שבת דף כד. א

האם צריך להזכיר ר"ח בתפלה ובברכת המזון אף שאינו אסור בעשיית מלאכה?

בתפלה בברכת המזון
לרב, ולתני ר' אושעיא מזכיר בעבודה מזכיר בבונה ירושלים
לר' חנינא מזכיר בעבודה אינו מזכיר

מה הדין להזכיר בתפלה ובברכת המזון בימים דלהלן?

בתפלה בברכת המזון
ימים שיש בהן קרבן מוסף (ר"ח וחול המועד) מזכיר יעלה ויבוא בעבודה מזכיר יעלה ויבוא
בבונה ירושלים
ימים שאין בהן קרבן מוסף (בתעניות ומעמדות) אומר עננו בשומע תפלה [1] אין מזכיר אפי' בליל התענית בעוד שאוכל

האם מזכירים חנוכה במוספין של שבת ור"ח?

מה הדין? מדוע?
לרב הונא ורב יהודה, וכן סובר רב אינו מזכיר שאלמלא שבת ור"ח אין מוסף בחנוכה
לרב נחמן ור' יוחנן מזכיר היום מחויב בד' תפלות ואין לחלק ביניהם

האם מזכיר ר"ח בהפטרת שבת ר"ח, והאם מזכיר יו"ט בהפטרת מנחת שבת ויו"ט?
[תוד"ה ולית (בעמוד ב')].

בשבת ר"ח במנחת שבת יו"ט
לרב אינו מזכיר - כן מסר רב גידל אינו מזכיר - כן מסר רב אחדבוי
להלכה [2] לרש"י: מזכיר
לתוס': אינו מזכיר [3]
מזכיר

שבת דף כד: א

האם מדליקים בחלב מבושל באופנים דלהלן או לא?

בתוספת שמן שמדליקין בו בלא תוספת שמן אחר
לת"ק / לחכמים בתראי [4] מדליקין אין מדליקין
לנחום המדי מדליקין
לחכמים בתראי / לת"ק אין מדליקין

האם עולת חול קרבה ביו"ט? [תוד"ה ולא].

מה הדין? ומנין?
לאביי
ואליבא דר' עקיבא
אינה קרבה מדצריך לימוד על חלבי שבת שקרבים ביו"ט ש"מ דשל חול לא
לר' ישמעאל קרבה דס"ל נדרים ונדבות קרבין ביו"ט

-------------------------------------------------

[1] בערבית שחרית ומנחה. אולם הגאונים כתבו שלא יזכיר בערבית ואפי' לא בשחרית, שמא יאנס ויצטרך לאכול ונמצא שקרן בתפלתו. ובתוס (בד"ה תעניות) הקשו, שהרי מותר לאדם ללוות תעניתו ולפרוע, ואפי' בזמן הגמ' שלא היתה תקנת הגאונים עשו כן, ולא חשו שלא יהיה שקרן בתפלתו. ונשארו בקושיא.

[2] כן דייקה הגמ' מדברי ר' יהושע בן לוי, שאמר יוה"כ שחל להיות בשבת המתפלל נעילה צריך להזכיר של שבת, דיום הוא שנתחייב בארבע תפלות (בלא ערבית של לילה - רש"י), וא"כ ה"ה כאן צריך להזכיר מטעם דיום שנתחייב בהזכרה.

[3] רש"י פירש על מה שאמרה הגמ': לית הלכתא ככל הני שמעתא, דהכוונה שאין הלכה לא כרב הונא ורב יהודה, ולא כרב גידל ולא כרב אחדבוי. ור"י חולק וס"ל דאין למנות לרב גידל, דגם ריב"ל לא חולק בזה היות שהפטרה בר"ח ליכא כלל, ואינו דומה לענין תפלה שמזכיר בשאר התפלות, ואם נאמר שלא מזכיר יהיו התפלות חלוקות ביניהם, דכאן אין עוד הפטרה שנאמר שיש חילוק בין הפטרה להפטרה. אכן בהפטרת מנחה בשבת ויו"ט, אליבא דריב"ל יש לו להזכיר, כדי לא לחלק בין הפטרת שחרית שהזכיר בה יו"ט להפטרת מנחה.

[4] הגמ' ס"ל שאו ת"ק או חכמים ס"ל להחמיר ולגזור, גם בחלב מבושל שהוסיף בו שמן - דאיכא תרתי לטיבותא (שמבושל ונמשך יפה אחר הפתילה, וגם הוסיף בו שמן שמדליקין בו) שבכל אופן לא ידליקו. אלא דלא מסיימי מי המחמיר, האם ת"ק שאמר ולא בחלב דמשמע בכל חלב בלא חילוק, או כרבנן בתראי שלרוב באים להוסיף ולהחמיר על התנא הקודם. אכן מכלל זה ד"כל תנא בתרא לטפויי אתא (-תנא אחרון בא להוסיף ולהחמיר) ליכא למפשט, דגם אם נאמר שס"ל לחכמים בתראי דמדליקין בחלב מבושל בתוספת שמן, אכתי הם עדיין מחמירים יותר מנחום המדי הסובר שמדליקין בחלב מבושל גם בלא תוספת שמן. - תוד"ה איכא.

עוד חומר לימוד על הדף