1)

TOSFOS DH Ha R. Yehudah

תוספות ד"ה הא ר' יהודה

(SUMMARY: Tosfos discusses when R. Yehudah permits moving Davar she'Melachto l'Isur.)

לר' יהודה מטלטלין שופר אע''ג דמלאכתו לאיסור שרי לטלטלו לצורך גופו ומקומו כדמוכח בפרק כל הכלים (לקמן קכד:)

(a)

Explanation: According to R. Yehudah, one may move a Shofar. Even though Melachto l'Isur, one may move it l'Tzorech Gufo u'Mkomo, like is proven below (124b);

דאמר רב מכבדות של מילתא מותר לטלטל בשבת ושל תמרה אסור פירוש לפי שמלאכתו לאיסור

1.

Rav permitted to move a cloth brush on Shabbos, but not a broom made from a date branch. This is because Melachto l'Isur;

ור' אלעזר אמר אף של תמרה במאי עסקינן אילמא לצורך גופו ומקומו בהא לימא רב של תמרה לא והא רב כרבא ס''ל דשרי דבר שמלאכתו לאיסור לצורך גופו ומקומו

2.

R. Elazar says, even a date broom is permitted. What is the case? If [they argue about] l'Tzorech Gufo u'Mkomo, would Rav forbid from a date branch?! Rav holds like Rava, who permits [moving] something that is Melachto l'Isur, l'Tzorech Gufo u'Mkomo!

ואי ר' יהודה אסר והא רב סבר כר' יהודה דאית ליה מוקצה

i.

If R. Yehudah forbids [moving Davar she'Melachto l'Isur, l'Tzorech Gufo u'Mkomo, Rav would forbid, for] Rav holds like R. Yehudah, who forbids Muktzah! (Me'iri - there are many categories of Muktzah. R. Yehudah is most stringent about Muktzah, and R. Shimon is most lenient.)

ובפרק תולין (לקמן דן קמא: ושם) גבי הא דפריך לאביי [ורבא] ממנעל שעל גב האימום משמע בהדיא דשרי ר''י בדבר שמלאכתו לאיסור לצורך גופו ומקומו

(b)

Support #1: Below (141b) regarding the question against Abaye and Rava from [taking] a shoe off the mold [around which it is shaped], it explicitly connotes that R. Yehudah permits Davar she'Melachto l'Isur for the need of Gufo u'Mkomo.

ותניא נמי בפרק כירה (לקמן דף מד.) ר' יהודה אומר כל הנרות של מתכת מטלטלין חוץ מן הנר שהדליקו בו בשבת

(c)

Support #2: A Beraisa below (44a) teaches that R. Yehudah permits every metal Ner, except for one that burned on Shabbos.

אבל בחצוצרות אסר משום דכיון דלא חזי למלאכת היתר אלא מעט מקצה ליה לגמרי ממלאכת היתר

(d)

Distinction: However, he forbids trumpets. Since it is proper for only a few permitted uses, one is Maktzeh (diverts his mind) from using it for permitted uses;

והוי כמטה שיחדה למעות והניח עליה מעות דאמר רב יהודה א''ר (לקמן דף מד:) דאסור לטלטלה ומוקי לה כר' יהודה

1.

It is like a bed designated for coins, and he placed coins on it. Rav Yehudah said in the name of Rav that one may not move it, and we establish it like R. Yehudah...

וכמו קינה של תרנגולים דמשמע לקמן (דף מה:) דאסור לר' יהודה אפי' לצורך גופו ומקומו:

2.

And it is like a hen's nest. It connotes below (45b) that R. Yehudah forbids even l'Tzorech Gufo u'Mkomo.

2)

TOSFOS DH Ha R. Shimon

תוספות ד"ה הא ר' שמעון

(SUMMARY: Tosfos explains that even R. Shimon forbids from the sun to the shade.)

דלית ליה מוקצה אלא מוקצה מחמת חסרון כיס

(a)

Explanation: He does not forbid Muktzah, except for Muktzah Machmas Chisaron Kis.

ודוקא לצורך גופו או מקומו הוא דשרי אבל מחמה לצל מודה ר''ש דאסור

(b)

Limitation: He permits [Davar she'Melachto l'Isur] only l'Tzorech Gufo u'Mkomo, but he agrees that from the sun to the shade is forbidden.

