גמ' לו: - לח:

שבועת הפקדון מפי אחרים (בלי אמן אלא "אין לך בידי") לר"מ דוקא בב"ד [לא: - נלמד משבועת העדות - ודון ומינה],
לחכמים אפי' חוץ לב"ד [ג"ש משבועת העדות ואוקי באתרה]

ובמזיד חייב אשם (ולר"ש אין אשם [לד: - ג"ש ממעילה] אלא מלקות)

ולא בשגג בהשבועה (חשב שאמת) [אנוס] (אלא בשגגת קרבן)

רב כהנא - ספק בהתרו בו אם לוקה ג"כ, לא התרו והזיד - באשם

רבה - לא התרו והזיד פטור מאשם כשעדים יחייבוהו [כופר בממון שיש עליו עדים הוי כפירת דברים בעלמא (רש"י - דכפירתו לא מועיל)] (איתותב)

ר' יוחנן - כשיש עדים חייב, כשיש שטר פטור [כפירת שעבוד קרקעות]

פטור בהודה הכל לא' מהשותפין ואמר דאין לחברך חלק [וכחש בה], לויתי אבל לא בשטר ולא בעדים [על שקר]

משביע עידי קרקע (רש"י לד. - וה"ה שבועת הפקדון) -

ר' אלעזר - חייב [כר"א דדריש ריבוי ומיעוט ורק ממעט שטרות מהשבת גזילה אבל לא קרקע וה"ה לשבועה]

ר' יוחנן - פטור [כרבנן דדרשי כלל ופרט ונתמעט קרקע ועבדים מהשבה, מכל אשר ישבע]

חייב על כאו"א בשבועות חלוקות [יכול להודות], כשפירט תובעים, תביעות, מינים חלוקים

שבועה ולא לך ולא לך - לר"י ורבי הוי פרט, לר"מ - לשמואל כלל, לר' יוחנן פרט

לא לך לא לך - לר"מ ורבי הוי פרט (לכם = כלל), לר"י הוי כלל

לר"א - לא לך ולא לך שבועה - חייב עכאו"א, לר"ש דוקא באמר "שבועה" לכאו"א

שבועה שאין בידי חיטין ושעורין וכוסמין - מח' ר' אחא ורבינא אם "אין בידי" נחשב שבועה בפנ"ע ויש צירוף לפרוטה לשבועה כללית זו או לא

כפירות חלוקות לא לך ולא לך ולא לך - כאילו פירט הכפירות בכאו"א

כפירת קנס פטור; לא אנסתי, לא פתיתי בתך - לת"ק חייב [תובעו בושת ופגם דא"א להפטר] ור"ש פוטר [תובעו קנס דקיץ]

רש"י לז.

אין מלקות לשבועת העדות - לרש"י - דאין התראת ודאי - דמי יודע שהם יודעים עדות