1) A KOHEN GADOL CAN JUDGE AND BE JUDGED (Yerushalmi Halachah 1 Daf 9b)

משנה כהן גדול דן ודנין אותו מעיד ומעידין אותו

(a) (Mishnah): A Kohen Gadol can judge, and he can be judged. He can testify, and others can testify about him;

חולץ וחולצין לאשתו ומייבמין לאשתו אבל הוא אינו מייבם מפני שהוא אסור באלמנה

(b) He can do Chalitzah, and his widow can do Chalitzah or Yibum, but he may not do Yibum, for he is forbidden to marry a widow.

מת לו מת אינו יוצא לאחר המיטה אלא הן ניכסין והוא נגלה הן ניגלין והוא נכסה ויוצא עמהן עד פתח העיר דברי רבי מאיר

(c) If [a close relative] died (for whom he mourns), he does not follow the bier closely. [Those carrying the bier,] when they left a street and) are covered (out of sight), he enters. As long as they are exposed, he is covered (does not enter), until they reach the gate of the city (Yerushalayim). R. Meir says so;

ר' יהודה אומר אינו יוצא מן המקדש שנאמר ומן המקדש לא יצא:

(d) R. Yehudah says, he does not leave the Mikdash - "u'Min ha'Mikdash Lo Yetzei."

גמרא ניחא דן. דנין אותו וימנה ליה אנטלר.

(e) (Gemara) Question: Granted, he can judge. Why do we judge him? He should appoint someone to go to Din in place of him (through Harsha'ah, i.e. power of attorney)!

הגע עצמך שנפלה לו שבועה. ואנטלר בשבועה

(f) Answer: Exert yourself [and you will find the answer]! Perhaps he will be obligated to swear. Can a Shali'ach swear?!

דיני ממונות שלו בכמה.

(g) Question: [When he judges - Ohr Somei'ach Sanhedrin 2:4] monetary cases, how many [judges are on the Beis Din]?

בשלשה ועשרים נישמעינה מהדא אין מלך יושב בסנהדרין ולא מלך וכהן גדול יושבין בעיבור. שאין כבוד המלך לישב בשבעה.

(h) Answer: We need 23. We learn from the following. A king does not sit on the Sanhedrin, and a king or Kohen Gadol does not sit among [the Beis Din that decides whether or not to make] a leap year, for it is not honorable for him to sit among [a Beis Din of only] seven;

תא חמי בשבעה אין כבודו לישב לא כל שכן בשלשה. הדא אמרה דיני ממונות שלו בעשרים ושלשה.

1. We see that it is not honorable for him to sit among seven, and all the more so among three! This shows that [when he judges] monetary cases, his [Beis Din] is of 23.

א"ר לעזר כהן גדול שחטא מלקין אותו ואין מעבירין אותו מגדולתו.

(i) (R. Lazar): If a Kohen Gadol sinned, we lash him, and we do not depose him from his greatness.

א"ר מנא כתיב כי נזר שמן משחת אלהיו אני ה' כביכול מה אני בקדושתי אף אהרן בקדושתו.

(j) (R. Mana): It says "Ki Nezer Shemen Mishchas Elokav Ani Hash-m" - just like I (Hash-m) am [always] in my Kedushah, also Aharon (and future Kohanim Gedolim).

ר' חנינה כתובא ר' אחא בשם ריש לקיש כהן גדול שחטא מלקין אותו. אין תימר בעשרים ושלשה נמצאת עלייתו ירידתו.

(k) (R. Chanina Kesova citing R. Acha citing Reish Lakish): If a Kohen Gadol sinned, we lash him [through a Beis Din of three]. If you would say 23, it turns out that his rise [to greatness] is his descent (he would be disgraced in front of many).

2) THE EPISODE OF REISH LAKISH AND R. YUDAN HA'NASI

וריש לקיש אמר נשיא שחטא מלקין אותו בב"ד של שלשה.

(a) (Reish Lakish): If a Nasi sinned, we lash him through a Beis Din of three.

מה מחזרן ליה

(b) Question: Do we return him [to his greatness afterwards]?

א"ר חגיי משה אין מחזרין ליה די קטל לון.

(c) Answer (R. Chagai): Moshe (I swear), we do not return him, lest he kill [the judges who sentenced him to be lashed].

