שבת דף כז. א

אליבא דרשב"א, מה הדין בבגדים דלהלן לענין טומאת שרצים ומנין?

בגדי צמר ופשתים בשאר סוגי בגדים
ג' על ג' אצבעות ג' על ג' טפחים ג' על ג' אצבעות ג' על ג' טפחים
לרבא טמא, דילפינן מנגעים טמא, דכתיב "בגד" [1] טהור טמא, דכתיב "או בגד"
לאביי טמא, דכתיב "או בגד" טמא, דכתיב "בגד" טהור טהור [2]

אליבא דתנא דבי ר' ישמעאל קמא ואידך, מה הדין בשאר סוגי בגדים לענין טומאת שרצים?

ג' על ג' טפחים ג' על ג' אצבעות
לקמא לאביי: טהור
לרבא: טמא, דכתיב "או בגד" [3]
לר"פ, ורב נחמן [4]: טמא, דכתיב "או בגד"
לאביי ורבא: טהור [5]
לרב נחמן ורב פפא: טמא [6]
לאידך טמא, דכתיב "או בגד" לאביי ורבא: טמא, דילפינן מנגעים
לרב נחמן ור"פ: טמא, דכתיב "או בגד"

דף כז:

האם בגדים דלהלן חייבים בציצית, ואיזה ציציות פוטרות אותן?

בגדי צמר ופשתים שאר סוגי בגדים
לרבא חייבים, ועושה ציצית מצמר ופשתים חייבים, ועושה ציצית מצמר ופשתים,
או ממין הבגד [7]
לרב נחמן [8] חייבים, ועושה ציצית מצמר ופשתים פטורים

האם מותר לסכך בפשתן דלהלן? [תוד"ה רבי].

באניצי פשתן (שאינו טווי) בטווי (שלא נעשה בגד)
לר"ש בן אלעזר לרש"י: אסור מה"ת דמטמא בנגעים
לתוס': אסור מדרבנן
אסור מה"ת דמטמא בנגעים
לסומכוס מותר דבעינן טווי אסור מה"ת דמטמא בנגעים

האם סוגי פשתן דלהלן מטמאים בנגעים? [לרש"י].

באונין משנתלבנו קודם שנטוו בשתי בערב
לר' מאיר אינם מטמאים מטמאים מיד שנטוו [9]
לר' יהודה מטמאים [10] משישלה ביורה מטמא מיד שנטוה

שבת דף כז: א

האם סוגי צמר ופשתן דלהלן אחר שנטוו מטמאים בנגעים לתוס' [11]? [תוד"ה אונין].

בצמר בפשתן
לר' מאיר מטמאים מיד מטמאים מיד
לר' יהודה שתי: משישלה ביורה
ערב: מטמא מיד
מטמאים מיד

כל היוצא מן העץ אין מדליקין בו, האם מדליקין בדברים דלהלן?

בפשתן בצמר וקנבוס
לרש"י מדליקין אין מדליקין
לתוס' מדליקין מדליקין [12]

-------------------------------------------------

[1] לשון הפסוק (ויקרא יא:לב) "וְכֹל אֲשֶׁר יִפֹּל עָלָיו מֵהֶם (מהשרצים האמורים בפרשה) בְּמֹתָם יִטְמָא מִכָּל כְּלִי עֵץ אוֹ בֶגֶד אוֹ עוֹר אוֹ שָׂק" - ומדכתיב "בגד" יש לנו לדרוש שטמא בג' על ג' טפחים, ומייתור ד"או בגד" נחלקו רבא ואביי מה לדרוש וכדלהלן.

[2] אכן זה דוקא אליבא דרשב"א, אולם לאידך תנא דבי ר' ישמעאל (דלהלן בסוגיא) מודה רבא שטמא, ודריש מ"או בגד" ללמד ששאר בגדים טמאים בשרצים בשלשה על שלשה טפחים.

[3] בתחילה הביאה הגמ' מימרא בשם רבא: דכי לית ליה להא תנא דבי ר' ישמעאל בשאר בגדים בג' על ג' אצבעות, בג' על ג' טפחים אית ליה. ותמהה הגמ', דבסוגיא לעיל (בעמוד ב') בין לאביי ובין לרבא, בר' ישמעאל לא נחלקו דשאר בגדים אינם טמאים בשרצים כלל, דילפינן מ"אף כל" - שבכל מקום שנאמר בתורה טומאת בגדים, היא רק בצמר ופשתים, (ורק נחלקו אביי ורבא אליבא דרשב"א), וא"כ איך אומר כאן רבא אליבא דר' ישמעאל קמא, שמודה שיש טומאה בשאר בגדים. ותירצה הגמ' בתירוץ הראשון, דאה"נ דרבא חזר בו, וס"ל שגם ר' ישמעאל וגם רשב"א אמרו דבר אחד לטמא בשאר בגדים בטומאת ג' על ג' (ולפ"ז "אף כל" בגדים צמר ופשתים - שאמר ר' ישמעאל, אינו לומר שאין טומאת ג' על ג' טפחים בשאר בגדים, אלא לומר שאין להם טומאה דג' על ג' אצבעות). ולפ"ז חולק רבא על אביי לגמרי, דלאביי אמרו דבר אחד שאין מטמאים בג' על ג' בין בטפחים ובין באצבעות בשאר בגדים, ולרבא אמרו דבר אחד שמטמאים בג' על ג' טפחים בשאר בגדים. ובתירוץ השני אמרה הגמ', דהמימרא הזו האחרונה לא רבא אמר אותה אלא רב פפא (שפעמים היו מחליפים במימרות שלהם, היות שהוא מלך מיד אחרי רבא, - תוד"ה רב פפא).

