שבת דף קיא. א

האם יש איסור סירוס באנשים דלהלן?

אליבא דרבנן אליבא דר' יוחנן בן ברוקא
בזקן [1] יש איסור [2]
באשה פוריה אין איסור [3] יש איסור
בזקנה [4] ועקרה [5] אין איסור

האם החומץ מועיל לרפא את השינים?

בקיוהא [6] בחומץ רגיל - יין שהחמיץ
לתירוץ הראשון בגמ' מזיק לשינים מרפא
לאיבעית אימא ---- כשאין מכה: מזיק לשינים
כשיש מכה: מרפא

באיזה אופנים מותר בשבת לגמע [7] את החומץ?


לגמע ולפלוט
לגמע ולבלוע
קודם הארוחה אחר הארוחה
לאביי אסור מותר
לרבא אסור מותר קודם שחזר בו: אסור
אחר שחזר בו: מותר

שבת קיא: א

באופנים דלהלן האם אמרינן "שרייתו זו היא כבוסו" - ואסור, או לא? [תוד"ה האי].

בבגד מלוכלך בבגד נקי
כשעושה כן דרך לכלוך [8] לא אמרינן - ומותר
כשלא עושה דרך לכלוך אמרינן - ואסור לא אמרינן - ומותר

על איזה קשרים המוזכרים במשנה אמרינן את הדינים דלהלן?

איזה קשרים?
חייב מדאורייתא קשר הגמלין (קשר הטבעת שקושרים לנאקה)
קשר הספנין (קשר הטבעת שקושרים בראש הספינה)
פטור אבל אסור קשר של רצועה שקושרים בטבעות הנ"ל,
ולר"מ קשר שאין יכול להתירו באחת מידיו [9]
מותר לכתחילה קושרת אשה מפתח חלוקה, ואת חוטי הסבכא, ושל רצועות של חגורה,
ורצועות סנדל ומנעל, ושל נודות יין ושמן, ושל קדירה,
ועל הפתח שלפני הבהמה, [קשר עניבה לדעת חכמים]

-------------------------------------------------

[1] תחילה סברה הגמ' להעמיד את האופן של שותה כוס של עקרים בזקן שפסק כחו מלהוליד, וסברה הגמ' דאף שאסור לסרס את הסריס, מ"מ זה דוקא את הסריס - שהוא בר הולדה אלמלא סרסוהו, אולם בזקן שאינו בר הולדה חשוב מין אדם אחר - ואין שייך בו איסור סירוס (כמבואר בתוד"ה אלא).

[2] והטעם, דאמר ר' יוחנן על סממנים מסוימים שהם החזירוהו לנערותו, והרי לן שגם זקן הוא בכלל גברא ד"בר הולדה" ושייך בו איסור סירוס.

[3] איסור סירוס תלוי במצות פריה ורביה, וכיון שאשה אינו מצווה לדעת רבנן בפריה ורביה, לא שייך בה איסור סירוס.

[4] ואפי' לר' יוחנן בן ברוקא שיש איסור סירוס באשה - חייבת בפריה ורביה, מ"מ אין איסור זה בזקנה, ושונה מזקן שיכול לחזור לנערותו, דזקנה אינה יכולה לחזור לנערותה אלא ע"י נס כמעשה דשרה (ריטב"א).

[5] ע' בחידושים המיוחסין לר"ן שביאר שהכוונה באשה שאינה יכולה ללדת מטבעה, ולא שנסתרסה אח"כ, ולכן לא שייך בזה מסרס אחר מסרס [וביאר שם, שה"ה בסריס אם הוא סריס מלידה לא שייך בו איסור מסרס אחר מסרס, ואה"נ שלפי מסקנא זו יכלה הגמ' להעמיד גם בזכר ובסריס מלידה].

[6] דהיינו ענבים שלא נתבשלו כל צרכם ועשו מהם יין חמוץ.

[7] דהיינו לשתות את החומץ בלא טיבול, אולם אם מטבל בו פיתו ואוכל - בכל ענין מותר.

[8] ומתוך כך התיר ר"ת לנשים כשהתלכלכו בגדיהם ע"י מי רגלים של התינוקות, שיכולות ליטול ידיהם במים ולקנח אותם בבגדיהם - כיון שזה נחשב דרך לכלוך. אכן ר"י אסר, וחשיב ליה שלא דרך לכלוך.

[9] פירש"י, ואפי' עשאו קשר של קיימא. ולמד הריטב"א ובתוס' הרי"ד שר"מ לא בא לחלוק אלא לפרש, אכן הרמב"ם והרע"ב כתבו שאין הלכה כר"מ, ש"מ שלמדו שיש מחלוקת ולת"ק חייב. וע' במ"ב ריש סימן שי"ז ובביאור הלכה שם.

עוד חומר לימוד על הדף