דתנן בפרק כל הכלים (לקמן דף קכב:) נוטל אדם את הקורנס לפצע בו את האגוזים קורדום לחתוך בו דבילה אבל מחמה לצל אסור

(c)

Source #1: A Mishnah (122b) permits taking a hammer to break nuts, and an axe to break a ring of figs. [It taught only such cases,] but from the sun to the shade is forbidden.

וכר' שמעון היא מדקתני סיפא מחט של יד ליטול בו את הקוץ ובהנחנקין (סנהדרין דף פד:) מוקי לה כר' שמעון

1.

Assertion: [The Mishnah] is like R. Shimon, for the Seifa teaches a hand needle (used to sew garments) to remove a thorn, and in Sanhedrin (84b) we establish this like R. Shimon. (He permits even in a case that he will Vadai make a wound, for R. Shimon exempts for Melachah she'Einah Tzerichah l'Gufah, i.e. it is not done for a reason like its need in the Mishkan. In a case of pain, he permits l'Chatchilah.)

ובשילהי האורג (לקמן קז.) נמי מוכח מינה דמפיס מורסא מותר לכתחילה וההיא דמפיס מורסא מוקמא כר''ש בריש פ' ח' שרצים (לקן דף קז:)

2.

Support #1: Also below (107a), it is proven that one may pierce an abscess l'Chatchilah [just like one may remove a thorn l'Chatchilah]. We establish below (107b) [the Mishnah of] piercing an abscess like R. Shimon.

ובפ' בתרא (לקמן קכז.) נמי פשיטא לן דמתניתין דכל הכלים אתיא כר''ש דקאמר דבמוקצה מחמת חסרון כיס מודה ר''ש דתנן כל הכלים ניטלין בשבת חוץ ממסר הגדול ויתד של מחרישה

3.

Support #2: Also below (127a), it is obvious to us that the Mishnah (122a) is like R. Shimon, for it says that R. Shimon agrees about Muktzah Machmas Chisaron Kis, for the Mishnah says "all Kelim may be taken on Shabbos, except for the great saw and the peg of the plow."

וגבי מכבדות של תמרה (דף קכד:) דפריך אלא מחמה לצל בהא לימא ר' אלעזר אף של תמרה

(d)

Source #2: Regarding a broom made from a date branch, the Gemara (124b) asks "rather, they discuss from the sun to the shade. Would R. Elazar permit even [a broom] of a date branch?!"

ואי שרי ר''ש אף מחמה לצל מאי קושיא דילמא ר' אלעזר כר''ש ס''ל:

1.

Support: If Rebbi Shimon permits from the sun to the shade, why is this difficult? Perhaps Rebbi Elazar holds like Rebbi Shimon.

3)

TOSFOS DH Ha R. Nechemyah

תוספות ד"ה הא ר' נחמיה

(SUMMARY: Tosfos discusses R. Nechemyah's opinion.)

ההיא דאסרה שופר וחצוצרות דתניא בפרק חבית (לקמן דף קמו.) אפי' תרווד אפי' טלית אפי' סכין אין נוטלין אלא לצורך תשמישן

(a)

Explanation: The Beraisa that forbids a Shofar and trumpet [is like R. Nechemyah]. A Beraisa (146a) teaches that even a ladle, Talis or knife may be moved only for the need of their use.

ופי' בקונטרס תשמישן המיוחד להם

(b)

Opinion #1 (Rashi): 'Their use' is their special (intended) purpose.

ומשמע לפי' דכלי שמלאכתו לאיסור אסור לטלטלו לשום צורך דהא מיוחד למלאכת איסור ואנן בעינן שיהא מיוחד לצורך אותו דבר שנוטלו בשבת

1.

Inference: Even a Kli she'Melachto l'Isur may not be used for any need, for it is special for a forbidden use, and we require that it is special for the use for which he takes it on Shabbos!

וקשה לר''ת דאמר בפרק חבית ( ז שם) חותלות של תמרים ושל גרוגרות מתיר אבל לא מפקיע ולא חותך ומוקי לה כר' נחמיה

(c)

Question #1 (R. Tam): It says below (146a) that one may open (untie the rope sealing) a basket of figs or dates, but one may not unravel [the rope with a Kli] or cut it, and we establish it like R. Nechemyah;

וכן בפרק בכל מערבין (עירובין דף לה. ושם) הכא במנעול דקטיר במיתנא ובעי סכינא למיפסקיה ומוקי כר' נחמיה

1.

