שבת דף קיג. א

האם מותר לקשור דלי בחבל, ובקשרים דלהלן?

בחבל סתם בחבל דגרדי בפסקיא
לרבנן אסור אסור [1] מותר אפי' לענוב
לר' יהודה אסור מותר ובלבד שלא יענבנו [2]

האם מותר לקשור פרה לאבוס שלה בחבל, ובקשרים דלהלן?

בחבל סתם בחבל דגרדי
לקשור או בפרה או באבוס מותר [3]
לקשור בפרה ובאבוס אסור מותר [4]

האם מותר לטלטל את כלי האריגה דלהלן?

כלי קיואי [5] כובד העליון והתחתון [6] העמודים [7]
לרב יהודה מותר [8] אין ולאו ורפיא בידיה -----
רב נחמן בשם שמואל מותר אסור [9]
לר' יהודה בר ליואי ----- אסור [10]

שבת דף קיג. א

האם מציעין את המטות ומקריבין חלבי הקרבנות מיוה"כ לשבת ולהיפך?

חל יוה"כ ביום ו' - מיוה"כ לשבת חל יוה"כ ביום א' - משבת ליוה"כ
להציע המטות לר' ישמעאל: מציעים
לר' עקיבא: אין מציעים [11]
אין מציעים
להקריב החלבים אין מקריבים לר' ישמעאל: מקריבים
לר' עקיבא: אין מקריבים

שבת דף קיג: א

על איזה זמנים של עושר רומז הפסוק ברות (ב:יד) "וַיִּצְבָּט לָהּ קָלִי וַתֹּאכַל וַתִּשְׂבַּע וַתֹּתַר"?

וַתֹּאכַל וַתִּשְׂבַּע וַתֹּתַר
לר' אלעזר בימי דוד בימי שלמה בימי חזקיה
לאיכא דאמרי בימי דוד ושלמה בימי חזקיה בימי רבי
במתניתא תנא בעולם הזה בימות המשיח לעולם הבא

במה נחלקו ר' יוחנן ור' אלעזר בסוגיא?

מה נקרא "כבודו"? מהו "תחת כבודו"
לר' יוחנן בגדיו
(קרי למאניה מכבדותיה)
תחת כבודו ולא כבודו ממש -
דגופם נשרף ולא בגדיהם
לר' אלעזר הגוף של האדם תחת כבודו ממש -
דגופם נשרף ובמקום גוף נעשה אפר
לר' שמעון
בר נחמני
הגוף של האדם תחת כבודו ולא כבודו ממש -
דנשמתם נשרפה ולא גופם [12]

-------------------------------------------------

[1] דגזרו חבל דגרדי אטו חבל סתם, ולכן אין הם מתירים במשנה אלא רק לקשור (קשר שאינו של קיימא או עניבה) בפסקיא (-היינו חגורה רחבה), שודאי לא יבטל אותה שם.

[2] ר' יהודה לא גוזר חבל דגרדי אטו חבל סתם. אמנם אוסר לעשות קשר עניבה, ובזה פליג על רבנן ומחמיר, דרבנן ס"ל שמותר לענוב, ונפ"מ לפסקיא, שלרבנן מותר אפי' לעונבה ולר' יהודה אסור.

[3] וביאר הב"ח (סימן שי"ז) את טעם ההיתר, דסברא הוא שאם יש קשר חדש וקשר ישן, כשיבוא להתיר יתיר את הקשר החדש - שהוא קל יותר להתרה, וא"כ ודאי הקשר החדש שעושה עתה בשבת הוא קשר שאינו של קיימא. אולם כשעושה את ב' הקשרים, אחד מהם יהיה קשר של קיימא, כיון שאין דרך להתיר את שניהם אלא רק את אחד מהם.

[4] וכתבו התוס' (בד"ה התם), דזה דוקא לפי ר' יהודה דלעיל דלא גזרינן חבל דעלמא אטו חבל דגרדי. עוד פירשו, דאפי' לפי רבנן מיתוקמא, דכיון שאפי' בחבל דעלמא אין שכיח שיהיה קושר קשר של קיימא כשקושרו בפרה ואבוס יחד, ולהכי לא גזור בחבל דגרדי.

[5] שני קני עץ שמשתמשים בהם כדי לסדר את חוטי השתי קודם שמכניסים אותם למתקן האריגה.

[6] היינו גלילי עץ שעליהם מותחים את חוטי השתי מלמעלה ומלמטה.

[7] הנשים בביתם היו אורגות במתקן אריגה קטן, ולצורך עמדתו היו תוקעות אותו בשני עמודים בקרקע מימין ומשמאל, והיו מחברים להם שני קורות מאוזנות אחת למעלה ואחת למטה, ועליה היו מותחים את חוטי השתי.

[8] דאינם חשובים מוקצה מחמת חסרון כיס, דאין הגרדי מקפיד עליהם. וגם אינם חשובים כלי שמלאכתו לאיסור, כן פירש"י. וקשה, דהלא כלי שמלאכתו לאיסור מותר לטלטלו לצורך גופו ומקומו. וע' אחרונים.

[9] והטעם, משום שבבית יש לחוש יותר שמא יבוא להשוות את הגומות שנעשו אחר שיוציא את העמודים.

[10] והטעם דכיון שגם במחול אין רגילות לטלטל אותם מחמת כובדם.

[11] לר' עקיבא שבת ויוה"כ קדושתם שוה, ולכן אין עושים מאחד לשני. ואילו ר' ישמעאל ס"ל ששבת קדושתה חמורה יותר.

[12] והיינו כשריפת בני אהרן. וסברת ר' שמואל בר נחמני בביאור תיבת "כבודו" כר' אלעזר - דהיינו גוף האדם. ובביאור תיבת "תחת" מפרש כר' יוחנן - דהיינו מתחת הגוף, ולכן מפרש שקאי על הנשמה.

עוד חומר לימוד על הדף