שבת דף קכה. א

במה נחלקו ר"מ ור' יהודה גבי שברי תנור ישן?

לר' מאיר - ניטלים לר' יהודה - אין ניטלים
לאביי [1] דלא בעינן בשברי כלים
שיעשו מעין מלאכתן
דבעינן בשברי כלים
שיעשו מעין מלאכתן
לרבא [2] בהיסק ראשון נחשב כתנור
בכל אופן שהוסק
לא מהני היסק ראשון
אלא במחובר לקרקע
לרב אשי [3] בעושין החרסים מעשה רעפים
סגי למעין מלאכתן
גם באופן זה לא חשוב
שעושין מעין מלאכתן

מה דורשים ר' יהודה וחכמים מהפסוק (ויקרא יא:לה)
"תַּנּוּר וְכִירַיִם יֻתָּץ טְמֵאִים הֵם וּטְמֵאִים יִהְיוּ לָכֶם"?

תַּנּוּר וְכִירַיִם יֻתָּץ וּטְמֵאִים יִהְיוּ לָכֶם
ר' יהודה [4] דדוקא תנור המחובר לקרקע -
שמחוסר נתיצה מקבל טומאה
דבהיסק שני מקבל טומאה בכל ענין -
אפי' תלוי בצואר גמל
לחכמים דאף שמחובר לקרקע מקבל טומאה בכל אופן שניסק התנור - הוא מקבל טומאה

שבת דף קכה: א

האבן שעל פי החבית, מה יעשה [5]?

כששכח את האבן שם כשהניח את האבן שם
לרבה בשם ר' אמי אמר ר' יוחנן מטלטל את החבית למקום
אחר ומטה על צידה להפילה
אסור לטלטל את החבית [6]
לרב יוסף בשם ר' אסי אמר ר' יוחנן נוטל לאבן בעצמה משם [7]

אליבא דרשב"ג דדי במחשבה לייחוד כלי, האם צריך לקשור את הזמורה בטפיח כדי לטלטל?

בזמורה תלושה בזמורה שעדיין מחוברת [8]
לרב ששת אין צריך לקשור צריך לקשור
לרב אשי צריך לקשור [9] צריך לקשור

מה הדין עשיית אהל בשבת וביו"ט?

לעשות בתחילה אפי' אהל עראי להוסיף על אהל עראי
לר' אליעזר אסור אסור [10]
לחכמים אסור מותר

-------------------------------------------------

[1] ומעמיד את מחלוקתם בענין משנתנו, שנחלקו האם צריכים השברים לעשות מעין מלאכן או לא. והקשה עליו רבא, דא"כ למה נחלקו כאן דוקא בענין שברי תנור, שיחלקו בסתם שברי כלים.

[2] ומעמיד את מחלוקתם בענין המשנה בכלים (ע' טבלא הבאה), בתנור שהוסק באופן שאינו מחובר לקרקע כדינו, דלר' יהודה לא מהני להיות בזה כתנור לקבל טומאה - ולכך גם שבריו אינם נקראים שברי כלים. ואילו ר"מ וחכמים ס"ל, שמקבל טומאה והוי כלי גמור, וכן שבריו יש להם דין שברי כלים. והקשה עליו רב אשי, דא"כ למה נחלקו בטלטול השברים, שיחלקו בטלטול התנור בעצמו. ובתוד"ה (בשברי) הקשו עוד, דאיך קוראת לאופן זה הברייתא תנור ישן, הא מיירי בהיסק ראשון.

[3] ומעמיד את המחלוקת בענין משנתנו האם בעינן בשברי כלים מעין מלאכה ראשונה או לא, אלא שכאן ר"מ לדברי ר' יהודה קאמר, דאפי' לשיטתך דבעינן מעין מלאכה ראשונה, אודה לי בשברי תנור שאם אופה עליהם כמו שאופה על רעפים - ששברים כאלה מטלטלים בחצר. ואילו ר' יהודה חולק גם בזה, וס"ל שאינו נקרא מעין מלאכה ראשונה, דבתנור היסקו מבפנים, ואילו כאן היסקו מבחוץ. ועוד, דבתנור ההיסק כשהתנור עומד, וכאן מסיק כשהחרס שוכב.

[4] הנה נחלקו ר' יהודה וחכמים מה הדין בתנור חרס הנתון על פי הבור, ותפוס שם באיזה אבן המונעת ממנו לרדת לשולי הבור, וכשעושה אש בתחתית הבור - אינה מועילה להסיק את התנור, וצריך לתת עוד אש בתוך התנור עצמו כדי לאפות, שבאופן זה אינו נחשב מחובר לקרקע כדרך כל התנורים. דר' יהודה ס"ל, שבאופן זה אינו נקרא תנור - ואינו ראוי לקבל טומאה. וחכמים ס"ל, שנקרא תנור, ואם תגע בו טומאה או תפול טומאה לאוירו - יהיה טמא.

[5] הנה אם החבית אינה נמצאת בין החביות, יכול להטותה ותיפול האבן, אכן היכא שהחבית נמצאת בין החביות ופוחד שאם יטה את החבית להפיל את האבן - תפגע האבן באחת החביות ותשברנה, ורוצה ליטול את האבן בעצמה, או לטלטל את כל החבית למקום אחר ושם להטותה, בזה יש לדון וכדלהלן.

[6] דבאופן זה נעשית האבן בסיס לדבר האסור, וס"ל שלא מהני הנחת האבן ע"פ החבית להיות הכנה - עד שיעשה בה מעשה חשוב כדי שתחשב כלי, כמו כשמהדק את האבן בקירויה שלא תיפול, שאז מהני לטלטלה.

[7] ס"ל שבהכנה כל דהו חשובה האבן ככלי, ולכן יכול לטלטלה בעצמה. וביארו התוס' (בד"ה אזדו), שבאופן זה הוא טוב יותר אפי' מנדבך של אבנים, ששם צריך שפשוף כדי להכינם, ואילו כאן סגי במה שמניחה על החבית להכנה.

[8] פי', שהיתה הזמורה מחוברת בגפן בתוך שלשה טפחים, שבאופן זה אין איסור של שימוש באילן.

[9] ולא מטעם שאינו מוכן בלא זה, אלא הצריכו אותו לקשור שמתוך כך יוכל לבדוק אם מתאימה היא לצורכו, ואז אין לנו לחוש שמא יקטום אותה להקטינה למדה שהוא צריך. (אולם בחריות של דקל אין חשש כזה, דאין צורך לקוטמם וגם אינם נקטמים בקלות, ולכן סגי בהו במחשבה לרשב"ג).

[10] רש"י מפרש שאין דין אהל אלא בתקרה - אבל במחיצה לא, אלא שכאן במשנה כיון שמיירי שמוסיף את פקק החלון על בנין קבוע, לכן החמיר בו ר' אליעזר כסברתו בהוספה על תקרה של אהל עראי. אכן ר"ת בתוס' (בד"ה הכל) חולק, וס"ל ששייך איסור אהל גם במחיצות - אם נעשה ע"י מחיצה זו מחיצה המתרת, כגון מחיצה שלישית בסוכה, או שהיא מתירה את החצר בטלטול. אולם סתם מחיצה שאינו מתרת - אין בה איסור אהל לכו"ע.

עוד חומר לימוד על הדף