Similarly, in Eruvin (35a) it says "here the lock is tied with a rope, and a knife is needed to cut it", and we establish it like R. Nechemyah;

ואמאי אסר בסכין כיון שהוא עומד ומיוחד לחתיכה

2.

Why does he forbid a knife? It is destined and special for cutting!

והר''ר שמעון הזקן הקשה לפירוש הקונטרס דהיכי קאמר רבא בפרק כל הכלים (לקמן דף קכד.) ואתא ר' נחמיה למימר דאפי' כלי שמלאכתו להיתר לצורך גופו או לצורך מקומו אין מחמה לצל לא

(d)

Question #2 (R. Shimon ha'Zaken): According to Rashi, how did Rava say below (124a) that R. Nechemyah comes to say that even a Kli she'Melachto l'Heter, it is permitted l'Tzorech Gufo u'Mkomo, but not from the sun to the shade?

היכי שרי לצורך מקומו והלא אין זה תשמיש המיוחד לו

1.

How does he permit l'Tzorech Mekomo? This is not its special use!

ודוחק ר''ת לומר לפי' הקונטרס דקערות אחר שאכלו בהן דדרך להסירן כל שעה חשיב צורך מקומו תשמיש המיוחד לו

(e)

Poor answer (R. Tam): According to Rashi, bowls, after one ate from them, it is normal to remove them, so l'Tzorech Mekomo is always considered its special use.

ונראה לר''ת דלא שרי ר' נחמיה אלא תשמיש הרגיל לעשות בו בחול אפי' אינו תשמיש המיוחד לו

(f)

Opinion #2 (R. Tam): R. Nechemyah permits only a use normally done during the week, even if it is not special for it;

ואפי' דבר שמלאכתו לאיסור שרי כיון שדרך אותו תשמיש לעשות ממנו בחול כגון קורנס לפצע בו את האגוזים וקורדום לחתוך בו את הדבילה

1.

Even Davar she'Melachto l'Isur is permitted, since that use is normally done on weekdays, e.g. a hammer to break nuts or an axe to break a ring of figs;

והיינו לצורך תשמישו דקאמר כלומר מה שרגיל לעשות בו בחול ולא אתא לאפוקי אלא מחמה לצל וכגון תשמיש שאינו רגיל לחתוך כגון חותלות של תמרים בסכין או מנעול דקטיר במיתנא

2.

This is l'Tzorech Tashmisho that was taught, i.e. what is normal to do on weekdays. It comes to exclude only from the sun to the shade, and a use that is not normal, e.g. to use a knife to cut the rope sealing a basket of dates, or a lock tied with a rope.

ושופר נמי אין דרך בחול לגמע בו מים לתינוק

3.

Also a Shofar, it is not normal during the week to use it to give to a child water to drink.

והסקה בכלים דתניא בפרק כל הכלים (לקמן דף קכד:) אין מסיקין בכלים כו' ומוקי לה כר' נחמיה

4.

Regarding lighting with Kelim, a Beraisa (below, 124b) teaches that we may not light with Kelim, and we establish it like R. Nechemyah.

ומביא ר''ת ראיה מפרק כל הכלים (ג''ז שם) דתנן כל הכלים ניטלין לצורך ושלא לצורך ר' נחמיה אומר אין ניטלין אלא לצורך

(g)

Proof (R. Tam): Below (124b), a Mishnah teaches that all Kelim may be taken l'Tzorech and not l'Tzorech. R. Nechemyah says, they may be taken only l'Tzorech;

ומפרש רבה בגמרא דבר שמלאכתו להיתר לצורך גופו ולצורך מקומו דבר שמלאכתו לאיסור לצורך גופו אין לצורך מקומו לא

1.

Rava explains in the Gemara that Davar she'Melachto l'Heter [is permitted] l'Tzorech Gufo u'Mkomo. Davar she'Melachto l'Isur [is permitted] l'Tzorech Gufo, but not l'Tzorech Mekomo.

והשתא מה לו להזכיר דבר שמלאכתו לאיסור כיון דמתניתין לא איירי אלא במלאכתו להיתר אלא ודאי משום ר' נחמיה נקטיה דבעי למימר ואתא ר' נחמיה למימר דאפי' דבר שמלאכתו להיתר כו'

2.