[4] הנה בין רב פפא ובין רב נחמן ס"ל ד"אף כל" דדריש מיניה ר' ישמעאל קמא, לא קאי על טומאת שאר בגדים כגון טומאת שרצים, אלא קאי על דבר אחר, לרב פפא מרבה שדוקא בצמר ופשתים נוהג כלאים ולא שאר בגדים, ולרב נחמן מרבה, שדוקא בצמר ופשתים נוהג דין ציצית.

[5] לאביי ודאי טהור, דאיהו ס"ל שבכלל אין טומאה בשאר בגדים לר' ישמעאל קמא, אכן גם לרבא הדין שטהור כאן, דלדבריו זה מה שדורש ר' ישמעאל מ"אף כל" בגדים צמר ופשתים, לומר שאין בשאר בגדים טומאה דג' על ג' אצבעות.

[6] פירש"י, שכל ההכרח הנ"ל לחלק, הוא דוקא לרבא דדריש "אף כל" בענין שרצים, אכן לרב פפא ורב נחמן שדורשים ל"אף כל" לענין כלאים או לענין ציצית, א"כ לענין שרצים אין חילוק בין שאר בגדים לצמר ופשתים, וכמו שבצמר ופשתים מטמא אפי' בג' על ג' אצבעות, כך בשאר בגדים.

[7] רבא הקשה שני פסוקים אהדדי, דכתיב "הכנף" - ומשמע שיעשה ציצית ממין הכנף של הבגד, וכתיב "צמר ופשתים יחדיו" - דמשמע שעושים את הציצית רק מצמר ופשתים. ותירץ, דצמר ופשתים פוטרים את כל הבגדים בין ממינם ובין שלא ממינם, ואילו בשאר בגדים, דוקא במינם פוטרים, כגון ציצית משי לבגד משי, אבל שלא במינם לא פוטרים, דאין יכול לתת ציצית משי לבגד מקנבוס. עכ"פ מבואר מרבא דלא דורש את הסמיכות של כלאים לציצית לענין לפטור שאר בגדים מציצית בכלל, אלא שס"ל שהם חייבים, ועל זה רב נחמן חולק.

[8] רב נחמן דורש מדכתיב "צמר ופשתים" בנגעים - "אף כל" צמר ופשתים, שחיוב ציצית הוא רק בבגדי צמר ופשתים ולא בשאר בגדים, ואת דרשת "הכנף" דרשינן לענין לחייב בציצית ב' מיני צבע. כלומר, דהגם דמוזכר בכתוב "פתיל תכלת" והו"א שדוקא תכלת יתן ולא עוד מין צבע, לזה קמ"ל הכנף שיתן גם מין לבן, כרוב בגדים שהם לבנים.

[9] ובלשון הראשון פירש"י, ששאלת הגמ' כמאן אמר סומכוס שטווי מטמא מיד ומשמע בין שתי ובין ערב ולא צריך עד שישלה ביורה כדי ללבנו - כר' מאיר, שלא מחלק וס"ל שמטמא מיד.

[10] ובלשון השני פירש"י, ששאלת הגמ' כמאן אמר אביי אליבא דרשב"א שטמא פשתן בעוד שהוא אונין ולא נעשה בגד ואפי' לא נטווה - כר' יהודה שס"ל שהאונין של פשתן מטמאים משיתלבנו, אפי' שלא נטוו. אכן התוס' (בד"ה אונין), הוקשה להם על פירש"י שפירש שהכל מיירי בפשתן, דמנלן לטמא אניצי פשתן קודם ששנטוו, הרי בתורה כתוב שתי וערב, ועוד הקשו (בסוכה דף יב: בד"ה באניצי), דאיך יתכן אליבא דר' יהודה לטמאם כשהם אניצי פשתן ואח"כ כשיהיה שתי לא יטמא עד שיתלבן. וע' בטבלא הבאה בפירוש התוס'.

[11] מכח הקושיות דלעיל חלקו על פירש"י, ופירשו דהחילוק בין שתי לערב לא מיירי בפשתן - דבפשתן אין היכר מהו שתי ומהו ערב, וכל החילוק הוא רק בצמר, ובזה נחלקו ר' יהודה ור"מ, ועוד הוסיף ר' יהודה לומר דהאונין של פשתן משיתלבנו, ולדעת תוס' מיירי אחר טויה כי קודם טויה אין טומאה מדאורייתא. ולפ"ז קושית הגמ' כמאן אמר סומכוס, שפשתן טמא משנטוה - כר' יהודה וכנ"ל.

[12] הקשו התוס' על רש"י, דאיך יתכן לומר שאין מדליקין בו - הא מעשים בכל יום שמדליקים בצמר גפן, וגם הוא טוב מאד לפתילה והדלקה. ולכן ס"ל לתוס' דודאי מדליקין בו, וצמר גפן וקנבוס באמת אינם דברים היוצאים מן העץ אלא הם מיני זרעים.

עוד חומר לימוד על הדף