1) SHLOMO'S MISTAKE (Yerushalmi Halachah 6 Daf 12b)

משנה לא ירבה לו נשים אלא שמנה עשרה

(a) (Mishnah): "V'Lo Yarbeh Lo Nashim" - he may marry only 18 wives.

ר' יהודה אומר מרבה הוא לו ובלבד שלא יהו מסירות את לבו

1. R. Yehudah says, he may marry more, as long as they not divert his heart (from fearing Hash-m).

ר' שמעון אומר אפילו אחת והיא מסירה את לבו הרי זה לא ישאנה

2. R. Shimon says, he may not marry even one who will divert his heart;

א"כ למה נאמר ולא ירבה לו נשים

(b) Question: If so, why does the Torah forbid taking too many?

דאפילו כאביגיל

(c) Answer: It is even [wives who inspire him to fear Hash-m] like Avigayil.

ולא ירבה לו סוסים אלא כדי מרכבתו וכסף וזהב לא ירבה לו אלא כדי שיתן אפסנייא

(d) "Lo Yarbeh Lo Susim" - only what he needs for his chariots (the army). "V'Chesef v'Zahav Lo Yarbeh Lo Me'od" - only what he needs to pay his army.

וכותב לו ספר תורה לשמו יוצא למלחמה והוא עמו נכנס והוא עמו יושב בדין והוא אצלו מיסב והוא כנגדו שנאמר והיתה עמו וקרא בו כל ימי חייו.

(e) He writes a Sefer Torah for himself. When he goes to war, it is with him. When he enters, it is with him. When he judges, it is by him. When he reclines, it is opposite him - "v'Haysah Imo v'Kara Bo Kol Yemei Chayav."

אין רוכבין על סוסו ואין יושבין על כסאו ואין משתמשין בשרביטו

(f) One may not ride on his horse, nor sit on his chair, or use his scepter;

ואין רואין אותו ערום ולא כשהוא מסתפר ולא בבית המרחץ שנאמר שום תשים עליך מלך שתהא אימתו עליך:

(g) We may not see him when he is naked or takes a haircut or in the bathhouse - "Som Tasim Alecha Melech", his fear must be upon you.

דף יב,ב פרק ב הלכה ו גמרא רב כהנא על שם הששי יתרעם לעגלה ומה כתיב תמן ואם מעט ואוסיפה לך כהנה וכהנה:

(h) (Gemara - Rav Kahana): [We learn the limit of 18] "veha'Shishi Yisre'am l'Eglah" (it mentions six wives of David), and it says there "if these are few [for you], I will increase like them (another six) and like them (another six)."

לא ירבה לו סוסים אלא כדי מרכבתו.

(i) (Mishnah): "Lo Yarbeh Lo Susim" - only what he needs for his chariots.

על שם ויעקר דוד את כל הרכב וגו':

1. We learn from "va'Y'aker David Es Kol ha'Rechev..."

וכסף וזהב לא ירבה לו אלא כדי ליתן אפסנייא.

(j) (Mishnah): "V'Chesef v'Zahav Lo Yarbeh Lo Me'od" - only what he needs to pay his army.

רבי יהושע בן לוי אמר ובלבד אפסנייא של שנה זו בלבד

1. (R. Yehoshua ben Levi): He may [amass gold and silver] only for what he must pay his army for this year.

אמר רבי אחא אמר שלמה דף יג,א פרק ב הלכה ו גמרא שלשה דברים ששחקה עליהן מידת הדין (חיללתים) [צ"ל הוללתים וערבבתים - פני משה] לא ירבה לו נשים וכתיב והמלך שלמה אהב נשים נכריות

(k) (R. Acha): Shlomo [ha'Melech] said 'three things that Midas ha'Din laughed at (brought punishment for them); I corrupted them and mixed them up.' [One is] "he will not increase wives", and it says "veha'Melech Shlomo Ahav Nashim Nochriyos";

