שבת דף קמ. א

חרדל שנילוש מערב שבת האם מותר בשבת לרככו?

ביד בכלי
לרב אסור מותר [1]
לשמואל, למסקנת ר' אלעזר מותר [2] אסור
להו"א דר"א, למסקנת ר' יוחנן,
לאביי ורבא, לר' חייא בר אשי
אסור אסור
להו"א דר' יוחנן, לזעירי, מר זוטרא [3] מותר מותר

האם מותר לשרות את החילתית במים, כדי שישתה אותם אח"כ לרפואה משום כובד הלב?

לשרות בפושרין לשרות בצונן
לתנא דמשנתנו ולר' יוסי אסור [4] מותר
לחכמים אסור אסור [5]

האם מותר לכסכס בגדים דלהלן בשבת?

מה הדין ? מדוע?
כתונת של פשתן מותר דמתכוון רק לרככה ולא להוליד ליבון
סודר אסור דמקפיד על ליבונו יותר ומתכוון להוליד ליבון

האם מותר לעשות את הפעולות דלהלן בכרשינים?

לשלותם או לשפם [6] לתת אותם לתוך כברה או כלכלה
לתנא דמשנתנו אסור מותר
לר' אליעזר בן יעקב (בעמוד ב') אסור אסור - אין משתמשים בכברה כלל

שבת דף קמ: א

מהו תליא דבשרא ודכוורי? [תוד"ה תלא (לעיל דף קלט:)].

תליא דבשרא - מותר לטלטלו [7] תליא דכוורי - אסור לטלטלו
לרש"י בשר מליח מלא החבל דגים מלא החבל [8]
לתוס' החבל שתולים עליו בשר החבל שתולים עליו דג [9]

האם גורפים את האבוס מעפר שבו כדי לתת בו תבן ושעורים לשור העומד לפיטום,
והאם מסלקים תבן מלפניו לצדדים כדי שלא יתלכלך התבן בריעי?

באבוס של קרקע באבוס של כלי
לרבנן אסור - משום אשוויי גומות אסור - גזירה אטו אבוס של קרקע
לר' דוסא אסור - משום אשוויי גומות מותר

מה הדין והביאור בשתי הברייתות דלהלן?

מה הדין? מה הביאור?
נוטלין מלפני בהמה שפיה יפה
ונותנין לפני בהמה שפיה רע

נוטלין מן החמור
ונותנים לשור
נוטלין ממי שאינו מטיל ריר באכילתו ונותנים למי שמטיל
נוטלין מלפני בהמה שפיה רע
ונותנין לפני בהמה שפיה יפה
נוטלין ממי שאינו מדקדק באכילתו למי שמקדק באכילתו

-------------------------------------------------

[1] דס"ל שהמנהג בחול להמחותו דוקא ביד, וכיון שכן בשבת יעשה שינוי לעשות בכלי.

[2] שמואל הקשה על רב, וכי חרדל מאכל חמורים הוא, הלא רק מאכל חמורים מערבים ביד, משא"כ החרדל שודאי שרגילות לערבו בחול בכלי, ולכן כשרוצה לשנות - יעשה בשבת ביד.

[3] רבינא התיר שיבחשו לו את החרדל בקלח האמצעי של השום.

[4] ורב אדא נרשאה ס"ל שיש בדבר חיוב חטאת, וחלק עליו אביי ואמר שכל האיסור הוא רק מדרבנן ומשום עובדין דחול.

[5] וכן הורה ר' ינאי לר' יוחנן, ואמר לו שמשנתנו יחידאה היא. אמנם כל זה הוא לענין לשרות, אולם לשתות - מותר. אכן אם כבר שתה יומים קודם, ועתה אין לו מוכן - וחשש סכנה היא לו אם לא ימשיך לשתות, הדין שישרה בצונן ויניחנו בחמה.

[6] לשלות היינו לתת עליהם מים כדי שיתבררו מהפסולת שלהם. וכן אין שפין אותם מהפסולת שלהם.

[7] כיון שהוא ראוי להאכל כמות שהוא חי.

[8] פירש"י משום שאינם נאכלים חיים, ותמהו התוס' טובא דהא מצאנו שכן נאכלים דגים מלוחים חיים, ועוד למה מזכיר תלא.

[9] ואסור לטלטלו משום דמוקצה מחמת מיאוס דיש בו ריח רע. פירוש אחר בתוס', או משום שיש הבדל בתלי עצמו, דבשל בשר יש לו תורת כלי ואילו של דגים לא.

עוד חומר לימוד על הדף