שבת דף קט. א

האם מותר לעשות את תיקוני המאכל דלהלן?

שריקא טויא [1] פיעפועי ביעי [2]
לרב חסדא, לזעירי מותר - דכיון שנאכל בלא זה לא עשה כלום אסור
לחייא בר אשי אסור

מי שנגפה ידו או רגלו האם יכול לצומתה (-לכווצה כדי לשכך את הדם) ביין או בחומץ?

כשהמכה בגב היד או גב הרגל כשהמכה בשאר מקומות ביד וברגל
לצומתה ביין מותר - משום סכנה למפונקים (כבני מחוזא): אסור
לשאר שאינם מפונקים: מותר
לצומתה בחומץ מותר - משום סכנה אסור

האם מותר לרחוץ במים דלהלן?

מי גרר, מי חמתן,
מי עסיא,
בים הגדול מי טבריא, מי משרא,
ימא דסדום
בשהייה
זמן רב
מותר ביפים שבו: מותר
ברעים שבו: אסור [3]
אסור
בלא שהייה מותר

מה דין ים הגדול ושאר הימים לענין לטהר בזוחלין ולענין מים חיים?

לענין לטהר בזוחלין [4] לענין מים חיים [5]
לר' מאיר - כל הימים כמקוה אינם מטהרים פסולים
לר' יהודה - הים הגדול כמקוה הים הגדול: אינו מטהר
שאר הימים: מטהרים
הים הגדול: פסול
שאר הימים: כשרים
לר' יוסי מטהרים פסולים

-------------------------------------------------

[1] פירש"י, לצפות שמן וביצים רכות על הצלי כשהוא חם, (ומיירי באופן שאינו רותח - דאז הוא מבשל). ובתוס' (ד"ה שריקא), הביאו בשם ר"ח שהכוונה לסנן מים שבמעי אבטיח, ושותים אותם כדי לשלשל.

[2] פירש"י, לערבב ביצים מגולגלות (-רכות) - אסור, משום שנראה שרוצה לתת אותן לבישול בקדרה. וע' ברבינו חננאל פירוש אחר.

[3] הנה יש סתירה בין ב' ברייתות האם מותר לרחוץ בים הגדול, ותירצה הגמ' אותם כאן ביפים וכאן ברעים. אולם בהו"א רצתה הגמ' לתרץ, שהוא תלוי במחלוקת ר"מ ור' יהודה (שבטבלא הבאה), דלר"מ שמשווה כל הימים להדדי ס"ל שרוחצין גם בים הגדול, ואילו לר' יהודה שמחלק בין ים הגדול לשאר ימים ס"ל שאין רוחצין.

[4] הנה כל מים המכונסים במקוה דינם שאין מטהרים כשהם זוחלין אלא רק באשבורן - דהיינו שיהיו מכונסים במקום אחד, ולכך אם נאמר שים הגדול או כל הימים כמקוה, הרי שאינם מטהרים כשהם זוחלין. ורק מי מעיין מטהרים בזוחלין.

[5] בזב ומצורע ולמי חטאת בעינן דוקא מים חיים, ונחלקו מה דין הים, האם יש לו דין מים חיים כמעיין.

עוד חומר לימוד על הדף