ר"ש בן יוחי אמר אהב ממש לזנות

(l) R. Shimon ben Yochai says, he truly loved [them], for Zenus;

חנניה בן אחי ר' יהושע אומר על שם לא תתחתן בם

1. Chananyah the nephew of R. Yehoshua says, [he married them, but this was forbidden] due to "Lo Sischaten Bam."

ר' יוסי אומר למושכן לדברי תורה ולקרבן תחת כנפי השכינה

2. R. Yosi says, [he married them] to draw them to Divrei Torah, and bring them under the wings of the Shechinah.

ר' ליעזר אומר על שם גם אותו החטיאו הנשים הנכריות

3. R. Li'ezer says, [Midas ha'Din laughed] because, the foreign women made also him sin;

אשכח תימר ר"ש בן יוחי וחנניה ור' ליעזר חדא ור' יוסי פליג על תלתיהון

4. Observation: R. Shimon ben Yochai, Chananyah and R. Li'ezer are one opinion (all say that he sinned), and R. Yosi argues with all three of them.

לא ירבה לו סוסים וכתיב ויהי לשלמה ארבעים אלף אורוו' סוסים למרכב ושנים עשר אלף פרשים בטלנים היו וההדיוט מותר בכולן

(m) "He will not increase horses", and it says "va'Yhi li'Shlomo Arba'im Elef Urvos Susim l'Merkavo u'Shneim Asar Elef Parashim" - they were idle (he had no need for them, so it was forbidden). A Hedyot is permitted all of them.

וכסף וזהב לא ירבה לו מאוד וכתיב ויתן המלך את הכסף בירושלם כאבנים ולא היו נגנבות

(n) "V'Kesef v'Zahav Lo Yarbeh Lo Me'od", and it says "va'Yiten ha'Melech Es ha'Kesef bi'Yerushalayim ka'Avanim", and they were not stolen.

א"ר יוסי בן חנינה אבני עשר אמות ושמונה אמות

(o) (R. Yosi ben Chaninah): They were rocks of 10 Amos and eight Amos. (They were too heavy to steal.)

תני ר"ש בן יוחי אפילו משקלות שהיו בימי שלמה לא היו של כסף אלא של זהב

(p) (Beraisa - R. Shimon ben Yochai): Even weights in the days of Shlomo were not of silver, rather, of gold.

ומה טעם אין כסף נחשב בימי שלמה

1. What is the reason? Silver was not important in the days of Shlomo (there was no concern lest people steal them).

כתיב לשחוק אמרתי מהולל אמר הקב"ה לשלמה מה עטרה זו בראשך רד מכסאי

(q) "Li'Schok Amarti Mehulal" - at that time, Hash-m said to Shlomo "what is this crown on your head? Descend from My throne!" (It says about before this "va'Yeshev Shlomo Al Kisei Hash-m.")

ר' יוסי בן חנינה אמר באותה שעה ירד מלאך ונדמה כדמות שלמה והעמידו מכסאו וישב תחתיו והיה מחזר על בתי כניסיות ובתי מדרשות ואומר אני קהלת הייתי מלך על ישראל בירושלם

(r) (R. Yosi ben Chaninah): At that time, an angel descended in the image of Shlomo and made him get off his throne, and sat in place of him. [Shlomo] went to Batei Kenesiyos and Batei Midrash and said "I, Koheles, was king over Yisrael in Yerushalayim";

והוו מרין ליה מלכא יתיב על בסיליון דידיה ותימר אני קהלת והיו מכין אותו בקנה ומביאין לפניו קערה גריסין

1. They said to him 'the king sits on his throne, and you say "I am Koheles"?!' They hit him with a stick, and brought in front of him a bowl of grits (food for poor people).

באותה שעה אמר וזה היה חלקי אית דמרין חוטרא ואית דמרין (קניא) [צ"ל קודייה - פני משה] אית דמרין קושרתיה

2. At that time, he said "this was my portion." Some say that [he was left only with] a staff, and some say a cup, and some say a bowl.

