שבת דף ל. א

המכבה את הנר באופנים דלהלן, מה דינו, ואליבא דמאן?

כשמתירא מנכרים, לסטים,
רוח רע, ולחולה שיישן
כשחס על הנר או על השמן
או על הפתילה
למשנתנו -
כר' יהודה
מותר לכתחילה -
ומשום פיקוח נפש
חייב חטאת -
דמלאכה שאינה צריכה לגופה [1] חייב
לברייתא דר' אושעיא -
כר' שמעון
פטור אבל אסור -
ובחולה שאין בו סכנה
פטור אבל אסור -
דמלאכה שאינה צריכה לגופה פטור

כיצד מיישבים את ב' הפסוקים דלהלן שסותרים לכאורה?

לֹא הַמֵּתִים יְהַלְלוּ יָהּ
(תהלים קטו:יז)
וְשַׁבֵּחַ אֲנִי אֶת הַמֵּתִים שֶׁכְּבָר מֵתוּ מִן הַחַיִּים
(קהלת ד:ב)
לביאור א' יעסוק אדם בתורה ומצות קודם שימות, שמשמת בטל מהם שאפי' משה לא נענה אלא בזכות האבות
לביאור ב' שגזירות משה שכבר נפטר קיימות משרים של עכשיו
לביאור ג' שאחר מיתת דוד הועילה זכותו להכניס הארון

שבת דף ל: א

מתי הלימוד צריך להיות מתוך שמחה, ומתי צריך להיות שפתותיו נוטפות מר,
(-מרירות מהאימה)?

צריך להיות מתוך שמחה צריך ששפתותיו נוטפות מר
לביאור א' ברב בתלמיד
לביאור ב' ברב - קודם שפתח בשיעור ברב - אחר שפתח בשיעור

-------------------------------------------------

[1] דכיבוי זה אין צריך לגופו, אלא שלא יפקע הנר או שלא יגמר השמן ולא תכלה הפתילה, דאין לך כיבוי הצריך לגופו - אלא כיבוי בשביל לעשות פחמין.

עוד חומר לימוד על הדף