Why should he mention Davar she'Melachto l'Isur, since our Mishnah discusses only Melachto l'Heter?! Rather, surely he mentioned it due to R. Nechemyah. He wants to say that R. Nechemyah comes to say that even Davar she'Melachto l'Heter [is not totally permitted];

ומשום דמשוה ר' נחמיה מלאכתו להיתר למלאכתו לאיסור נקט מלאכתו לאיסור דלר' נחמיה תרוייהו לצורך גופו שרי ולצורך מקומו לא

i.

Because R. Nechemyah equates Melachto l'Heter to Melachto l'Isur, he mentioned Melachto l'Isur. R. Nechemyah permits both of them l'Tzorech Gufo, but not l'Tzorech Mekomo;

ולרבא תרוייהו לצורך גופו ומקומו שרי מחמה לצל לא

ii.

Rava [rules unlike him, and] permits both of them l'Tzorech Gufo u'Mkomo, but not from the sun to the shade.

ולשון אפי' משמע נמי הכי

iii.

Support: The expression "even" [a ladle, Talis or knife may be moved only for the need of its use] connotes like this.

4)

TOSFOS DH l'Machat she'Nimtzeis

תוספות ד"ה למחט שנמצאת

(SUMMARY: Tosfos explains the difference.)

דתניא באלו טרפות (חולין דף נ. ושם) ובהמדיר (כתובות דף עו:) מצד אחד כשירה מב' צדדין טרפה

(a)

Citation: A Beraisa (Chulin 50a, Kesuvos 76b) teaches that [if the hole in Beis ha'Kosos is] from one side, it is Kosher. From two sides, it is Tereifah.

ופי' בקונטרס בעובי בית הכוסות הוא דאיכא לפלוגי הכי אבל בהמסס אפי' מצד אחד שלא נראה הנקב לחוץ טרפה דאין זו סתימה

(b)

Explanation (Rashi): In the thickness of Beis ha'Kosos (which has two walls), we can distinguish like this, but in the Masas (a different stomach), even from one side, i.e. the hole is not seen outside, it is Tereifah, for this is not sealed (by a full intact wall).

והקשה ה''ר אליעזר ממי''ץ דהא תנן המסס ובית הכוסות שניקבו לחוץ משמע דבהמסס נמי לא מיטרפה אלא בנקב מפולש

(c)

Question (R. Eliezer mi'Mitz): A Mishnah (Chulin 42a) teaches that the Masas and Beis ha'Kosos that were punctured to the outside [is Tereifah]. This implies that also in the Masas, it is Tereifah only if the hole is Mefulash (goes all the way through)!

ואור''י דהאי לחוץ לא לגמרי לחוץ אלא כלומר לצד חוץ לאפוקי ניקבו זה לתוך זה דכשירה כדקתני בתר הכי וקמ''ל דמצד אחד כשירה אע''ג דניקב עור אחד שלם

(d)

Answer #1 (Ri): "To the outside" does not mean totally to the outside, rather, towards the outside. It excludes if they were punctured one to the other (where they touch). Then it is Kosher, like it teaches after this. The Chidush is that from one side, it is Kosher, even though one stomach wall was totally punctured;

אבל הא דקתני מב' צדדין טרפה אין חידוש

1.

Explanation #1: However, this that it taught "from two sides it is Tereifah" is not a Chidush.

אי נמי מב' צדדין טרפה נמי חידוש הוא דקמ''ל אע''פ ששוכב על המסס וס''ד שמגין כמו חלחולת שנקבה וירכים מעמידין אותה דכשירה קמ''ל דהכא טרפה

2.

Explanation #2: Also "from two sides it is Tereifah" is a Chidush. Even though [the Beis ha'Kosos] lies on the Masas, and one might have thought that it protects it, like a rectum that was punctured and the thighs support it, it is Kosher. The Mishnah teaches that this is not so. Here, it is Tereifah.

ור''ת אומר דבהמסס נמי מצד אחד כשירה ופשיטא דלא הויא טרפה אא''כ ניקב נקב מפולש לחוץ דאין סברא שיהיה טרפה בשום מקום אלא בנקב מפולש

(e)

Answer #2 (R. Tam): Also in the Masas, from one side is Kosher. Obviously it is not Tereifah, unless the hole is Mefulash. There is no logic why it should be Tereifah anywhere, unless it is Mefulash.

והא דנקט בברייתא בית הכוסות

(f)

Implied question: Why did the Beraisa mention Beis ha'Kosos?