שמע ר' יודן נשייא וכעס שלח גנתן למיתפוס לריש לקיש טרפון. ערק לדא מוגדלא ואית דמרין להדא כפר חיטיא.

(d) R. Yudan the Nasi heard (that Reish Lakish said that a Nasi is lashed through a Beis Din of three) and was angry. He sent his troop to seize Reish Lakish. He hit them (Korban ha'Edah), and fled to a tower. Some say [that he fled] to the village Chitiya.

למחר סלק ר' יוחנן לבית וועדא וסלק רבי יודן נשיא לבית וועדא. א"ל למה לית מרי אמר לון מילא דאורייא.

1. The next day, R. Yochanan went to the Beis Midr.ash, and R. Yudan went to the Beis Midrash. [R. Yudan] said "why don't you say Divrei Torah to us?"

שרי טפח בחדא ידיה א"ל ובחדא טפחין

2. [R. Yochanan] started to make a clapping noise with one hand. [R. Yudan] asked "do we clap with one hand?!"

אלא א"ל לא ולא בן לקיש לא.

3. [R. Yochanan]: No - [similarly,] without Reish Lakish, no [I cannot teach. Reish Lakish would ask 24 challenges to every teaching, and R. Yochanan found 24 answers. When Reish Lakish died, R. Yochanan could not be consoled, for no one could replace him, and his Torah did not increase like it used to - Bava Metzi'a 84a.]

(דף י.) א"ל אלא אנו מפתחה. א"ל בהדא מגדלא. א"ל למחר אנא ואת ניפוק לקדמיה. שלח ר' יוחנן גבי ריש לקיש עתיד לך מילה דאורייא דנשייא נפיק לקדמך.

4. [R. Yudan] asked "where is [Reish Lakish]? [R. Yochanan] said "in this tower." [R. Yudan] said "tomorrow, I and you will go to greet him." R. Yochanan sent to Reish Lakish "prepare a Devar Torah, for the Nasi will come to greet you."

נפק לקדמון ומר דיגמא דידכון דמייא לבירייתכון כד אתא רחמנא למיפרוק ית ישראל לא שלח לא שליח ולא מלאך אלא הוא בעצמו דכתיב ועברתי בארץ מצרים הוא וכל דרגון דידיה.

5. [Reish Lakish] went out to greet them, and said "you resemble your Creator - when Hash-m went to redeem Yisrael, He did not send a Shali'ach or angel, rather, He Himself, for it says "v'Avarti b'Eretz Mitzrayim", and [further, He came with] His entire entourage. (Korban ha'Edah - in Horiyos, we learn from the plural ("Asher Halchu Elokim." Alei Tamar - also R. Yudan came with his entourage. Hash-m Himself redeemed Yisrael, i.e. everything was under His supervision.)

א"ל ומה חמית מימר הא מילתא.

6. [R. Yudan]: Why did you say the teaching [about a Nasi who sinned? It shames me!]

אמר לון מה אתון סברין מה דחיל מינכון הוינא מנע אולפניה דרחמנא. דמר ר' שמואל בר רב יצחק אל בני כי לא טובה השמועה.

7. [Reish Lakish]: Do you think that due to fear of you, I would refrain from teaching [a law of] Torah?! R. Shmuel bar Rav Yitzchak said [that we learn from] "Al Beni Ki Lo Tovah ha'Shemu'ah [Asher Anochi Shome'a Ma'avirim Am Hash-m." (Even though Eli was the ruling Shofet, Yisrael publicized his sons' sins, without concern for fear or honor.)

3) A KOHEN GADOL WHO LOST A RELATIVE

ר' לעזר בשם כהנא למעלן למעלן מקנה שפה למטן למטן מקנה שפה ר' יוחנן אמר למטן ממש.

(a) (R. Lazar citing Kahana): (When others tear their garments due to death of a relative, they tear from below, and the Kohen Gadol tears from above.) "Above" is above Kanah Safah (Korban ha'Edah - the neck opening), and "below" is literally at the bottom [of the garment].

ר' יוחנן סלק למבקרה לר' חנינה גו איסטרטה שמע דדמך אמר שלח ואייתי מנוי טבייא דשובתא ובזעיה.

