שבת דף קלב. א

האם נאמר במצות דלהלן אות ברית ודורות?

אות ברית דורות
בשבת נאמר (שמות לא:יג) נאמר (שמות לא:טז)
במילת קטן נאמר (בראשית יז:יא) נאמר (בראשית יז:יד) נאמר (בראשית יז:יב)
במילת גדול לא נאמר נאמר (בראשית יז:יד) לא נאמר
תפילין נאמר (שמות יג:ט) לא נאמר לא נאמר
ציצית לא נאמר לא נאמר נאמר (במדבר טו:לח)

מנין שמילה בזמנה [ומכשיריה לר"א] דוחין את השבת?

אליבא דר' אליעזר אליבא דרבנן
מכשירי מילה מילה עצמה מילה עצמה
(לעולא ורב יצחק) ולר' יוחנן ביום - אפי' בשבת הלכה למשה מסיני [1] ביום - אפי' בשבת
לרב נחמן בר יצחק אות ברית דורות [2] ביום - אפי' בשבת ביום - אפי' בשבת
לרב אחא בר יעקב ----- שמיני - אפי' בשבת

שבת דף קלב: א

מנין שמילה דוחה צרעת?

לאביי ורב ספרא [3] לרבא ורב אשי
מילת קטן - בזמנה ביום השמיני ימול בשר ערלתו (ויקרא יב:ג) אתיא מק"ו, אם מילה דוחה שבת כ"ש שדוחה צרעת [4]
מילת בנוני - עד גיל י"ג ילפינן מבמה הצד ביום השמיני ימול בשר ערלתו [5]
מילת גדול - מגיל י"ג שחייב כרת וערל זכר אשר לא ימול את בשר ערלתו (בראשית יז:יד)

-------------------------------------------------

[1] כן פירש"י בד"ה ביום, והתוס' בד"ה תניא.

[2] כן הוכיחו התוס' (בד"ה תניא), דרב נחמן בר יצחק מודה דדרשינן ביום למילה עצמה כהברייתא, ואות ברית דורות אתא למכשירין.

[3] ולקמן (דף קלג.) מבואר, שנחלקו במחלוקת זו התנאים, דר' יאשיה ס"ל כאביי ורב ספרא, דילפינן למילה בזמנה מקרא ד"בשר". ואילו ר' יונתן יליף לה מק"ו כרבא.

[4] והקשה לו רב ספרא, מנין ששבת החמורה, אולי צרעת חמורה, והראיה שהיא החמורה שהרי דוחה את העבודה החמורה שדוחה שבת. ודחתה הגמ', דאינו משום חומרא דצרעת, אלא שאינו ראוי היום בלא טבילה והערב שמש. ובנגעים טהורים שפסול לעבודה (דחשוב בעל מום) אף שאינו טמא, ביאר רב אשי שבכל אופן אינו משום שצרעת חמורה, אלא משום דאין עשה דוחה ל"ת - רק אם בשעה שעוקר את הלאו מקיים את העשה, וכאן בשעה שיעקור סימני הצרעת לא עושה עדיין עבודה.

[5] והגם שנאמר במילה בזמנה, ילפינן לה באם אינו ענין למילה שלא בזמנה. - תוד"ה רבא.

עוד חומר לימוד על הדף