שבת דף פא. א

מה החילוקים בין רש"י לתוס' בביאור טומאת חף? [תוד"ה חפי].

ממה עשוים החפין מה דין הפותחת - המנעול מה גורם את הטומאה
לרש"י מעצם עשוי מעץ וטמא משום שיש לו בית קיבול הפותחת לחפין
לתוס' ממתכת הוא טהור כל זמן שלא נתן בו החפין החפין לפותחת

כמה אבנים מותר לאדם לטלטל בחצר להכניסם לבית הכסא ולא יחוש למוקצה [1]?

כמה אבנים יכניס?
להו"א שבבית המדרש, ולר' יוסי ג' אבנים ששיעורן ככזית כאגוז וכביצה
לנמנו וגמרו בבית המדרש, ולר' ישמעאל בשם ר' יוסי אבנים כמלא היד [2]
לר' מאיר ג' אבנים מקורזלות שכל אחת כאגוז
לר' יהודה ג' אבנים מקורזלות שכל אחת כביצה
לר'
ינאי
בבית כסא קבוע אבנים כמלא היד
בבית כסא שאינו קבוע כהכרע [3]

שבת דף פא: א

מהיכן יכול ליטול אדם קיסם בשבת או ביו"ט לשימושים דלהלן? [תוד"ה וחכמים].

לחצות בו שיניו לתת במדורה ביו"ט
לר"א אפי' מקיסם שבקרקע הבית שלא הוכן [4] אפי' מקיסם שמגבב מהחצר שלא הוכן
לחכמים דוקא מן האיבוס וכיוצא [5] אפי' מקיסם שמגבב מלפניו שלא הוכן [6]
-------------------------------------------------

[1] וכפי השיעור הזה הוא גם שיעורם להוצאת שבת, שפחות מהשיעור דלהלן אינם חשובות ולא חייב עליהם.

[2] פי', יכול לקחת ג' אבנים גדולות שממלאות את כל ידו, ואם אין לו כל כך גדולות יכול לקחת ארבע או חמשה אבנים.

[3] פירש"י אבן אחת כשיעור אגוז, שהאגוז הוא השיעור המכריע בין כזית לכביצה. ומה שאמרנו שיקח רק אבן אחת, כן ביאר המאירי בשם רש"י. אכן לר"ת (בתוד"ה ואם), נראה לו כגירסת רבינו חננאל, שגרס: "ואם לאו כהכרע מדוכה קטנה של בשמים", והכרע פירושו רגל, והיינו שיקח אבנים כמלא רגל של מדוכה קטנה של בשמים.

[4] עכ"פ צריך דוקא שיהיה מקיסם שבבית, דס"ל לר"א שמה שבבית מוכן לכל צרכיו, אבל לא מה שבחצר, ששם אינו מוכן אלא להסקה.

[5] כלומר, דוקא קיסמים שהוכנו לשימוש בשבת, ולא בקיסמים שלא הוכנו. אכן קיסמים שהוכנו אפי' שנמצאים ע"ג קרקע משתמש בהן.

[6] ומה שהתירו חכמים ל"גבב משלפניו ולהדליק", ולא אסרו משום מוקצה ולהתיר דוקא במוכן, משום שסתם עצים עומדים להסקה.

-------------------------------------------------

עוד חומר לימוד על הדף