SHABBOS 116 (8 Tamuz) - Today's Dafyomi study is dedicated to the memory of Dr. Moshe Gottlieb, Moshe Ze'ev ben Chaim Shlomo Yosef ha'Levi z'l, who healed the sick of Jerusalem and Israel with Chesed. Dedicated by his loving family on the day of his Yahrzeit.

שבת דף קטז. א

במה נחלקו בענין פרשת ויהי בנסוע?

טעם שעושים לה סמניות כמה חלקי תורה יש
לרשב"ג לומר שאין זה מקומה [1] חמשה
לרבי, לר' יונתן לומר שספר חשוב הוא בפני עצמו שבעה

מה שני הפורענויות שהוזכרו בסמוך לפרשת ויהי בנסוע? [תוד"ה פורענות].

פורענות ראשונה - ויסעו מהר ה' פורענות שניה - ויהי העם כמתאוננים
לרש"י שסרו מאחרי ה' -
שתוך ג' ימים נתאוו לאכול בשר ולמרוד
שהתלוננו על קושי הדרך
לר"י שסרו מאחרי ה' -
כתינוק הבורח מבית הספר
שהתלוננו על קושי הדרך

האם מצילין את הגליונים באופנים דלהלן?

הגליונות שתחת הכתב הגליונות שלמעלה ולמטה,
בתחילת הספר ובסופו
היכא שבלה או נמחק אין מצילין אפי' היכא שעדיין הם מחוברים - איבעיא דלא איפשטא [2]
היכא שעדיין הוא כתוב ודאי מצילין כספר רגיל כשהם מחוברים - מצילין [3]

שייך לסוף דף קטז:

לרב אשי במה פליגי בתרתי רבנן ור' ישמעאל?

פליגי בטלטול [4] פליגי במלאכה
לרבנן מותר לטלטל מותר להפשיט גם מהחזה והלאה
לר' ישמעאל בנו של ריב"ב אסור לטלטל אסור להפשיט יותר מהחזה

שבת קטז. א

ספרי תורה שביד מינים [5] מה דינם? [תוד"ה כך].

בחול בשבת
לתנא
קמא
לרש"י [6]: אין מצילין מפני הדליקה, ולא מן המפולת ולא מהמים ומדבר המאבדן
לתוס': ---- לתוס' [7]: אין מצילין מפני הדליקה, ולא מן המפולת ולא מהמים ומדבר המאבדן
לר' יוסי קודר את האזכרות וגונז, והשאר שורף אין מצילין מפני הדליקה, ולא מן המפולת ולא מהמים ומדבר המאבדן
לר' טרפון שורף אותם עם האזכרות שבהן

שבת דף קטז: א

מתי אין קורין בכתבי הקודש בשבת?

במקום בית המדרש (ששם נאמרת הדרשא) שלא במקום בית המדרש
לביאור הראשון בגמ' לרב אסור לקרות מותר לקרות
לשמואל בזמן בית המדרש (-הדרשא): אסור לקרות
שלא בזמן בית המדרש (-הדרשא): מותר לקרות [8]
בזמן בית המדרש (-הדרשא) שלא בזמן בית המדרש (-הדרשא)
לרב
אשי
לרב אסור לקרות מותר לקרות
לשמואל אסור לקרות לרש"י: אסור לקרות [9]
לתוס': מותר לקרות [10]

י"ד בניסן שחל בשבת, לחכמים מפשיטים את כל עור הפסח, באיזה אופנים מיירי?

במונח על שולחן של זהב ביום שנושבת בו רוח צפונית
לרב יוסף - שלא יסריח מפשיטים לגמרי אין מפשיטים אלא עד החזה
לרב - שלא יהיו מוטלין כנבלה אין מפשיטים אלא עד החזה מפשיטים לגמרי

-------------------------------------------------

[1] ומקומה בפרשת הדגלים בפרשת מדבר סיני, ששם מדבר בענין זה. ועתידה פרשה זו להעקר מכאן לשם. והטעם שכתבו אותה כאן, כדי להפסיק בין שני פורענויות. [ויש לנו להפסיק בין הפורעניות כדי לא לתת פתחון פה ליצה"ר לקטרג ולומר, שישראל חוטאים פעם אחר פעם ברציפות, - חדש האביב]. ולעתיד כשלא נדאג מהפורענות - תעקר למקומה.

[2] מסתפקת הגמ' האם יש בגליונות עצמם קדושה, ולכך אין נפ"מ אם הם מחוברים או גזוזים. [אכן אין לפשוט, מזה דלא אמרינן גבי ס"ת שנמחק ואין בו פ"ה אותיות, שנציל אותו מחמת הגליונות. דהתם יתכן שמיירי בס"ת שנגזז מגליונותיו, ורק רוצה להציל אותו מחמת מקום הכתב, וכיון שהוא נמחק גרע טפי, ואם אין בו ללקט פ"ה אותיות אינו קדוש].

[3] דהם קדושים אגב הספר. וע' ברש"ש שציין לסוגיא במגילה, שהיכא שנחתכו מן הספר הוא גם בכלל האיבעיא.

[4] פירש"י, בכה"ג שלא הפשיט את העור מעל הבשר לגמרי - וכבר נטל את האימורין, ועכשיו רוצה לטלטל את הבשר מהחמה לצל כדי שלא יסריח. אמנם התוס' (בד"ה פליגי) חולקים, וס"ל דבכה"ג לכו"ע מותר לטלטל, ומיירי שהופשט לגמרי, ורוצה לטלטל הבשר עם העור כדי שלא יתלכלך.

[5] רש"י מפרש שמשרתי ע"ז כתבו להם תנ"ך בכתב אשורית ובלשון הקדש. אמנם תוס' (בד"ה ספרי) חולקים, וס"ל שבאופן זה לכו"ע ישרפו, ומחלוקתם מיירי בספרי תנ"ך שנמצאו ביד מין. וע"ע חזו"א או"ח (סימן ס' אות ד').

[6] רש"י מפרש, שכוונת הברייתא שכשם שאין מצילים מן הדליקה בשבת, כך אין מצילים אותם גם בחול.

[7] וה"פ: דלא תימא דוקא מן הדליקה אין מצילים כדי שלא יבוא לכבות בשבת, אלא אפי' היכא דליכא למיגזר מידי בשבת ג"כ אין מצילים.

[8] וכך באמת נהגו בנהרדעא - עירו של שמואל, לקרות בכתובים במנחה, היות שאינו זמן בית המדרש.

[9] ומשום דס"ל לשמואל כר' נחמיה שטעם האיסור כדי שיאמרו "בכתבי הקודש אין קורין - כ"ש בשטרי הדיוטות", ולכך אין קורין גם שלא בזמן בית המדרש. אמנם הגם שהכי ס"ל לשמואל, מ"מ למעשה הנהיג במקומו (נהרדעא) לנהוג כדברי חכמים במשנה הסוברים שהטעם מפני ביטול בית המדרש, ולכך זה שייך דוקא בזמן בית המדרש אבל שלא בזמן בית המדרש מותר.

[10] התוס' (בד"ה ושמואל) פירשו, ששמואל לא בא לחלוק על רב וגם הוא מודה שקורין, אלא רק בא לומר שדעת ר' נחמיה לחלוק על המשנה.

עוד חומר לימוד על הדף