שבת דף נא. א

הטומן לפת וצנונות תחת הגפן, אינו חושש לא משום כלאים, ולא משום שביעית,
ולא משום מעשר, וניטלין בשבת, באיזה אופן מיירי? [תוד"ה מקצת].

בכלאים, שביעית, מעשר שבת
לרש"י אפי' אין מקצת עליו מגולין [1] בהיו מקצת עליו מגולין
לערוך בהיו מקצת עליו מגולין [2] בהיו מקצת עליו מגולין

כסהו מבעו"י, באופנים דלהלן האם מותר לשוב לכסותו משתחשך? [תוד"ה כסהו].

הגילוי נעשה מבעו"י הגילוי נעשה משתחשך
כשנתגלה מאליו מותר לשוב ולכסותו מותר לשוב ולכסותו
כשגילה בידים אסור לשוב לכסותו [3] מותר לשוב ולכסותו

האם מותר לשנות את ההטמנה משחשכה בדבר שאינו מוסיף הבל? [תוד"ה כיצד].

להוסיף כיסויים להחליף כיסוים
לתנא קמא מותר אסור
לרשב"ג מותר מותר

טמן וכיסה את קדרתו בדברים דלהלן, האם מותר לו ליטול ולהחזיר?

טמן בדבר הניטל בשבת טמן בדבר שאינו ניטל בשבת
כיסה בדבר הניטל בשבת נוטל ומחזיר [4]
כיסה בדבר שאינו ניטל בשבת אם היה מגולה מקצתו: נוטל ומחזיר
ואם לא לה היה מגולה מקצתו: אסור [5] ליטול [6]

שבת דף נא: א

האם מותר להניח בשבת כלי דלהלן על כלי אחר הנתון על הכירה (בהיתר),
כדי לשמור את חומו של הכלי העליון?

מיחם קדרה
להניח מיחם על גבי... מותר לגירסא הראשונה ברש"י: אסור
לגירסא שהביא מהתוספתא: מותר
להניח קדרה על גבי... מותר [7] מותר

האם מותר לבעלי חיים דלהלן לצאת בשבת עם דבר המשמרן, או שחשוב כמשוי?

חטם - זמם (-מחסום) של ברזל אפסר - חבל שקושרים בראשה
נאקה - גמל לבן (נקבה) יוצאת אינה יוצאת - דלא משתמרת בו
גמל רגיל לת"ק: אינה יוצאת
לחנניה: יוצאת [8]
יוצאת

האם יש לכבד למי שגדול ממנו שיעבור לפניו במקומות דלהלן? [תוד"ה קדמיה].

בפתח שיש בו מזוזה בשאר כל המקומות
כשהולכים יחד בחבורה אחת מכבדים
כשכל אחד הולך לצורך עצמו מכבדים אין מכבדים

-------------------------------------------------

[1] רש"י מפרש דהא דנקט דמקצת עליו מגולין, הוא משום שבת דוקא - דבלא זה אין לו דרך לנוטלם בלא שיזיז עפר בידים. אולם בשאר דברים כיון שמיירי שלא השרישו אין חילוק בין מקצת עליו מגולין ללא.

[2] אולם אם הכל טמון בקרקע (אפי' בלא השריש) מקרי זריעה מעולה, ואסור בשביעית וכו'.

[3] ומשמע מלשון התוס', דאפי' אם גילהו מבעו"י כדי לשוב ולכסותו משתחשך - אסור, משום דדמיא לתחילת הטמנה. אמנם ע' ברא"ש דמבואר שדוקא כשגילהו כדי "שלא" לכסותו משתחשך אז אסור, אבל אם נתכוון לכסותו משתחשך מותר.

[4] דכיון שכיסה את פיה בדבר הניטל בשבת, יכול לנוטלה דרך פיה ולהחזירה.

[5] כתבו התוס' (בעמוד ב' בד"ה אינו), דכל זה אליבא דרשב"ג - דאסור לטרוח באיסור, אולם אליבא דרבנן מותר לטרוח גם בדבר שאינו ניטל כלל, כשצריך לדבר הניטל, וא"כ מותר ליטול להדיא את הקדרה גם כשכיסה וטמן בדבר שאינו ניטל.

[6] הקשה רש"י, היכא שטמן בדבר הניטל וכיסה בדבר שאינו ניטל, מדוע לא יפנה סביבותיה ויטנה על צדה ויפול הכיסוי. ותירץ דכיון שכאן הניח את הכיסוי - הוי הקדרה בסיס לדבר האסור. ומה שמותר כשמגולה מקצתו, תירץ רש"י דמיירי באופן שאינו מגביהה אלא רק מטה אותה והכיסוי נופל מאליו (כן ביאר ברש"י המגיני שלמה). אכן התוס' (בד"ה או), לא ניחא ליה בתירוץ זה, ונשארו בקושיא על רש"י, דאם הוי בסיס, היאך מותר כשמגולה מקצתו. ולכן תירץ ר"ת על עיקר הקושיא, דמיירי באופן שהכיסוי הוא כעין כלי כזה שכל הקדרה בלועה בתוכו, ומחמת הכיסוי אינו יכול להגיע לקדרה. ור"י מפרש, שמיירי שטמן את הקדרה בקופה בדבר הניטל, ושוב מילא את כל עליונה של קופה בדבר שאינו ניטל, כך שאינו יכול להגיע לקדרה בלא לטלטל דבר שאינו ניטל - בידים.

[7] ולא גרסינן בגמ' תיבות "אבל לא", אלא הכי גרסינן: וקדרה על גבי קדרה וקדרה על גבי מיחם וכו'.

[8] ונחלקו, האם נטירותא יתירה חשובה כמשוי או לא, לת"ק הוי כמשוי ולכן אסור לצאת בזה, ולחנניה אינו כמשוי ומותר.

עוד חומר לימוד על הדף