שבת דף קכ. א

מתי יכול להציל מהדליקה רק מזון ג' סעודות ומתי יכול להציל יותר?

יכול להציל טובא רק מזון ג' סעודות
לרב הונא בבא להציל - שיש לו סל שכבר מלא כשבא לקפל - סלים הרבה [1]
לר' אבא [2] כשבא לקפל - לאותה חצר כשבא לקפל - לחצר אחרת

האם מותר לעשות הצלות דלהלן?

בנשברה לו חבית בראש גגו לפרוש טליתו ולקפל ולהניח
לרב שיזבי [3] אסור להביא כלי שמחזיק יותר מג' לוגין אסור
לרבא מותר להביא אפי' כלי גדול,
ובלבד שלא יביא ויחזור ויביא
מותר

האם מותר לעשות הצלות דלהלן?

לעשות מחיצה בכלים מלאים מים
- חדשים שיודע שיתבקעו
טלית או ספר שאחז בו האור מצד אחד
- לתת עליו מים מצד שני
לר' שמעון בן ננס מותר
לר יוסי [4] אסור

שבת דף קכ: א

נר שעל גבי השולחן - האם יכול לנערו שיפול? [תוד"ה מנער].

כששכח את הנר שם כשהניחו בכוונה
כשהוא נר בלא שמן מותר - ואם כבה כבה [5] אסור - דנעשית הטבלא בסיס לדבר האסור
כשהוא נר עם שמן אסור - דאם שופך את השמן מיד הוא מכבה

שבת דף קכ: א

האם מותר לפתוח דלת כנגד מדורה בשבת, או יש לחוש שהרוח תבעיר את האש יותר?

כשמנשבת רוח מצויה כשמנשבת רוח שאינה מצויה
לרב יהודה מותר אסור -
דפסיק רישיה דהאש תתלבה
לאביי אסור - דגזרינן אטו אינה מצויה

היה שם כתוב על בשרו, ונזדמנה לו טבילת מצוה, מה יעשה?

כשיש לו גמי כשאין לו גמי
לרבנן - טבילה בזמנה לאו מצוה

צריך להניח גמי [6]

לא יטבול [7]
לר' יוסי - טבילה בזמנה מצוה יטבול בלא גמי

-------------------------------------------------

[1] דהיינו שטורח לאוספם, ומוציא בכמה פעמים.

[2] פירשו התוס' (בד"ה אידי), דמה שנקט ר' אבא "בבא לקפל" - כוונתו דאפי' בא לקפל, אולם ה"ה דבבא להציל יש את אותו חילוק בין חצר זו לחצר אחרת. ולפ"ז יוצא מדבריו גם חומרא, דאם בא להציל לחצר אחרת - אינו יכול להוציא יותר ממזון ג' סעודות.

[3] רב שיזבי דרש לפני רב חסדא והודה לו רב חסדא על דבריו. וס"ל לרבא, שדרשתו היתה טעות.

[4] ומחלוקתם תלויה בחקירה האם גרם כיבוי מותר או אסור, דלר"ש בן ננס מותר ולר' יוסי אסור.

[5] אכן בירושלמי מוקי לה כשהיה הנר כבר מכובה ומשום דין טלטול מוקצה.

[6] ואין הטעם משום שאסור למחוק את השם, דדוקא אם בא למחוק בידים אסור מדכתיב (דברים יב:ד) "לא תעשון כן לה' אלהיכם", ודרשינן: עשייה הוא אסור - אבל גרמא שרי. אלא טעם האיסור משום דאסור לעמוד בפני השם ערום, ולא מהני שיתן ידו על השם, כי חיישינן שמא ישכח ויוציא את היד.

[7] כלומר, צריך לחפש עד שימצא גמי, ואם לא ימצא תדחה הטבילה ולא איכפת לן, דס"ל דטבילה בזמנה לאו מצוה.

עוד חומר לימוד על הדף