לאשמועינן מצד אחד כשירה אע''ג דניקב עור שלם

(g)

Answer: This teaches that from one side it is Kosher even though a full wall was punctured.

ונפקא מינה הא דשמעינן דאישתני שמייהו אע''ג דדינם שוה

(h)

Implied question: Why do we need to know that the names Masas and Beis ha'Kosos were switched? They have the same law!

דאי לא אשמעינן ה''א דהאי דקתני מחט שנמצאת בעובי בית הכוסות היינו דקרו השתא בי כסי שאין לו אלא עור אחד והוה אתי למימר דדוקא בההוא מצד אחד כשירה

(i)

Answer: Had [Abaye] not taught [that the names were switched], one might have thought that this that was taught "a needle that was found in the thickness of Beis ha'Kosos", this is what now is called Bei Kasi (Masas of the Mishnah), and it has only one wall, and people would come to say that only in it, from one side is Kosher...

אבל במאי דקרו הובלילא אפי' מצד אחד טרפה כיון שניקב עור אחד שלם להכי אשמעינן דאישתני שמייהו דאפי' בהובלילא מצד אחד כשירה

1.

However, what is now called Masas, even from one side it is Tereifah, since one full wall was punctured. Therefore [Abaye] taught that the names were switched, and even the Masas, from one side is Kosher.

ועוד אור''י דמצינו למימר כפי' רש''י דבהמסס אפי' מצד אחד טרפה דחיישינן שמא ניקב לחוץ וחזר והבריא כמו ישב לו קוץ בוושט דהכי הלכתא התם דחיישינן שמא הבריא וחוששין לספק דרוסה

(j)

Answer #3 (Ri): We can say like Rashi explained, that in the Masas, even from one side is Tereifah, for we are concerned lest it was punctured to the outside, and healed, like a thorn that lodged in the Veshet. This is the Halachah, that we are concerned lest it healed, and we are concerned for a Safek Derusah (perhaps it was clawed by an animal with venom);

ואפי' למאן דלא חייש התם בקוץ שמא במחט שהוא דק חייש

1.

And even according to the opinion there that is not concerned for a thorn, perhaps a needle, which is thin, he is concerned for it.

והא דבעי באלו טרפות ניקבו לחוץ

(k)

Implied question: In Chulin (42a), why do we require that they were punctured to the outside?

היינו כגון דידעינן דשוב לא הבריא כגון שאכלה מחט בפנינו ושחטוה מיד:

(l)

Answer: That is when we know that it did not heal afterwards, e.g. it ate a needle in front of us, and they slaughtered it immediately. (There was no time to heal!)

36b----------------------------------------36b

5)

TOSFOS DH Nafka Minah l'Gitei Nashim

תוספות ד"ה נפקא מינה לגיטי נשים

(SUMMARY: Tosfos explains that "Bavel" is the name of the country.)

מה שפי' בקונטרס לענין שינה שם עירו ושם עירה

(a)

Explanation #1 (Rashi): This is relevant to writing the wrong name of the husband's city or the wife's city.

אין נראה לרשב''א דבבל הוא שם מדינה ולא שם העיר כדאמר בפרק עשרה יוחסין (קדושין דף עא.) כל הארצות עיסה לארץ ישראל וארץ ישראל עיסה לבבל

(b)

Rebuttal (Rashba): "Bavel" is the name of the country, and not the name of the city, like it says in Kidushin (71a) "all lands are Isah (we consider the residents to have dubious lineage) compared to Eretz Yisrael, and Eretz Yisrael is Isah compared to Bavel;

וקאמר נמי התם. עד היכן היא בבל ולא אשכחן שום דוכתא עיר ששמה בבל

1.

Also, it says there "how far is the extent of Bavel?", and we do not find anywhere a city named Bavel!

אלא מדינה היא ואין כותבין שם מדינה בגט:

(c)

Explanation #2: Rather, [Bavel] is a country, and we do not write the name of the country in a Get.

6)

TOSFOS DH Kirah she'Hasikuha b'Kash uvi'Gvava

תוספות ד"ה כירה שהסיקוה בקש ובגבבא

(SUMMARY: Tosfos explains that Kash is the chaff that is not cut with the grain.)

