שבת דף לא: א

המכבה את הנר משום שחס על הנר או על השמן או על הפתילה, מה דינו ומדוע?

בחס על הנר או על השמן בחס על הפתילה
לרבנן חייב, כר' יהודה דמלאכה שאינה צריכה לגופה חייב עליה
לר' יוסי
אליבא דעולא
פטור, דבעינן סותר
על מנת לבנות במקומו [1]
חייב, דהוא מכבה
על מנת להדליק בפתילה זו
לר' יוסי
אליבא דר' יוחנן
פטור, כר' שמעון
דמלאכה שאצל"ג פטור עליה
חייב, לכו"ע ובפתילה שצריכה הבהוב
דהוי מלאכה שצריכה לגופה

המכבה את הנר או סותר את הבית לצרכים דלהלן באיזה אופנים חייב? [תוד"ה וסותר].

המכבה את הנר הסותר את הבית
לר' יהודה כל שמכבה לאיזה צורך - ואינו מקלקל [2] כל שסותר ע"מ לבנות אפי' שלא במקומו
לר' יוסי רק כשמכבה על מנת להדליק [3] כל שסותר ע"מ לבנות במקומו
לר' שמעון רק כשמכבה ע"מ להבהב את הפתילה [4] כל שסותר ע"מ לבנות במקומו [5]

-------------------------------------------------

[1] והקשה לו רבה על כלל זה, דהרי במשכן גופא שממנו נלמדים כל המלאכות, לא היה סותר על מנת לבנות במקומו - אלא על מנת לבנות במקום אחר. ותירץ לו רב יוסף, דגם שם חשוב כבונה במקומו, מחמת דכתיב "על פי ה' יחנו ועל פי ה' יסעו", וביאר רבינו חננאל, דכיון שיתכן שיאמר להם לשוב ולחנות באותו מקום שחנו קודם, הרי זה כסותר על מנת לבנות במקומו דמי. וכפירוש זה הביא הריטב"א בשם רש"י. וע' עוד באור שמח (פ"י מהלכות שבת הי"ב).

[2] ר' יהודה ס"ל שמלאכה שאינה צריכה לגופה חייב עליה, אכן במקלקל גם הוא פוטר, ולכן צריך לכבות לאיזה צורך שהוא, ואמר במשנה שהצורך הוא, כגון אם חס על הנר או על השמן או על הפתילה, ולא בעינן שיהיה מכבה דוקא לצורך הדלקה.

[3] דבכל מלאכת מקלקל בעינן שיהיה דומיא דסותר על מנת לבנות, גם כאן צריך שיהיה מכבה על מנת להדליק. ופירש"י, דלפיכך אם מכבה את הפתילה משום שחס על הפתילה - וחסותו היא כדי שיוכל להדליק בה אח"כ עוד פעם, הרי זה מכבה על מנת להדליק במקומו - דהיינו בפתילה זו עצמה - וחייב. אכן אם מכבה משום שחס על הנר או חס על השמן (ובאופן שאינו חס על הפתילה כגון שמשליכה) - פטור, דאין זה מכבה ע"מ להדליק במקומו, דהרי ידליק בפתילה אחרת, ועיקר ההדלקה היא בפתילה. ובשם רבותיו פירש"י, דבשמן ובנר אפשר לומר שצריך אותם לדבר אחר שלא להדלקה, ולכן אינו נחשב מכבה על מנת להדליק במקומו, משא"כ פתילה שאין צריך אותה אלא להדלקה, לכן חשוב מכבה ומדליק במקומו, וכתב על זה רש"י שאין צריך לדוחק זה.

[4] דייקו תוס' שר"ש פוטר אפי' בכה"ג שמכבה ע"מ להדליק במקומו, וביאר בשבת של מי, דההכרח של תוס' לומר כן, הוא ממה שאמר עולא שלעולם ר' יוסי ס"ל כר' יהודה שמלאכה שאינה צריכה לגופה חייב עליה, ורק ס"ל דבעינן סותר ע"מ לבנות במקומו, וה"ה מכבה ע"מ להדליק במקומו, ומשמע שאליבא דר"ש אי אפשר לאוקמי לדברי ר' יוסי, והטעם פשוט, דכיון שס"ל לר"ש שמלאכה שאצל"ג פטור עליה, הרי אפי' מכבה ע"מ להדליק במקומו - פטור, דסו"ס הכיבוי אינו לצורך גופו, ועל כרחך שר"ש מחייב רק בכה"ג שהפתילה צריכה הבהוב והדליקה ומכבה אותה לצורך זה כדי שתוכל להדליק אח"כ בטוב, והיינו מכבה על מנת להדליק ויש לו צורך גופו בכיבוי - רק אז חייב לר"ש.

[5] הוכיחו תוס', שלגבי סותר ע"מ לבנות מודה ר"ש שלא בעינן צורך גופו - דהיינו שיהיה מתקן בסתירה זו יותר ממה שהיה מקודם, דכל מלאכות ילפינן מהמשכן, ובכיבוי, היה הכיבוי במשכן לצורך גופו - דהיינו לצורך פחמין, ולכן מצריך לזאת ר"ש - גם בפתילה. אולם לגבי סותר, היה גם באופן שאין צורך גופו - דהיינו אופן שהיה מתקן בסתירה יותר לתיקון שאח"כ, ולכן מודה ר"ש שגם באופן זה חייב.

עוד חומר לימוד על הדף