ומי קיטרגו אמר ר' יהושע בן לוי יו"ד שבירבה קיטרגו

(s) Question: Who aroused prosecution against him? R. Yehoshua ben Levi says, the letter Yud in "Yarbeh" prosecuted;

תני ר' שמעון בן יוחי עלה ספר משנה תורה ונשתטח לפני הקב"ה אמר לפניו רבון העולם כתבת בתורתיך כל דייתיקי שבטלה מקצת בטלה כולה והרי שלמה מבקש לעקור יו"ד ממני

1. (Beraisa - R. Shimon ben Yochai): Sefer Devarim ascended and prostrated in front of Hash-m, and said Master of the world! You wrote in Your Torah that any document (i.e. testimony) that is partially nullified is totally void - Shlomo wants to uproot Yud from me! (It says Lo Yarbeh (he will not increase wives, horses and money), and he says Arbeh (I will increase - he puts an Aleph in place of the Yud).)

אמר ליה הקב"ה שלמה ואלף כיוצא בו בטילין ודבר ממך אינו בטל

2. Hash-m said [to Sefer Devarim] that Shlomo and 1000 like him should be Batel, and no matter from you is Batel!

ר' הונא בשם ר' אחא יו"ד שנטל הקב"ה מאמנו שרה ניתן חציו על שרה וחציו על אברהם

(t) (Rav Huna citing R. Acha): The Yud that Hash-m took from [Sarai, when he changed her name to] Sarah, he gave half to Sarah (the Gematriya of Hei is half of that of Yud) and half to Avraham (he was initially Avram, without a Hei);

תני ר' הושעיה עלה יו"ד ונשתטח לפני הקב"ה ואמר רבון העולמים עקרתני מן הצדקת הזאת

(u) (R. Hoshayah): The Yud ascended and prostrated in front of Hash-m, and said Master of the world! You uprooted me from [the name of] this Tzadekes!

אמר לו הקב"ה צא לך לשעבר היית נתון בשם נקיבה ובסוף תיבה חייך שאני נותנן בשם זכר ובראש תיבה הדא הוא דכתיב ויקרא משה להושע בן נון יהושע:

1. Hash-m told it 'go - before, you were in the name of a female, and at the end of a word. Know that [now] I put you in the name of a male, and at the beginning of the word - "va'Yikra Moshe l'Hoshe'a bin Nun Yehoshua".'

וכותב ספר תורה לשמו. שלא יהא ניאות לא בשל אביו ולא בשל רבו

(v) [The Mishnah says that] he writes a Sefer Torah for himself, so he will not aggrandize himself with his father's or his Rebbi's;

ומגיהין אותו מספר עזרה על פי בית דין של שבעים ואחד

1. They check it against the Sefer Torah in the Azarah, according to the Beis Din of 71.

יוצא למלחמה והיא עמו שנאמר והיתה עמו וקרא בו כל ימי חייו.

(w) (Mishnah): When he goes to war, it is with him... for it says "v'Haysah Imo v'Kara Bo Kol Yemei Chayav."

והרי דברים קל וחומר ומה אם מלך ישראל שהיה עסוק בצרכי ישראל נאמר בו וקרא בו כל ימי חייו ההדיוט על אחת כמה וכמה.

1. Consequence: We can learn from a Kal v'Chomer - a Melech Yisrael who engages in needs of the Tzibur, it says v'Kara Bo Kol Yemei Chayav" - all the more so a commoner must do so!

כיוצא בו נאמר ביהושע והגית בו יומם ולילה. והלא דברים ק"ו ומה אם יהושע שעוסק בצורכי ישראל נאמר בו והגית בו יומם ולילה הדיוט לא כל שכן:

2. Similarly, it says in Yehoshua "v'Hagisa Bo Yomam va'Laylah". We can learn from a Kal v'Chomer - if Yehoshua, who engaged in needs of the Tzibur, it says that he must learn constantly, all the more so a commoner must!

OTHER D.A.F. RESOURCES ON THIS DAF