SHABBOS 121 (13 Tamuz) - Today's Dafyomi study is dedicated to the blessed memory of U.S. Army Staff Sgt. Seymour Ira Gottlieb (Yitzchak Shimon ben Chaim Shlomo Yosef ha'Levi, Z"L), who died in World War II on the 13th of Tamuz 5704 in the battle of St. Lo, France, fighting the Nazis to save his Jewish brethren in Europe.

שבת דף קכא. א

הרואה קרי ביוה"כ, שדינו שאסור בדברי תורה ותפילה, מתי טובל?

כשראה קודם המנחה כשראה אחר המנחה
לת"ק - טבילה בזמנה מצוה
טובל מיד
טובל מיד [1]
לר' יוסי בר' יהודה - טבילה בזמנה לאו מצוה אינו צריך לטבול [2]

נפלה דליקה, האם יכולה להכבות ע"י נכרי או קטן באופנים דלהלן?

האם אומרים לו:
כבה
האם אומרים:
כל המכבה אינו מפסיד
האם אומרים לו:
אל תכבה
ע"י נכרי לא אומרים אומרים [3] לא אומרים
ע"י קטן לא אומרים לא אומרים אומרים [4]

האם כופין קערה על גבי עקרב שלא תישך, או יש לחוש לאיסור צידה?

כשאין רודף אחריו כשרודף אחריו
לת"ק - דס"ל כר"ש שמלאכה שאצל"ג פטור עליה מותר מותר
לריב"ז בערב - דס"ל כר' יהודה שמלאכה שאצל"ג חייב חשש לו מחטאת מותר

שבת דף קכא: א

צואה הנמצאת במקומות דלהלן, מה יעשה?

צואה של אדם צואה של תרנגולים
כשהיא בחצר מותרת בטלטול בפני עצמה
- מפני שראויה לכלבים
מותר לטלטלה - כדין גרף של רעי
כשהיא באשפה שבחצר מותרת רק לכפות כלי עליה

שבת דף קכא: א

האם מותר להרוג מזיקים בשבת? [לרש"י].

אליבא דר' יהודה אליבא דר' שמעון
ברצו אחריו מותר - ומשום פיקוח נפש [5]
בלא רצו אחריו אסור -
דמלאכה שאצל"ג חייב
לברייתא חמשה מזיקין [6]: מותר [7]
שאר המזיקין: אסור
לרבא [8] מותר להרוג לכל המזיקין [9]

האם מותר להרוג מזיקים בשבת? [לתוס' - ד"ה ברצין].

אליבא דר' יהודה אליבא דר' שמעון
ברצו אחריו מותר - ומשום פיקוח נפש
בלא רצו אחריו חמשה מזיקין: מותר
שאר המזיקין: אסור
מותר להרוג לכל המזיקין [10]

-------------------------------------------------

[1] והגם שיכול להמתין עד הלילה ויטבול ויתפלל ערבית, מ"מ כיון שטבילה בזמנה מצוה - הדין שטובל מיד.

[2] כיון שס"ל שאין טבילה במזנה מצוה, א"כ אסור לו לטבול ביוה"כ טבילת הרשות. ומחמת תפלת נעילה, ג"כ לא צריך לטבול, דס"ל כרב שאמר שתפילת נעילה פוטרת של ערבית - וא"כ יכול להתפלל נעילה בלילה. ועכ"פ מלשון זו ד"אינו צריך לטבול", מבואר שאה"נ אם רוצה לטבול רשאי, רק שאין צריך. - תוד"ה הכי.

[3] כן אמר ר' אמי בסוגיין, והגם שאין ראיה ממשנתנו לדינו, מ"מ הלכה כן. וכתבו התוס' (בד"ה אלא), שבירושלמי איתא: שעשה ר' אמי מעשה כזה.

[4] ודוקא בקטן העושה לדעת אביו. אמנם סתם קטן שאינו בנו, מבואר בגמ' שקטן אוכל נבלות אין ב"ד מצווין להפרישו. אמנם כתבו התוס' (בד"ה שמע), שמסתבר שמיירי בקטן שלא הגיע לחינוך, דאם הגיע לחינוך כיון שחייב לחנכו כ"ש שצריך (גם אדם אחר) להפרישו שלא יעשה עבירה. עוד כתבו התוס', דכל הנידון הוא דוקא באיסור דאורייתא, כגון אליבא דר' יהודה שמלאכה שאצל"ג אסורה מה"ת, או אליבא דר"ש כשצריך לפחמים, אבל באיסור דרבנן - אין ב"ד מצווין להפרישו.

[5] ולפירש"י, כך מעמיד רב יוסף את דברי ר' יהושע בן לוי שאמר "כל המזיקין נהרגין בשבת".

[6] והם: זבוב שבארץ מצרים, וצירעה שבנינוה, ועקרב שבחדייב, ונחש שבארץ ישראל, וכלב שוטה שבכל מקום.

[7] דס"ל לר"ש שמלאכה שאצל"ג אסורה רק מדרבנן, ולכך בחמשה מזיקים אלו - שרגילים להרוג בני אדם, התירו חכמים להורגם כדי לסלק מזיקים מן העולם, אולם את שאר המינים - כל שלא רדפו אחריו, גם לר"ש אסור להורגן מדרבנן.

[8] ולפירש"י קשה מהברייתא הקודמת על דברי רבא. ומתוך כך פירשו התוס' אחרת וכהטבלא הבאה.

[9] תני תנא קמיה דרבא בר רב הונא, ההורג נחשים ועקרבים בשבת אין רוח חסידים נוחה המנו, ואמר לו רבא, שאותם חסידים אין רוח חכמים נוחה מהם. [ואמרה הגמ' שהוא חולק על אביו רב הונא דס"ל שאסור להרוג מזיקין בשבת כשאין רצין אחריו. עוד נסתפקה הגמ' בדברי רבי שאמר על ניותי אחד שהרג לנחש בשבת - ש"פגע בו כיוצא בו", האם כוונתו לשבח או לגנאי. ונסתה להביא ראיה מדברי ר' ינאי שאמר צרעה אני הורג נחש ועקרב לא כל שכן (ובודאי מיירי שאין רודפים אחריו דאל"כ מה החידוש), ודוחה הגמ' דלמא הכוונה שדורסם לפי תומו].

[10] וכך סובר ר' יהושע בן לוי - כר"ש, וכן סובר ג"כ רבא בריה דרב הונא, אולם רב הונא עצמו סובר כמו הברייתא ואליבא דר' יהודה.

עוד חומר לימוד על הדף