נראה לר''י דקש היינו זנבות השבולים שנשאר בשדה הנקרא אשטובל''א בלעז ותבן הוא הנקצר עם השבולת

(a)

Explanation (Ri): "Kash" is the tails of the sheaves that remain in the field, called stubble. Teven is what is harvested with the sheave.

דהכי משמע לקמן בפרק שואל (לקמן דף קנ:) דקאמר בשלמא קש משכחת לה במחובר אלא תבן היכי משכחת לה ומסיק בתבנא סריא

(b)

Support: It connotes like this below (150b). It says "granted, we find attached Kash. However, how can we find attached Teven?!" We conclude that the Teven [is not Muktzah because it is attached. Rather, it] is spoiled.

והא דאמר בריש המקבל (בבא מציעא דף קג.) גבי מקום שנהגו לקצור אינו רשאי לעקור משום דאמר ניחא לי דתיתבן ארעאי הוה ליה למימר דתיתקש דהנשאר בקרקע נקרא קש כדפירש רש''י

(c)

Implied question: It says in Bava Metzi'a (103a) regarding a place where the custom is to cut [grain], that one may not uproot it, for [the owner of the land] says "I want that my land Titaven (will have Teven on it)." It should have said Titakesh, for what remains in the land is called Kash, like Rashi explained!

אלא משום דתיתבן משמע טפי לשון זיבול נקט ליה

(d)

Answer: It said so because Titaven has more connotation of fertilization.

7)

TOSFOS DH Lo Yiten Ad she'Yigrof

תוספות ד"ה לא יתן עד שיגרוף

(SUMMARY: Tosfos rejects Rashi's Perush.)

פירש בקונטרס משום תוספת הבל

(a)

Explanation #1 (Rashi): This is because [if it is not Garuf, i.e. he did not sweep out the coals], they add heat.

ואין נראה לר''י דאפילו גרופה וקטומה היא מוספת הבל יותר מכמה דברים השנויין בבמה טומנין

(b)

Rebuttal #1 (Ri): Even if it is Garuf v'Katum (he swept and put ashes on the coals), they add heat more than several matters taught in ba'Meh Tomnin (the Mishnah below, 47b, which discusses in what one may insulate food)!

ועוד דחנניה שרי להשהות אף כשאינה גרופה ולא אסרו מוסיף הבל אלא דוקא בהטמנה אבל להשהות שרי

(c)

Rebuttal #2: This is why Chananyah permits Shehiyah (leaving food on a fire) even when it is not swept. They forbade something that adds heat only regarding Hatmanah (insulating), but Shehiyah is permitted.

וכשאינה גרופה אסרי רבנן דחנניה משום דילמא אתי לאחתויי:

(d)

Explanation #2: When it is not swept, Rabanan of Chananyah forbid, lest he come to stoke.

8)

TOSFOS DH Chamin v'Tavshil

תוספות ד"ה חמין ותבשיל

(SUMMARY: Tosfos explains that this connotes whether or not they were fully cooked.)

נראה לר''י דסתם חמין ותבשיל היינו אפי' לא בשיל כל צרכו אלא כמאכל בן דרוסאי

(a)

Assertion (Ri): Stam hot water and a Tavshil are even if [the Tavshil] is not fully cooked, only k'Ma'achal Ben Drusai (a third or half cooked. Below (37b DH Shma), Tosfos says that Stam hot water was not fully heated.)

דהא כי מוקי מתניתין להחזיר תנן הוי מתניתין כחנניה דשרי חמין ותבשיל להשהות על גבי כירה אפילו בשאינה גרופה אפילו לא בשיל כל צרכו ולא כרבנן

(b)

Source: When we establish that our Mishnah discusses returning, the Mishnah is like Chananyah, who permits Shehiyah of hot water and a Tavshil on a Kirah, even if it is not Garuf, and even if it is not fully cooked, and it is not like Rabanan.

ואמאי ודילמא מתניתין אפילו כרבנן ומתני' בחמין ותבשיל שנתבשלו כל צרכן דמודו רבנן דמשהין ע''ג כירה שאינה גרופה וקטומה

1.

Question: What is the reason? Perhaps our Mishnah is even like Rabanan, and our Mishnah discusses hot water and a Tavshil that were fully cooked. Rabanan agree that Shehiyah is permitted on a Kirah, even if it is not Garuf v'Katum!

אלא ודאי משום דסתם חמין ותבשיל כמאכל בן דרוסאי נמי משמע

2.

