שבת דף קכב. א

פמוטות [1] או קרונות [2] האם מותר לטלטלן בשבת? [תוד"ה אמר].

הניטלים ביד אחת
או באדם אחד - קטנים
הניטלים בשתי ידים
או בשני בני אדם - גדולים
לרש"י מותרים אסורים - דאדם קובע להם מקום
לתוס' מותרים מותרים [3]

האם באופנים דלהלן, כשעשה הגוי בשביל הישראל נאסר או לא? [תוד"ה משקה].

כשלא היה יכול הישראל לעשות בהיתר כשיכל הישראל לעשות בהיתר
לר"ת אסור [4] מותר [5]
לר"י אסור אסור

היה הנכרי מכיר לישראל, ועשה מלאכה בשביל עצמו, האם מותר לישראל להנות?

האופן המותר האופן האסור
לאביי שלא בפניו בפניו [6]
לרבא בנר - דנר לאחד נר למאה במים - שיתכן שמרבה לישראל

שבת דף קכב: א

דלת של שידה תיבה ומגדל (שאינם מחוברים), האם מותר ליטלה ולהחזירה?

ליטלה להחזירה
למ"ד יש בנין וסתירה בכלים אסור
למ"ד אין סתירה ובנין בכלים מותר לאביי: מותר [7]
לרבא: אסור - שמא יתקע

האם מותר ליטול קורנסים דלהלן כדי לפצע בהן אגוזים?

קורנס של אגוזים קורנס של נפחים
לרב יהודה מותר בלא ייחדו: אסור [8]
אם ייחדו לאגוזים: מותר [9]
לרבה מותר

-------------------------------------------------

[1] פמוטות הם כלי שמלאכתו לאיסור, וא"כ ההיתר לטלטלן הוא רק לצורך גופם ומקומם. וכן מיירי בפמוטות שלא דלקו בכניסת השבת שאינם מוקצה לכל השבת. ומיירי נמי באותם שאינם עשויות חוליות חוליות, דאותם אסור לטלטל, דחיישינן שמא יפלו ויתפרקו ויבוא להרכיבם חזרה בשבת.

[2] ע' ריטב"א, שאותה המחלוקת המבוארת להלן היא שייכת בין בפמוטות ובין בקרונות.

[3] וזה שענה לו ר' אבא שאפי' גדולים מותרים.

[4] וכתבו התוס' (בד"ה ואם), דנראה שאסור לכל ישראל, דרק באיסור תחומין דרבנן אמרינן "הבא בשביל ישראל זה מותר לישראל אחר".

[5] ודייק זאת, מדקאמר התנא "נכרי שמילא מים להשקות את בהמתו - משקה אחריו ישראל", דנקט דוקא בהמתו (כלומר שגבי בהמתו יש צד לאסור - משום שלא יכול להורידה לבור, ובכל אופן התרנו באופן זה), אבל הוא עצמו מותר בכל ענין דהרי יכול לרדת בעצמו לבור לשתות.

[6] פירשו התוס' (בד"ה אמר), שכל מה שאסר אביי במכירו בפניו, זה דוקא כמעשה דרבן גמליאל שהיה נשיא ושר וראש בספינה.

[7] ולכן הוצרך להעמיד את הברייתא כמ"ד יש בנין וסתירה בכלים, ומיירי בשניטלו.

[8] דרב יהודה ס"ל שכלי שמלאכתו לאיסור אפי' לצורך גופם ומקומם אסור לטלטלם. (אמנם ע' הערה הבאה).

[9] כן מבואר בתוס' ד"ה רחת, שאם ייחדו מהני. (וכן מבואר בתוס' הרא"ש בבירור יותר). אכן ביארו התוס', שאי אפשר לומר שרב יהודה ס"ל שכלי שמלאכתו לאיסור אסור לטלטלו לצורך גופו ומקומו - והוכיחו כן מכמה ראיות, ועל כרחך שהוא דין מיוחד בפיצוע אגוזים - שהוא מלאכה גרועה כלפי הקורנס שעיקר ייעודו למלאכה חשובה.

עוד חומר לימוד על הדף