(b) R. Yochanan went out to visit R. Chanina (who was sick). When he was in the street, he heard that he died. He said that they should send to him his good Bigdei Shabbos, and he tore them.

ר' יוחנן פליג על ר' יודן בתרתי ואתייא דר' לעזר בשם כהנא כר' יודה

(c) R. Yochanan argues with R. Yudan about two matters (about where to tear, like below, and R. Yudan holds that one tears for his Rebbi only if most of his Chachmah was from him.) R. Lazar's teaching in the name of Kahana is like R. Yudan.

ואי כר' יודה לא יפרום כל עיקר

(d) Question: If it is like R. Yudan, he should not tear at all (for he holds that any tear below is nothing)!

לא אתייא (דלא) [צ"ל דא - פני משה] אלא על אביו ועל אמו כר' מאיר

(e) Answer: [According to R. Lazar, our Mishnah] refers only to his father and mother, according to R. Meir;

דתני על כל המתים אין מבדיל קנה שפה אלא על אביו ועל אמו דברי ר' מאיר ר' יודן אומר כל קרע שאינו מבדיל קנה שפה הרי זה קרע של תפלות.

1. (Beraisa): For all Mesim, one does not divide Kanah Safah, only for his father and mother. R. Meir says so. R. Yudan says, any tear that does not divide Kanah Safah is a tear of folly (it is not a Mitzvah).

מאי כדון

(f) Question: How do you explain this (the Kohen Gadol tears from the bottom)!

חומר הוא בכהן גדול (שיהא) [צ"ל שאינו - פני משה] מבדיל קנה שפה.

(g) Answer: It is a stringency of the Kohen Gadol that he does not divide Kanah Safah. ("Lo Yifrom" means that he does not tear like others - Korban ha'Edah.)

כהן גדול מקריב אונן ולא אוכל דברי ר"מ

(h) The Kohen Gadol offers [Korbanos] when he is an Onen, but he does not eat [Kodshim]. R. Meir says so;

ר' יהודה אומר כל אותו היום

(i) R. Yehudah says, [in any case, he may offer] the entire day;

ר"ש אומר גומר כל העבודה שיש בידו ובא לו.

(j) R. Shimon says, he finishes all the Avodah in his hand, and goes.

בין ר' מאיר לר"ש חדא בין רבי יודא לר"ש חדא בין ר"מ לר' יודה הכנסה.

1. R. Meir and R. Shimon argue about one matter (when he may continue to serve after finishing the Avodah in his hand). R. Yehudah and R. Shimon argue about one [Alei Tamar - other] matter (whether or not he may enter the Mikdash to serve if he was outside). R. Meir and R. Yehudah argue [only] about entering.

ר' יעקב בן דסאי מפסיק ביניהן

2. [The text of] R. Yakov ben Dasai [explicitly] distinguishes [the opinions of R. Meir and R. Yehudah];

ר' מאיר אומר היה בפנים (היה יוצא היה בחוץ היה נכנס) [צ"ל לא היה יוצא היה בחוץ לא היה נכנס - רמב"ן] ר' יהודה אומר היה בפנים (היה נכנס היה בחוץ לא היה נכנס) [צ"ל לא היה יוצא היה בחוץ היה נכנס - רמב"ן] ר"ש אומר גומר כל העבודה שיש בידו ובא לו.

i. R. Meir says, if he was inside, he does not leave. If he was outside, he does not enter. R. Yehudah says, if he was inside, he does not leave. If he was outside, he enters. R. Shimon says, he finishes all the Avodah in his hand, and comes (goes home. This is the Ramban's text in his Hasagos on Sefer ha'Mitzvos, Shoresh 5 DH v'Hinei, brought partially in Alei Tamar.)

ר' יוסי בי ר' בון בשם רב הונא (מתני' לריש לקיש) [צ"ל מתניתא מסייעא לר"ש - רמב"ן] ומן המקדש לא יצא עמהן אין יוצא אבל יוצא הוא אחריהן:

3. (R. Yosi bei R. Bun citing Rav Huna): A Beraisa supports R. Shimon. "U'Min ha'Mikdash Lo Yetzei" - with them (people accompanying the Mes) he does not leave, but he leaves after them. (According to R. Meir and R. Yehudah, he does not leave.)