Answer: Rather, surely Stam hot water and a Tavshil connotes also if it is [cooked only] k'Ma'achal Ben Drusai.

ומיהו סתם חמין ותבשיל הוי נמי בשיל כל צרכו כדמוכח בסוף שמעתין (דף לח.) גבי קשיא דרבי מאיר אדרבי מאיר אע''פ שיש לדחות ושם אפרש בע''ה

(c)

Remark: Stam hot water and a Tavshil connotes also if it is fully cooked, like is proven below (38a), regarding the contradiction in R. Meir, even though one can reject this. I will explain there, b'Ezras Hash-m.

ואפילו אי סתם חמין ותבשיל לא הוה בשיל כל צרכו צריך לומר הא דאסרי בית שמאי להחזיר היינו אפילו חמין שהוחמו כל צרכן

(d)

Assertion: Even if Stam hot water and a Tavshil is not fully cooked, we must say that this that Beis Shamai forbid returning, i.e. even water that was fully heated;

וכן לבית הלל באינה גרופה מדקאמר בגמרא (דף לח:) ואף רבי אושעיא סבר מחזירין אפילו בשבת דאמר רבי אושעיא פעם אחת כו' והעלנו לו קומקומוס של חמין ומזגנו לו את הכוס והחזרנוהו למקומו

1.

Similarly according to Beis Hillel, when it is not Garuf (they forbid even when it was fully cooked), since it says in the Gemara (below, 38b) that even R. Oshaya holds that we return, and even on Shabbos, for R. Oshaya said "once... they brought a kettle of hot water for [R. Chiya], mixed a cup of wine for him, and returned the water to its place [on the Kirah, and he did not comment]."

ואי לא אסיר בהוחמו כל צרכן מנא ליה דמחזירין אפילו בשבת דילמא הוחם כל צורכו הוה

2.

If it is not forbidden when it is fully cooked, what is his source that we return even on Shabbos? Perhaps the water was fully heated!

ואם תאמר ואם סתם חמין ותבשיל הוי בין בשיל כל צרכו בין לא בשיל אם כן סברי בית שמאי מצטמק ויפה לו אסור כיון דאסיר תבשיל שבישל כל צרכו

(e)

Question: If Stam hot water and a Tavshil are whether it was fully cooked or not cooked, if so, Beis Shamai forbid Mitztamek v'Yafeh Lo (fully cooked food that improves through further cooking), since they forbid a fully cooked Tavshil;

ואם כן היכי שרי חמין שלא הוחמו כל צרכן והא יפה לו הוא

1.

If so, how do they permit hot water that was not fully heated? [Further cooking] improves it!

ואור''י דודאי תבשיל אסרי בית שמאי משום דלעולם יפה לו אע''ג דנתבשל כל צרכו

(f)

Answer (Ri): Surely, Beis Shamai forbid a Tavshil, for it is always Yafeh Lo, even though it was fully cooked;

אבל חמין שאין יפה להם אלא עד כדי צרכן אבל מכאן ואילך רע להן כדמוכח לקמן לא אסרי בית שמאי דליכא למיגזר שמא יחתה דבלא חיתוי יוחמו כל צרכן

1.

However, hot water, [cooking it] is Yafeh Lo only until it is fully heated. After that, it is Ra Lo, like is proven below (38a). Beis Shamai do not forbid. There is no need to decree lest he stoke, for [even] without stoking, it will get fully heated.

9)

TOSFOS DH u'Beis Hillel Omerim Af Machzirin

תוספות ד"ה וב''ה אומרים אף מחזירין

(SUMMARY: Tosfos explains that they argue even about returning on Erev Shabbos.)

אפילו בשבת מחזירין כדאמר בגמרא

(a)

Explanation: We may return even on Shabbos, like it says in the Gemara.

ולשון נוטלין נמי משמע דבשבת מיירי דבחול לא הוה צריך למיתני נוטלין

(b)

Support: Also "we may take" connotes that we discuss on Shabbos. If it was b'Chol (before Shabbos), there would be no need to teach that we may take!

ולמאן דאסר להחזיר אסר אפילו בחול לבית הלל כשאינה גרופה ולבית שמאי אפי' בגרופה

(c)

Explanation (cont.): And according to the opinion that forbids returning, he forbids even b'Chol according to Beis Hillel when it is not Garuf, and according to Beis Shamai even if it is Garuf.

