שבת דף לז. א

האם יש חילוק בכירה בין תוכה לעל גבה באופנים דלהלן?

להשהות מערב שבת להחזיר בשבת
באינה גו"ק בגרופה וקטומה באינה גו"ק בגרופה וקטומה
אי להחזיר תנן בתוכה: אסור [1]
על גבה: מותר

אין חילוק ומותר

אין חילוק ואסור
בתוכה: אסור
על גבה: מותר
אי לשהות תנן אין חילוק ואסור [2]

האם משהין ומחזירים על גבי כירה גרופה וקטומה?

לשהות להחזיר
לר'
מאיר
לב"ש אין משהין כלום אסור
להחזיר
לב"ה חמין אבל לא תבשיל
לרבי
יהודה
לב"ש חמין אבל לא תבשיל אסור להחזיר
לב"ה חמין ותבשיל מותר להחזיר

האם מותר לסמוך לכירה דלהלן? [תוד"ה מהו].

באינה גרופה וקטומה בקטמה ואפי' נתלבתה
למ"ד להחזיר תנן להשהות: מותר
להחזיר: איבעיא - ופשט שמותר [3]
בין לשהות
ובין להחזיר - מותר
למ"ד לשהות תנן בין לשהות ובין להחזיר: איבעיא - ופשט שמותר

שבת דף לז: א

כירה שקטמה וחזרה ונתלבתה או חזרה והובערה מה הדין להשהות עליה? [תוד"ה שמע].

תבשיל שנתבשל כל צרכו תבשיל שלא נתבשל כל צרכו
לתירוץ א' בתוס' מותר מותר
לתירוץ ב' בתוס' מותר אם רק נתלבתה: מותר
אם גם הובערה: אסור

לאמוראים דלהלן האם מותר להשהות על כירה שאינה גרופה וקטומה תבשילים דלהלן?

מצטמק ורע לו מצטמק וטוב לו לא בושל כל צרכו
לרב ששת בשם ר' יוחנן, לרבא מותר אסור אסור
לרב שמואל ב"י אמר ר' יוחנן [4] מותר מותר אסור
לרב ושמואל, לרב נחמן מותר מותר מותר

-------------------------------------------------

[1] כן פירש"י. אכן התוס' (בד"ה אא"ב) הקשו על זה, דלחנניה (שכדבריו מוקמינן למתניתין אי להחזיר תנן), על כרחך גם לתוכה מותר, כמו שמצינו גבי חררה על גבי גחלים שאם קרמו פניה מותר, הגם שהיא בתוך התנור. (אולם לפירושם לקמן לק"מ, דאין כוונת המקשן למצוא את החילוק בשהייה, אלא בהחזרה וכדלקמן בהערה הבאה.

[2] הגמ' בהו"א סברה שדברי ר' חלבו קאי ארישא, דבעינן דוקא שיגרוף אבל בלא זה אסור, ולכן הוקשה לגמ' הניחא אי "להחזיר" תנן - אבל לשהות משהין, י"ל דיש חילוק בין תוכה לעל גבה, שגם מה שהותר להשהות הוא רק על גבה - אבל בתוכה הוא מטמין ממש ברמץ ואסור לכו"ע. אולם אי "לשהות" תנן, ובלא גרוף וקטום - אסור, א"כ מה חילוק יש בין תוכה לעל גבה, הא גם על גבה אסור. ותירצה הגמ', שאין דברי ר' חלבו על הרישא אלא על הסיפא, על מה שאמרו בית הלל שמחזירין אפי' בשבת עצמה - כשגרופה וקטומה, ועל זה אמר ר' חלבו, דהני מילי על גבה - אבל בתוכה לא, משום דמיחזי כבמשל כשמחזיר לתוכה. כן פירש"י את הסוגיא. אכן תוס' הקשו, דבחנם דחק ויש לפרש בפשיטות, דאי "להחזיר" תנן - א"כ בחזרה יש לחלק מסברא בין תוכה שיש לאסור לעל גבה שמותר, אולם אי "לשהות" תנן ועל זה קאי דברי ר' חלבו, קשה, דבשהיה שעושה מע"ש מה חילוק יש בין תוכה לעל גבה (ולא ס"ל לתוס' לסברת רש"י שבתוכה הוא מטמין ממש ברמץ, דהא אינו מטמינה ממש ברמץ). ועל זה תירצה הגמ', דגם אי ברישא "לשהות" תנן, מ"מ הסיפא ודאי מיירי בלהחזיר, ועל זה קאי ר' חלבו לחלק בין תוכה שאסור לעל גבה שמותר.

[3] כתבו התוס' (בד"ה תא), דדוקא לסמוך לקדירה הסיק שמותר, אולם לסמוך אצל האש שאין שם דופני כירה שמפסיקין - אסור.

[4] וכן רב יוסף התיר להשהות, היות שכך היה נוהג רב נחמן בר יצחק דהוא מרי דעובדא, אכן לא מבואר בגמ' אי מיירי רק באופן שמצטמק ויפה לו, או גם באופן שלא בושל כל צרכו. וכן הסתפקו בתוס' (בד"ה מהו), מה היתה בעיית אביי, וממילא ה"ה שיש להסתפק מה השיב לו רב יוסף.

עוד חומר לימוד על הדף