שבת דף קיז. א

אליבא דרב חסדא, מתי מותר לטלטל במבוי שיש לו שלש מחיצות?

להתיר סתם טלטול להתיר הצלת כתבי הקודש
לבית שמאי כשיש ברביעית לחי וקורה
לבית הלל כשיש ברביעית או לחי או קורה
לר' אליעזר (בדעת ב"ש) כשיש ברביעית לחיין [1] לרבנן: כשיש ברביעית לחיין לבן בתירא: אפי' לחי אחד [2]

כיצד העמידו האמוראים דלהלן את מחלוקת רבנן ובן בתירא?

לרבנן - למבוי שאינו מפולש לבן בתירא - אפי' למפולש
לרב חסדא ג' מחיצות וברביעית ב' לחיין כשיש ברביעית אפי' לחי אחד
לרבה [3] ב' מחיצות וב' לחיים בב' הפתחים ב' מחיצות ורק לחי אחד
לרב אשי ג' מחיצות וברביעית לחי אחד ג' מחיצות וברביעית כלום

שבת דף קיז: א

האם מערימין באופנים דלהלן?

באותו ואת בנו
שנפלו לבור ביו"ט
בנשברה חבית ורוצה להערים
ולהזמין אורחים שכבר אכלו
לר' אליעזר אין מערימין -
אלא עושה לו פרנסה במקומו
יתכן שמערימין -
דאי אפשר בפרנסה
לר' יהושע מערימין -
ומעלה גם את השני בטענה
יתכן שאין מערימין -
דדוקא בבכור משום צער בעלי חיים

-------------------------------------------------

[1] וע' בסוגיא בעירובין (סוף דף יא:-יב.) האם בעינן נמי קורה.

[2] ולזה קורא בן בתירא מבוי המפולש (כיון שאין לו היתר מבוי כמבוי שאינו מפולש). אלא שהקשה על זה רבה, דכיון שיש כאן ג' מחיצות ולחי, לא יתכן לקרוא לזה מבוי מפולש, (פי', הגם שצריך להוסיף עוד לחי, מ"מ אי אפשר לקרוא לזה בשם "מפולש"). ועוד הקשה רבה אליבא דרבנן דכיון שרק באופן שיש שני לחיים מתירים רבנן להציל, ובאופן זה מותר לטלטל לכתחילה למבוי, א"כ מדוע שלא נציל לתוכו ג"כ אוכלים ומשקים. ובתוד"ה ועוד, פירשו שאלה זו באופן אחר.

[3] פי', נחלקו רבנן ור' יהודה האם יש הכשר לרה"ר בב' מחיצות ולחי בכל פתח, דלרבנן לא מהני ולר' יהודה מהני. ואליבא דר' יהודה נחלקו במשנתנו אם גבי כתבי הקודש מקילים יותר, דלרבנן לא מקילים, ולבן בתירא מקילים אפי' בלחי אחד. והקשו התוס' (בד"ה אלא), דלפ"ז חוזרת קושית רבה על רב חסדא גם על שיטתו, דלר' יהודה אפשר להציל אפי' אוכלין ומשקין לשם. ותירצו תוס', דכל מה שרבנן מקילים לסבור כמו ר' יהודה הוא רק בכתבי הקודש.

עוד חומר לימוד על הדף