מדקאמר בגמרא לדברי האומר מחזירין מחזירין אפילו בשבת משמע דעיקר פלוגתא הוי בחול

(d)

Source #1: The Gemara said "according to the opinion that we return, we return even on Shabbos." This connotes that the argument is primarily b'Chol!

ועוד מדקדק ר"ת מדקאמר לא יתן עד שיגרוף ואי לא יתן לא יחזיר בשבת הוא איך יגרוף או יקטום בשבת והוה ליה למימר אלא אם כן גרף וקטם אלא בחול נמי אסור להחזיר

(e)

Source #2 (R. Tam): It says "he may not put until he sweeps." If "he may not put" means that he may not return on Shabbos, how can he sweep or put ashes on Shabbos? It should have said [the past tense] "unless he swept or put ashes"! Rather, returning is forbidden also b'Chol.

וא''ת מה שיעור הוא נותן לאסור בע''ש דהיכא דסלקו בהשכמה פשיטא דשרי להחזיר

(f)

Question: What is the limit of the Isur on Erev Shabbos? If he removed it early in the morning, obviously he may return it!

ואומר ר''י דמשעה שלא יוכלו להרתיחו מבעוד יום אסור להחזיר

(g)

Answer #1 (Ri): From the time that he could not boil it while it is still day, it is forbidden to return.

ומיהו בשבת אפילו רותח אסור להחזיר למאן דאסר

(h)

Distinction: On Shabbos, even if it is boiling, one may not return according to the opinion that forbids;

דאי לאו הכי מנא ליה דרבי אושעיא סבר מחזירין אפילו בשבת דילמא קומקמוס של חמין רותח הוה

1.

Source: If not, what is the source that R. Oshaya holds that we may return even on Shabbos? Perhaps the kettle of hot water was boiling!

ועוד אומר ר''י דמצינו למימר דבערב שבת נמי אסור להחזיר אפילו רותח משעה שאם היה קר לא היה יכול להרתיח מבע''י

(i)

Answer #2 (Ri): We can say that also on Erev Shabbos, one may not return even if it is boiling, from the time that if it were cold, he could not boil it while it is still day.

וקשה לרשב''א היכי שרי להחזיר קדרה על גבי כירה בשבת והא אמר בפרק המביא כדי יין (ביצה דף לג. ושם) דביצים וקדרה וחביתא ופוריא מלמטה למעלה אסור משום אהל

(j)

Question (Rashba): How may one return a pot on a Kirah on Shabbos? It says in Beitzah (33a) that due to [making an] Ohel, one may not rest [the ends] of an egg [on two walls, and the middle covers the gap in between, and similarly for] a pot, a barrel or bed, from the bottom up (putting the cover after the walls are erected! Pots are placed over holes in the top of the Kirah, and tower over the interior.)

ואור''י דכי אסרו חכמים אהל עראי ה''מ כשעושה הדפנות תחלה ואח''כ הכיסוי

(k)

Answer (Ri): Chachamim forbade making a temporary Ohel when he makes the walls first, and then the cover;

אבל הכא שדופני הכירה כבר עשויות מאיליהן לא אחמור רבנן לאסור ליתן קדרה על גבה

1.

However, here the walls of the Kirah are already made. Chachamim were not stringent to forbid putting a pot on them.

ומיהו הא דאמר בהמוצא תפילין (עירובין דף קב.) גבי דיכרי דרב הונא דאמר ליה כרוך בודיא ושייר בה טפח למחר מוסיף על אוהל עראי הוא

(l)

Implied question: It says in Eruvin (102a) regarding Rav Huna's rams (they needed shade during the day and air at night. Rav) told him [before Shabbos] roll up [the mat spread over them during the day], and leave a Tefach [spread]. Tomorrow (on Shabbos), he adds to a temporary Ohel;

משמע דבלא שיור אסור אע''ג דהדפנות כבר עשויות

1.

Inference: If there was no remnant (a Tefach left spread), it is forbidden, even though the walls are already made!

אור''י התם משום דדמי אהל טפי אסור אפי' בלא עשיית דפנות אבל קדרה דלא דמי אהל כולי האי לא אסרו חכמים בלא עשיית דפנות:

(m)

Answer (Ri): There, because it resembles an Ohel more, it is forbidden even without making walls. A pot does not resemble an Ohel so much. Chachamim did not forbid unless he makes walls.

OTHER D.A.F. RESOURCES
ON THIS DAF