שבת דף קו. א

כל המקלקלים פטורים, מה הדין בחובל ומבעיר? [תוד"ה חוץ].

בחובל ומבעיר שלא לצורך בחובל וצריך לכלבו ומבעיר וצריך לאפרו
לרש"י [1] ורבינו שמואל לתוס'
לר' אבהו
אליבא דר' שמעון [2]: חייב
אליבא דר' יהודה [3]: פטור
אליבא דר' שמעון: חייב
אליבא דר' יהודה: פטור
חייב
לר' יוחנן פטור אפי' אליבא דר"ש [4] חייב

שבת דף קו: א

הצד (-מבריח) ציפור בשבת לתוך מקומות דלהלן מה דינו?

לתוך מגדל (-ארון) לתוך בית או ביבר מקורה
ציפור דרור חייב פטור [5]
שאר עופות חייב חייב

שבת דף קו: א

הצד (-מבריח) צבי בשבת לתוך מקומות דלהלן מה דינו?

לבית לגינה, חצר, ביבר קטן [6]
לר' יהודה חייב פטור
לחכמים חייב חייב

הצד צבי באופנים דלהלן מה דינו?

סומא וישן, וחולה מחמת חום זקן וחיגר, וחולה מחמת עייפות
הצד צבי חייב [7] פטור

הצד מינין דלהלן האם חייב על צידתו

חגבים וגזין (מין הניצוד) צרעין ויתושין (מין שאינו ניצוד)
לר' מאיר חייב
לחכמים חייב פטור

הצד חגבים באופנים דלהלן האם חייב על צידתו?

בשעת הטל בשעת השרב
כשהיו מקלחות (-הרבה יחד) פטור לחכמים: חייב
לאלעזר בן מהבאי: פטור
כשאינן מקלחות פטור חייב

-------------------------------------------------

[1] כן דייקו תוס' בשיטת רש"י וכך פירש רבינו שמואל בפירוש, דר' אבהו סבר כר"ש דאמר מקלקל בחבורה חייב, ור' יוחנן סבר לה כר' יהודה דאמר מקלקל שלא לצורך תיקון גם בחבורה והעברה פטור. והקשו על זה תוס', דאם גם ר' יוחנן מודה שאליבא דר"ש חייב, למה אמר לו "פוק תני לברא".

[2] דהנה ר"ש ס"ל מלאכה שאין צריכה לגופה פטור עליה, וא"כ אין לך חובל ומבעיר שאינו מקלקל דאפי' מבעיר עצים לקדרתו מקלקל הוא אצל עצים, והגם שמתקן אצל דבר אחר - לר"ש לא חשיב דהוא מלאכה שאצל"ג, ומדאיצטריך קרא להתיר מילה - ש"מ הא בעלמא חובל חייב, ומדאיצטריך קרא לאסור הבערת בת כהן - ש"מ מבעיר בעלמא חייב, ועל כרחך דגזה"כ לחייב בחובל ומבעיר הגם שהם מקלקלים גמורים. אכן התוס' (בד"ה בחובל), הוכיחו מסנהדרין (דף פד:) שגם בחובל ומבעיר בעינן מלאכה שצריכה לגופה אליבא דר"ש, ומוקמי לה באיסורי הנאה שצריך לבערם. ועוד פירשו, שבחובל ומבעיר חשיב מלאכה הצריכה לגופה, (ולא כרש"י), דהא צריך לנטילת נשמה כדי לתת הדם לכלבו, וכן צריך להבערה כדי לעשות אפר כמו מבעיר כדי לבשל קדרה. אבל חופר גומא ואין צריך אלא לעפרה, הגומא נעשית מאליה ואין נהנה ממנה כלום.

[3] דס"ל בעלמא מלאכה שאצל"ג חייב עליה, ולכך י"ל דאה"נ כל מקלקל פטור מלבד מקלקל לצורך כגון בחובל וצריך לכלבו ומבעיר וצריך לאפרו, והגם שהוא מלאכה שאצל"ג - דהרי ההנאה שנהנה היא לדבר אחר ואין צריך את גוף החבלה וגוף ההבעה, בכל אופן חייב.

[4] ס"ל דגם אליבא דר"ש בעינן תיקון קצת, דגם מהראיות שהביא ר"ש ממילה והבערת בת כהן יש תיקון קצת והוא שעושה זאת לצורך מצוה. ור' יהודה ס"ל שצורך מצוה אינו תיקון, וכן בחובל וצריך לכלבו או צריך לאפרו אינו תיקון, דאין דרך לחבול באדם כדי לתת מדמו לכלב, וכן לשרוף גדיש בשביל אפר למכה. אמנם ס"ל שמילה הוא תיקון גמור, והוא כמו מתקן כלי. וכן בישול פתילה לצורך הבערת בת כהן הוא תיקון גמור כמו בישול סממנים, ולא דמי לסתם חובל ומבעיר - שהוא קלקול. ור"ת מפרש, שהטעם שר' יהודה ס"ל שאינו תיקון אפי' בחובל וצריך לכלבו ומבעיר וצריך לאפרו, משום דאין התיקון בא בשעת הקלקול אלא רק אח"כ.

[5] דכיון שאינה מקבלת מרות, הרי היא עדיין צריכה צידה בתוך הבית עצמו, ולא חשוב שצד אותה בזה שהבריח אותה לתוך הבית. ורש"י על המשנה מפרש דהטעם שאינו ניצוד בבית משום שיוצא דרך החלונות, ולפ"ז מיירי דוקא בבית שיש בו חלונות, אבל כבר תמהו האחרונים מסוגיין דמשמע שהיא נשמטת ממנו בבית אפי' אם חלונותיו סגורים, וע' רש"ש ושפת אמת במשנה.

[6] גינה וחצר הם שטחים המוקפים בגדר - וצבי ניצוד שם. וכן בביבר קטן, ואיזהו ביבר קטן, מבארת הגמ' שכל שרץ אחריו ותופסו בכפיפה אחת, דהיינו שכופף את עצמו אליו בפעם אחת ותופסו. או כל שצל הכתלים נופל מאחד על השני, וביארו התוס' (בד"ה היכא) שהיה להם שיעור קבוע לגובה הכתלים. או כל ביבר שאין לו פינות וזויות שיכול להשמט שם ולברוח - זהו ביבר קטן.

[7] והטעם, דכשנוגע בהם הם משתדלים לברוח, וזה שתפסן הוא צד אותן.

עוד חומר לימוד על הדף