שבת דף יג. א

האם תינוקות של בית רבן רשאים לקרוא לאור הנר?

לסדר ראשי פרשיות לקרוא ממש
לתי' א' בגמ' מותרים אסורים
לאיבעית אימא מותרים מותרים

האם העוף עולה על השולחן עם הגבינה?

באדם אחד בשני אכסנאים שאינם מכירים
לבית שמאי עולה עולה - אפי' בשר
לבית הלל אינו עולה עולה - אפי' בשר

קירבה דלהלן לעריות (ונדה בכלל) האם ומאיזה איסור אסורה? [תוד"ה ופליגא].

תשמיש קירוב בשר דעות בלא שינוי הוא בבגדו והיא בבגדה
לרב יוסף אסור מדאורייתא אסור מדאורייתא אסור מדרבנן אסור מדרבנן
לר' פדת אסור מדאורייתא אסור מדרבנן לרש"י: מותר [1]
לר"ת: אסור [2]
לרש"י ור"ת: מותר
לר"י: אשת איש - אסור
נדה - מותר

-------------------------------------------------

[1] רש"י פירש שהדיוק מדברי ר' פדת הוא מזה שסובר שלא אסרה תורה אלא קירבה של גלוי עריות - תשמיש, וא"כ קירוב בשר הוא רק דרבנן, ודרגה פחות - דהיינו הוא בבגדו והיא בבגדה, לשיטתו יהיה מותר. והקשו התוס', וכי לית לר' פדת דין משנתנו שאסור לזב לאכול עם הזבה, דחזינן ממשנה זו שאסור גם באופן שאין קירוב בשר (-מהר"ם). ועוד קשה, הא הוקשה נדה לאשת איש, ובאשת איש פשיטא דהוא בבגדו והיא בבגדה אסור, לשיטת רש"י שפירש שטעם שאסור הוא בבגדו והיא בבגדה באשת איש הוא משום יחוד - והוא כ"ש מסתם יחוד, וא"כ איך מתיר ר' פדת - הא לית מאן דפליג דיש איסור יחוד באשת איש (-מהרש"א). אולם לתוס' לשיטתם לא קשה, כיון שהם למדו שהאיסור באשת איש הוא רק מכח סברא בעלמא דיצרו תוקפו ביותר, וסברא בעלמא כזו - יתכן דלית ליה לר' פדת. ור"י ביאר, דאה"נ דלר' פדת ליכא להקיש לאשת רעהו.

[2] באופן זה הוא מחלוקת רש"י ותוס', דלרש"י אליבא דר' פדת כל קירבה שהיא בלא קירוב בשר מותר, ואילו לתוס' באופן של משנתנו - דהיינו דעות (-שני אנשים) בלא שינוי (-איזה היכר), גם לר' פדת אסור, ולכן לר"ת לא קשה ממשנתנו.

עוד חומר לימוד על הדף