה ולא ל"ת

לברייתא באי אפשי שיכפר אינו מכפר משא"כ קרבן עולה, ולר' חנינה להיפך (לגי' פ"מ איפוך)
[כאומר אי אתה מלך]

אינו מכפר על פורק עול, מפיר ברית, מגלה פנים בתורה

לרבי יו"כ ומיתה מכפרין בלי תשובה

לראב"ע ר' ישמעאל ור"ע ד' חילוקי כפרה: בתשובה למ"ע [שובו בנים וכו'], עם יו"כ לל"ת [כי ביום הזה יכפר וכו'], ויסורין ממרקין 1/2 לכריתות ומיתות ב"ד [ופקדתי בשבט פשעם וכו'], עם מיתה שממרקת שליש לחילול ה' [אם יכופר העון הזה לכם עד תמותון]

לחכמים כשיש שעיר המשתלח מכפר על הכל ובלא"ה יו"כ מכפר - לר' זירא כל שהוא (לק"ע מיד בעלות השחר; לפ"מ כל היום מעט מעט), ולברייתא ור' חנניה בסופו

השומר עצמו מעבירה ג"פ - הקב"ה משמרו אא"כ הזיד; כביכול מפני ישראל נעשה שכחן

כפרה לכהנים וכה"ג ביו"כ: טומאת מקדש וקדשיו בפר כה"ג (במקום שעיר פנימי וחיצון),
ר"ש - ווידוי של פר כה"ג במקום וידוי שעיר המשתלח

שעיר המשתלח יעמד חי - לר"י עד מתן דמים של חבירו, לר"ש עד אחר וידוי (לגי' פ"מ איפוך)

לר"י (ר"ש לפ"מ) אין וידוי פר כה"ג או שעיר המשתלח מעכב

נשפך דם הפר אחרי וידוי - ספק אם מתודה על פר השני

מת המשתלח לפני מתן דמים - ספק אם יגריל שנית