(הן ניכסין והוא נגלה ויוצא) [צ"ל אלא הם מכוסים והוא נגלה הם נגלים והוא מכוסה יוצא - רמב"ן] עמהן עד פתח העיר דברי רבי מאיר

4. Rather, [those following the bier] are covered and he is exposed (enters the previous area it passed); they are exposed, and he is covered, until they the gate of the city. R. Meir says so.

ר' יודן אומר אינו יוצא מן המקדש שנאמר ומן המקדש לא יצא יצא לא היה חוזר.

5. R. Yudan says, he does not leave the Mikdash, for it says "u'Min ha'Mikdash Lo Yetzei." If he left, he does not return.

4) THE ISUR OF ANINUS

ר' אבהו בשם רבי לעזר אין אנינה אלא למת בלבד דכתיב ואנו ואבלו פתחיה.

(a) (R. Avahu citing R. Lazar): Aninus is only for a Mes, for it says "v"Anu v'Avlu Pesacheha" (the previous verse says "Mesayich ba'Cherev Yipolu.")

התיב חייה בר אדא והכתיב ואנו הדייגים.

(b) Question (Chiyah bar Ada): It says "v'Anu ha'Dayagim"!

כיני מתני' שאין אנינת טומאה אלא למת בלבד.

(c) Answer (R. Chanina): The Beraisa means that Aninus is like Tum'ah (forbids eating Kodshim even the following night) only [if the Aninus is] for a Mes. (Shirei Korban asks that R. Avahu cited R. Lazar, and not a Beraisa! He answers that R. Chanina refers to a Mishnah that permits an Onen to immerse and eat Pesach at night. R. Avahu teaches that others distracted due to pain need not immerse.)

תני אי זו היא אנינה משעת מיתה עד שעת קבורה דברי רבי וחכמים אומרים כל אותו היום.

1. (Beraisa #1): What is Aninus? It is from the time of death until the time of burial. Rebbi says so. Chachamim say, it is the entire day.

אשכחת מר קולת וחומרת על דעתיה דרבי קולת וחומרת על דעתיה דרבנן.

2. It turns out that there is a leniency and stringency in Rebbi's opinion, and there is a leniency and stringency in Rabanan's opinion;

מה מפקה מביניהון מת ונקבר בשעתו. על דעתיה דרבנן אסור כל אותו היום על דעתיה דר' אינו אסור אלא אותה שעה בלבד.

3. What do they argue about? He died and was buried in his time (that day). According to Rabanan, the entire day is forbidden. According to Rebbi, it is only until that time (he is more lenient).

מת ונקבר לאחר שלשה ימים על דעתיה דרבנן אסור כל אותו היום על דעתיה דר' אסור עד שלשה ימים.

i. If he died and was buried after three days, according to Rabanan, [only] that entire day is forbidden. According to Rebbi, he is forbidden until that time (he is more stringent).

אתא רבי אבהו בשם ר' יוחנן ורב חסדא תרויהון מרין מודה ר' לחכמים שאין אסור אלא אותו היום בלבד

ii. R. Avahu citing R. Yochanan, and Rav Chisda - both of them say that [in the latter case] Rebbi agrees that only that day [of death] is forbidden.

כהדא דתני רבי אומר תדע לך שאין אנינות לילה תורה שהרי אמרו אונן טובל ואוכל פסחו לערב

iii. Source (Beraisa #2 - Rebbi): You should know that Aninus of the night [after the death] is not mid'Oraisa, for they said that an Onen immerses and eats Pesach at night. (This implies that he could not eat it until night. If so, we must say that the Mes was not buried, for if he was, Rebbi permits even during the day after burial - Yerushalmi ha'Ma'or citing Tal Torah.)

והרי אמרו אנינות תורה

(d) Question: [In Beraisa #1, Rebbi] said that Aninus is mid'Oraisa [until the burial]!

ר' יסא בר' בון בשם ר' חונא תיפתר שנקבר בדמדומי חמה:

(e) Answer (R. Yosa b'Ribi Bun citing Rav Huna): [Beraisa #2] discusses when he was buried at sunset (no time remained in the day).

OTHER D.A.F. RESOURCES ON THIS DAF